בשורת איוב. אדם משכמו ומעלה. כיהן כסגני בעת שכיהנתי כיו"ר הישוב בת חפר. אדם ישר, חרוץ, חכם, יודע ליזום ולהוציא דברים לפועל. כואב לקבל בשורת איוב שכזו מאדם שעוד החיים נבאו לו רבות. מי ייתן והמשפחה לא תדע עוד צער. חזק ואמץ. נתן מולכו, עו"ד
היה מפקדי בקורס קציני מודיעין לפני כ-25 שנים. אדם מדהים משכמו ומעלה, טוב לב, חד עין למצוקות של חיילים, ורגיש לדברים הקטנים שלא כולם שמים לב אליהם. בהמשך הצטלבו דרכים בעוד מספר צמתים, בכלל זה במסע לפולין "עדים במדים" היה כמפקד צוות במסע במשלחת נ"ד, וגם שם הוא גילה את אישיותו המדהימה לאורך המסע. יהי זכרו ברוך.
יזהר אפגן מנהל ביה"ס אמי"ת רמלה
בשמי ובשם צוות המשרד,ברצוני לכבד את זכרו של אדם שהיה מלח הארץ.בתרומתו האינסופית לבטחונה,ולבנייתה של המדינה.האיש שחזון הנגב הפורח שהיה נר לרגליו,שם בחר להקים את ביתו,שהיתה לנו הזכות לתכנן אותו,ושם גם מצא את מותו.
שולחים חיבוק מכאן לעליזה והילדים,שלא תדעו עוד דאבה.
יהי זכרו ברוך
צר לי עליך, אחי יורם! בשורת איוב שמעתי היום. פגשתי אותך במדרשה לפני כמה ימים וכל כך התרשמתי מאשיותך. אדם יקר נקוה שלמעלה ישמרו עליך ויקבלו אותך כמו דוד המלך כי רק אלו שמכירים אותך יודעים כמה המדינה הקרבת למען המדינה. למשפחה- משמיים תנוחמו עם אבלי ציון וירושלים. יבדל לחיים ארוכים בנו-כמה הוא דיבר עליך והיה גאה בך כשסיימת את הקורס בהצלחה/
יורם יקר, אי אפשר להאמין, אני נכנסת לאינטרנט כדי לא לראות שזה אתה וזה מופיע לי שזה אתה, לא מאמינה, הייתה בשבילי עד כמה שאפשר בימים קשיים, אתה אדם נפלא, שקט רציני הקמתה בית לתפארת ישראל, לא יודעת למה שערי שמיים חיכו לך, לא ברור, אני בטוחה שמנוחתך בגן העדן, אתה צדיק אמיתי , ויש צדיקים, ממה בבא, רפאל , וכול הצדיקים הטובים שישמרו עלייך, אך אמא ואבא שלך והילדים , עוד צריכים ורוצים אותך למה למה,אין מילים משמיים תנחמו, ולא תדעו עוד צער אמן אבדה קשה מאוד
משפחה יקרה ! אין מילים בפינו למשמע הבשורה הקשה!
רוצים לנחם ולחבק את הילדים המתקשים לעכל אובדן אב.עליזה יקרה,מקוה שתמצאי נחמה אלוהים ישמור עלייך ועל בנייך היקרים.
מי ייתן ולא תדעי עוד צער אמן !!!!
יורם בן דודי, שאומרים מלך הארץ , זה בדיוק נאמר עלייך , אך שזה כל כך לא מתאים לך להעלם ככה, אתה זה שתמיד היית מאמין שאפשר הכל לעשות , והוכחת את זה הכי טופ. אנחנו אחרי הלוויה מאוד קשה , אבל כמות האנשים אמרה הכל מי היית יורם הצנוע, בן משפחה למופת, זה לא נתפס שאשב ואכתוב מילים לזיכרך בן דוד יקר. בקשה לי אלייך שעכשיו אתה נמצא למעלה , תדאג לשמור על אמא ואבא שיהיו חזקים ויצליחו לשרוד כדי לתמוך בכולם. ולך יורם נוח על משכבך בשלום!
יורם היקר, הבשורה המרה על לכתך לא נותנת לי מנוח.
שנים רבות פסענו במקביל בשבילי הצבא, שנים בהם למדתי, ספגתי והערכתי אותך ואת פועלך. איש עמל, מוסר וערכים, שלא מרבה בדיבורים אבל מקפיד במעשים. קשוב לסביבה, לאנשים ולפקודים ותמיד יודע לתת עצה טובה, פרי של נסיון וחוכמת חיים.
היית מפקד ומחנך במלוא מובן המילה ועל כן ההחלטה האמיצה של לרדת להתיישב לנגב יחד עם המשפחה בסיום השרות הצבאי , נראתה טבעית למי שבמשך שנים ארוכות חינך והטיף לאהבת הארץ והמשך בנייתה.
נכונו לך שנים רבות של תכנון, עשייה ומימוש החזון, תוכניות רבות שנקטעו בשניה גורלית וארורה אחת.
אין מילים שיצליחו לנחם את המשפחה הכואבת, אך מסר אחד ארצה למסור להם: דעו לכם משפחה יקרה, שמשהו מיורם נחרט אצל מאות ואולי אלפי חיילים ומפקדים ששירתו תחת פיקודו לעד! והם כולם, יחד איתכם ינצרו את זכרו וימשיכו בדרכו.
יהי זכרו ברוך
יורם היה מפקד הבסיס בו שירתתי, בתחילה כחיילת פשוטה, ולאחר מכן כקצינה ומפקדת. לקראת סוף תקופת השירות שלי, קבעתי פגישה עמו במשרדו. השיחה שקיימנו באותה פגישה זכורה לי היטב. גיליתי בו אדם קשוב, פתוח לדעות אחרות, ומסתכל בגובה העיניים.
לאחר שגיליתי על דבר מותו, חיפשתי קצת ברשת, לראות מה עשה לאחר שפרש מהשירות. לא הופתעתי לראות שהמשיך לתרום למדינה מכוחו וממאמציו, ועשה זאת בדרך אולי הכי ציונית שאפשר.
אבדה גדולה לעמנו!
תנחומיי למשפחה האבלה..
דוד יקר שלי! כל כך לא מתאימה הדרך בה נעלמת לנו.. היית גאווה משפחתית בעל לב רחב מלא שמחת חיים מרץ ואהבה לזולת. השארת לנו הרבה זכרונות ילדות הטיולים לכינרת ולרמת הגולן והפינוקים שהיו מגיעים אחריהם. המחמאות והאהבה שהרעפת עלינו ייחסרו לנו והחיבוקים החמים והעוטפים שלך יישארו חזק על עורינו. אוהבים אותך לנצח!
למשפחת מויאל היקרה.
שמי אהרון מעפולה ואני כותב וגרוני חנוק לידיעה שיורם איננו.
שעת לילה מאוחרת מול הטלוויזיה עולים לי זיכרונות מהשירות ויורם בראשי.כיצד אאתר אותו?חיפשתי בנייד ולהפתעתי איתרתי את יורם אך לקח לי זמן להבין מדוע אני קורא על מותו של יורם.התגייסתי לצה״ל בשנת 1988 בחיל צנחנים ,ושנה אחרונה לשירותי קראו לי למפקדה כי מחפשים נהג לבעל תפקיד שמתגורר דאז בקיבוץ יזרעאל.
הגעתי למפקדה ואמרו לי שנמצא כאן הקצין והאם אהיה מעוניין להיפגש.הגיע רגע הפגישה והכירו בנינו.נעים מאוד יורם.מטרת הפגישה היתה שהוא זקוק לנהג מהצפון ושמע שאני מעפולה ולכן היה ניסיון להתאים בנינו.מיד התאהבתי ביורם ולכן לא היססתי וקיבלתי את התפקיד בשנה האחרונה לשירותי ונהיינו צוות.תרנו את הארץ לרוחבה ולאורכה מבסיס לבסיס מפיקוד לפיקוד ונהיינו חייל וקצין קשורים זה לזה.אני זוכר את המעבר מקיבוץ יזרעאל להרצליה כי ליוויתי את המשפחה במעבר ויורם כל כך התרגש.קשה לי מאוד לדבר בלשון עבר כי מאז שיחרורי מצה״ל ב 1991 לא פגשתי או שוחחתי עם יורם ולא שמעתי על התאונה הנוראה עד לרגע הזה שהחלטתי לחפש את מפקדי האישי ולאתרו היכן הוא?כולי דמעות לאחר שנחשפתי לתמונה המשפחתית וראיתי את מפקדי וחברי הטוב יורם ואני זה שהיה נהגו האישי בחיל המודיעין ולא מאמין שהוא איננו.אבא יורם היה אדם שחייך ואהב לצחוק כל הזמן ומעולם לא ראיתי אותו כועס אפילו עליי אם עשיתי שטות בנהיגה או שנסעתי מהר לפגישה חשובה.לא אשכח איך בוקר אחד אבא הגיע דאז עם הרכב הצבאי לאסוף אותי מהבית כי מיהרנו לפגישה חשובה בצפון ואני עדיין ישן.לא אשכח זאת לעולם איך אבא נכנס אליי הביתה לאחר שציפצץ כל כך הרבה ותבינו שלא היה נייד לתקשר.אבא יורם הקיש בדלת ואימי פתחה לו והוא ניגש להעיר איתי כי לא הצלחתי להתעורר.אני ויורם היינו כל כך הרבה בדרכים ותמיד היה נירדם לידי ברכב כי היינו עייפים מאוד מפגישות מרובות.אין ספור פעמים רציתי לחפש לאחר השיחרור את יורם אך לצערי לא הוצאתי לפועל.ועכשיו כשזה קורה והחלטתי לחפש את מפקדי יורם בגוגל נחשפתי לרעידת האדמה הזאת שמפקדי שאהבתי כל כך וחיוכו שילווה אותי כל החיים לא איתנו.לא אשכח איך לפני הנסיעות שלנו יורם ואני היינו נוסעים להורים בטבריה לומר שלום וממשיכים לדרכינו.איני יכול עוד לכתוב קשה לי.שלא תדעו צער.תהיה נשמת יורם מפקדי וחבר צרורה בצרור החיים אמן.
יורם.
עברו יומיים ועדיין זה לא נתפס שאתה איננו. היית כמו אב בשבילי והיתה לי הזכות להכיר אדם שכל כולו השראה לאלו שסביבו , חוכמת חיים, רצון ויכולת לשנות. אדם נדיר.
היית שם לצידי בעשור האחרון כשהייתי זקוקה לעצה , התלבטות , עידוד.
הבטחת שתמיד תהיה פה וביום ראשון ההבטחה הזו הופרה וכל כך הרבה אנשים המומים מזה שאתה, הבלתי מנוצח, כבר לא כאן.
הראש מבין אבל הלב מסרב להאמין
יורם שלי,
עברו יומיים ואני בקושי רב מתחילה להבין שאתה איננו. תמיד חשבתי שבורכתי בשני אבות, זה שבבית וזה שמלווה אותי בדרכי בצבא… כל אחד בדרכו שלו מחזק, מפרגן, מחנך ומאמין בי, הילדה שלו. איך הלכת? עוד לא הספקתי לחלוק איתך כ״כ הרבה דברים!! והבטחת, הבטחת להיות בכל רגע ורגע שאזדקק לך. לא מצליחה להבין! איך זה קרה לאיש שכולו טוב, שמלא אכפתיות ודאגה, יודע לאהוב, לחזק ולא מפסיק להאמין באנשים. היית ותמיד תשאר זה שהאמין בי גם כשאני לא האמנתי… אוהבת אותך.
יורם
אני עדיין מסרב להאמין שאתה לא כאן .
אובדנך היא עובדה לא פשוטה עבורי , איבדתי אבא מורה ומחנך בפעם השנייה בחיי בשנת 2000 איבדתי את אבי ועכשיו אותך !
הייתה תמיד מלא דאגה אהבה נתינה לא ויתרתה גם כשהיה קשה האמנתה באנשים שהיו לצידך , האמנתה בחינוך לערכים לציונות ולאהבת הארץ .
הכל בענווה רבה תמיד בגובה העיניים , את קידוש ליל שבת אני קורא מספרון שקיבלתי ממך עם הקדשה למשפחה וכל פעם אני נזכר ולעיתים אף מספר משהו ממה שקיבלתי ממך בשולחן השבת .
ועכשיו מה ? קשה לי מאד לדבר עליך בלשון עבר זה לא מסתדר לי .
לאחר ששמעת שאני בן לניצול שואה הבטחת לקחת אותי לפולין ואכן כך היה בזכותך סגרתי מעגל .
היית איש אשכולות במלוא מובן המילה !
צר לי עלייך יורם , מבטיח לך להמשיך ולשרת את המדינה להמשיך להקנות ערכים ולהיות אזרח יותר טוב .
כשקיבלתי את ההודעה על התאונה, הרגשתי כאב חד בבטן. פתאום זה היה נראה כאילו רק אתמול הענקת לי את דרגת הסרן, אחרי שנלחמת שאקבל אותה בקיצור פז״מ…
יורם, בשבילי היית הרבה יותר ממפקד, היית דמות והשראה. בזכותך למדתי שאין דבר כזה אי אפשר, ובשביל מה שאתה מאמין עליך להילחם עד שתשיג את המטרה.
ידעת תמיד לשלב בין חיי הצבא התובעניים לבין המשפחה שהייתה כה חשובה לך.
כואב הלב שתאונה אירעית גזלה את חייך עוד בטרם סיימת את המלאכה כאן…
תמיד אזכור את החיוך שלך שהתלווה לכל סיטואציה….
יורם יקירי,
שנתיים עבדנו ביחד, חלק מהזמן צמוד יותר חלק פחות. שנתיים שבמהלכן רכשתי אליך כבוד גדול. לא מתוקף דרגתך ותפקידך, אלא מהאדם שהיית. אדם כה ערכי וצנוע. אלה היו שנתיים מלאות בקסם, שבהן שיחקת תפקיד משמעותי.
רצה הגורל ונפגשנו לפני שבוע. יצאתי מהמפגש כל כך מרוגשת. שוחחנו, התעדכנו, נראת מצוין, הקרנת אושר רב וסיפוק אדיר מעבודתך החדשה, ממגוריך החדשים.
היינו אמורים להתחיל לשרת במילואים ביחד. היית ככ קרוב ועכשיו אתה ככ רחוק. זה פשוט בלתי נתפס שאתה איננו יותר.
הוות השראה בשבילי, דמות לחיקוי. קיבלתי ממך כל כך הרבה אנרגיות, במיוחד בשיחתנו האחרונה.
ככ חבל, ככ עצוב. שתדע, השארת בי חותם, כזה שישאר.
ליבי עם המשפחה, שלא תדעו עוד צער.
אני אישית, מאז שקיבלתי את בשורת האיוב על מותו בטרם עת של יורם, לא מוצא מנוח לנפשי. קשה לי המחשבה על אובדן של אדם כמו יורם. איש מידות, מלח הארץ, קשוב לפקודיו וחייליו, איש של עשיה, איש של אמת ותקצר היריעה מלהכיל את מידותיו של יורם.
אני מזה כמה ימים בודק האם נכונה השמועה על מותו של יורם ובכל בדיקה התשובה זהה "יורם נהרג בתאונת דרכים …". ואז הגרון נחנק והעין דומעת והמוח מסרב להאמין שזו המציאות. המציאות שבה אדם כמו יורם שעיצב את דמותי, שפתח כיוון מחשבה ועודד יצירה, ושהיה אוזן קשבת לטוב ולרע ולסתם עצה טובה, איננו עוד.
משפחת מויאל היקרה,
אמנם מעולם לא נפגשנו, אבל מותו של יורם מצער אותי צער רב ולו רק בגלל שלא כך היה צריך להיות. שנכונו לו עוד שנים של יצירה ועשייה במשפחה ומחוצה לה.
היום הייתי אצלכם בפוריה , אני עדיין מסרב להאמין ולקבל את רוע הגזרה .
קשה לי מאד עם העובדה שאיש חזון , איש של עשייה אוהב האדם באשר הוא אדם איננו עוד !
הרשו לי לבקש מחילה על כך שלא הייתי בהלוויה פשוט לא יכולתי בתת המודע שלי אני מבין אך לא מפנים . מבחינתי חזונו ותרומתו חייבים להמשיך ולהיות אבן דרך בקיומינו כעם ומדינה !
אני לפחות מבטיח כי אמשיך לחנך את פקודי לערכיו ולחזונו .
אני מחזק אותכם ומאחל שלא תדעו עוד צער
איך נתת לו לקחת אותך?
יכולתי לכתוב על ציונות ואהבת הארץ, יכולתי לכתוב על ההליכה בעקבות בן גוריון ועל הפרחת הנגב, יכולתי לציין את הדבקות במשימה, את החריצות או את יכולות הביצוע הגבוהות. יכולתי לכתוב עוד ועוד והכול יהיה כל-כך נכון, וכל-כך אתה.
אבל בחרתי להתמקד בתרגום שלך את המשפט הכולכך צבאי, והכה שגור בפי כל "אין לא יכול יש לא רוצה". הפרשנות שלך למשפט הזה הפכה אותך בעיניי מעוד מפקד מוכשר, שהלך בטרם עת, ליורם מויאל.
אלפי פעמים. שמעתי את המשפט האלמותי כלכך, הצבאי כלכך. אבא שלי חגי פורת הפך לי את המשפט למציאות שם ואז, בבית. ואתה יורם מויאל עשית זאת כמפקדי בבית הספר למודיעין. אבא… אתה…
אי אפשר לא מופיע בלקסיקון, אמרו לי מפקדי ומחנכי בצבא באזרחות. הם אמרו, אבל לא יכלו. הם אמרו, אבל פחדו לנסות. תמיד האמנתי בכול ליבי כי, "אין דבר העומד בפני הרצון". אבל התרגום של המשפט הזה לשפת המעשה היה גדול עלי במספר מידות.
אצלך להבדיל, זה נראה תמיד כל-כך פשוט. אתה רצית, החלטת, תכננת ועשית. לפעמים לבד פעמים רבות בעזרת פקודיך. לא פעם היה זה ללא תמיכה של מפקדיך. לא תמיד כולם מסביבך אהבו את כל מה שעשית. ואז מתנגדיך והמפריעים נאלצו לזוז כדי שלא להיפגע מהבולדזרים (לפעמים תרתי משמע) שהעלית לשטח.
ממש שום דבר לא אמור היה לעמוד בדרכך. אפילו לא המשאית שבאה מולך.
אז למה, למה, למה נתת לו לקחת אותך?
אני בטוח שבזמן שחלף סיפרו לכם אלפי אנשים איזה שינוי משמעותי יורם עשה בחייהם, בין אם בכח אישיותו או בחזונו הבלתי נלאה בלבד. אין לי ספק שכל סיפור, קטן כגדול, הקהה רק במעט את האבל הכבד על אובדן חייו של אדם, שחרף כל עשייתו הרבה בשנות חייו הקצרות, כל עתידו עוד היה לפניו.
מדומני שהנחמה הטובה שיכולה להיות לכם היא שכל אחד מהאנשים שפגש את יורם, ואני בינהם, לא ישכח לעולם את הרושם הכביר של מילים מועטות ועשייה מרובה שהנחיל לכל הסובבים אותו, וכל זאת מתוך צניעות, דרך ארץ ורגישות לכבוד האדם.
יורם ניחן ביכולת נדירה של מיקוד בעיקר, וידע להוביל תהליכים ארוכי טווח, מורכבים וחוצי ארגונים, שתרומתם לבטחון ישראל הייתה כה גדולה, שהיא הוכרה זמן קצר לאחר שיזם אותם, דבר נדיר לכשלעצמו במערכות בהם חי ופעל.
קשה לי להאמין שפתיל חייו קופד. מי יתן ותמצאו מזור לנפשכם בידיעה שמעשיו ופועלו ישארו וילוו את כולנו עוד שנים רבות, לא רק במשור הבטחוני, אלא גם בעיקר במישור האנושי.
יורם מפקד וחבר.
היום לאחר שנים שלא נפגשנו הייתי באזכרה שלך.הלוואי והייתי יכול לדעת שכל מה שאכתוב תוכל לראות,אך אין בהבנתנו ולו גרם קטן לדעת את העולם הרוחני למעלה בשמים לאחר הסתלקות האדם מן העולם הזה ומה הוא יודע או רואה.הכנתי את עצמי נפשית היום להשתתף באזכרה שלך וזה מוזר לדבר עליך בלשון עבר.
כל כך מוזר איך הכל התחיל,מישיבה בסלון בבית ומחשבות על תקופת השירות איתך ובכלל.מאוד התקשתי להבין כיצד מחשבות נעימות מתקופת השירות איתך ובכלל הובילו אותי לפתע לעמוד מול אבן דוממת שעליה כתוב את שמך,אך עדיין עם כל הדממה הזאת,הרגשתי היום כשפגשתי אותך לראשונה אחרי שנים שלא שמרתי קשר איתך את העוצמה שלך כמו בעבר.כמה מסובך העולם שלנו ולא מובן ולא נבין כלל כי זה מעבר לבינתנו.פגשתי את המשפחה המדהימה והתרגשתי מאוד לראות איך הצוציקים שאני זוכר שהחזקת בקיבוץ יזרעאל גדלו ומאוד מזכירים אותך.ראיתי את הוריך הנפלאים והתרגשתי מאוד.לשמחתי נחשפתי לאחיך ואחיותיך מה שלא קרה כשביקרנו את הוריך.הלוואי ומה שאומר יעלה אליך בטיסה ישירה כי היום יותר מתמיד אני מתגעגע אליך.התפללתי היום לבורא עולם שיעשה באזכרות מחווה עם הנפטרים ויראה לכם כל אזכרה מי נמצא?ואם אכן קורה הדבר בעולם הרוחני הזה אז אני בטוח שראית אותי ושמחת לראות אותי כי למעשה לא שכחתי אותך אף פעם רק פשוט אני נרדמתי חזק בשמירה מלחפש אותך.כולי תקווה שטוב לך היכן שאתה ומתגעגע אליך מאוד לביחד.אזכור אותך תמיד יורם.תנוח על משכבך בשלום.
בשורת איוב. אדם משכמו ומעלה. כיהן כסגני בעת שכיהנתי כיו"ר הישוב בת חפר. אדם ישר, חרוץ, חכם, יודע ליזום ולהוציא דברים לפועל. כואב לקבל בשורת איוב שכזו מאדם שעוד החיים נבאו לו רבות. מי ייתן והמשפחה לא תדע עוד צער. חזק ואמץ. נתן מולכו, עו"ד
היה מפקדי בקורס קציני מודיעין לפני כ-25 שנים. אדם מדהים משכמו ומעלה, טוב לב, חד עין למצוקות של חיילים, ורגיש לדברים הקטנים שלא כולם שמים לב אליהם. בהמשך הצטלבו דרכים בעוד מספר צמתים, בכלל זה במסע לפולין "עדים במדים" היה כמפקד צוות במסע במשלחת נ"ד, וגם שם הוא גילה את אישיותו המדהימה לאורך המסע. יהי זכרו ברוך.
יזהר אפגן מנהל ביה"ס אמי"ת רמלה
בשמי ובשם צוות המשרד,ברצוני לכבד את זכרו של אדם שהיה מלח הארץ.בתרומתו האינסופית לבטחונה,ולבנייתה של המדינה.האיש שחזון הנגב הפורח שהיה נר לרגליו,שם בחר להקים את ביתו,שהיתה לנו הזכות לתכנן אותו,ושם גם מצא את מותו.
שולחים חיבוק מכאן לעליזה והילדים,שלא תדעו עוד דאבה.
יהי זכרו ברוך
צר לי עליך, אחי יורם! בשורת איוב שמעתי היום. פגשתי אותך במדרשה לפני כמה ימים וכל כך התרשמתי מאשיותך. אדם יקר נקוה שלמעלה ישמרו עליך ויקבלו אותך כמו דוד המלך כי רק אלו שמכירים אותך יודעים כמה המדינה הקרבת למען המדינה. למשפחה- משמיים תנוחמו עם אבלי ציון וירושלים. יבדל לחיים ארוכים בנו-כמה הוא דיבר עליך והיה גאה בך כשסיימת את הקורס בהצלחה/
ביום ראשון ארור זה, נפרד עם ישראל מאדם שהיה דמות המייצגת מופת, יושר, חוכמה לצד תמימות, ענווה לצד שאפתנות. נתגעגע.
יורם יקר, אי אפשר להאמין, אני נכנסת לאינטרנט כדי לא לראות שזה אתה וזה מופיע לי שזה אתה, לא מאמינה, הייתה בשבילי עד כמה שאפשר בימים קשיים, אתה אדם נפלא, שקט רציני הקמתה בית לתפארת ישראל, לא יודעת למה שערי שמיים חיכו לך, לא ברור, אני בטוחה שמנוחתך בגן העדן, אתה צדיק אמיתי , ויש צדיקים, ממה בבא, רפאל , וכול הצדיקים הטובים שישמרו עלייך, אך אמא ואבא שלך והילדים , עוד צריכים ורוצים אותך למה למה,אין מילים משמיים תנחמו, ולא תדעו עוד צער אמן אבדה קשה מאוד
משפחה יקרה ! אין מילים בפינו למשמע הבשורה הקשה!
רוצים לנחם ולחבק את הילדים המתקשים לעכל אובדן אב.עליזה יקרה,מקוה שתמצאי נחמה אלוהים ישמור עלייך ועל בנייך היקרים.
מי ייתן ולא תדעי עוד צער אמן !!!!
יורם בן דודי, שאומרים מלך הארץ , זה בדיוק נאמר עלייך , אך שזה כל כך לא מתאים לך להעלם ככה, אתה זה שתמיד היית מאמין שאפשר הכל לעשות , והוכחת את זה הכי טופ. אנחנו אחרי הלוויה מאוד קשה , אבל כמות האנשים אמרה הכל מי היית יורם הצנוע, בן משפחה למופת, זה לא נתפס שאשב ואכתוב מילים לזיכרך בן דוד יקר. בקשה לי אלייך שעכשיו אתה נמצא למעלה , תדאג לשמור על אמא ואבא שיהיו חזקים ויצליחו לשרוד כדי לתמוך בכולם. ולך יורם נוח על משכבך בשלום!
ת.נ.צ.ב.ה איש יקר מאוד.
יורם היקר, הבשורה המרה על לכתך לא נותנת לי מנוח.
שנים רבות פסענו במקביל בשבילי הצבא, שנים בהם למדתי, ספגתי והערכתי אותך ואת פועלך. איש עמל, מוסר וערכים, שלא מרבה בדיבורים אבל מקפיד במעשים. קשוב לסביבה, לאנשים ולפקודים ותמיד יודע לתת עצה טובה, פרי של נסיון וחוכמת חיים.
היית מפקד ומחנך במלוא מובן המילה ועל כן ההחלטה האמיצה של לרדת להתיישב לנגב יחד עם המשפחה בסיום השרות הצבאי , נראתה טבעית למי שבמשך שנים ארוכות חינך והטיף לאהבת הארץ והמשך בנייתה.
נכונו לך שנים רבות של תכנון, עשייה ומימוש החזון, תוכניות רבות שנקטעו בשניה גורלית וארורה אחת.
אין מילים שיצליחו לנחם את המשפחה הכואבת, אך מסר אחד ארצה למסור להם: דעו לכם משפחה יקרה, שמשהו מיורם נחרט אצל מאות ואולי אלפי חיילים ומפקדים ששירתו תחת פיקודו לעד! והם כולם, יחד איתכם ינצרו את זכרו וימשיכו בדרכו.
יהי זכרו ברוך
יורם היה מפקד הבסיס בו שירתתי, בתחילה כחיילת פשוטה, ולאחר מכן כקצינה ומפקדת. לקראת סוף תקופת השירות שלי, קבעתי פגישה עמו במשרדו. השיחה שקיימנו באותה פגישה זכורה לי היטב. גיליתי בו אדם קשוב, פתוח לדעות אחרות, ומסתכל בגובה העיניים.
לאחר שגיליתי על דבר מותו, חיפשתי קצת ברשת, לראות מה עשה לאחר שפרש מהשירות. לא הופתעתי לראות שהמשיך לתרום למדינה מכוחו וממאמציו, ועשה זאת בדרך אולי הכי ציונית שאפשר.
אבדה גדולה לעמנו!
תנחומיי למשפחה האבלה..
דוד יקר שלי! כל כך לא מתאימה הדרך בה נעלמת לנו.. היית גאווה משפחתית בעל לב רחב מלא שמחת חיים מרץ ואהבה לזולת. השארת לנו הרבה זכרונות ילדות הטיולים לכינרת ולרמת הגולן והפינוקים שהיו מגיעים אחריהם. המחמאות והאהבה שהרעפת עלינו ייחסרו לנו והחיבוקים החמים והעוטפים שלך יישארו חזק על עורינו. אוהבים אותך לנצח!
דוד יקר !,
אני מסכימה איתך מאד …
*אני מסכימה איתך מאד
למשפחת מויאל היקרה.
שמי אהרון מעפולה ואני כותב וגרוני חנוק לידיעה שיורם איננו.
שעת לילה מאוחרת מול הטלוויזיה עולים לי זיכרונות מהשירות ויורם בראשי.כיצד אאתר אותו?חיפשתי בנייד ולהפתעתי איתרתי את יורם אך לקח לי זמן להבין מדוע אני קורא על מותו של יורם.התגייסתי לצה״ל בשנת 1988 בחיל צנחנים ,ושנה אחרונה לשירותי קראו לי למפקדה כי מחפשים נהג לבעל תפקיד שמתגורר דאז בקיבוץ יזרעאל.
הגעתי למפקדה ואמרו לי שנמצא כאן הקצין והאם אהיה מעוניין להיפגש.הגיע רגע הפגישה והכירו בנינו.נעים מאוד יורם.מטרת הפגישה היתה שהוא זקוק לנהג מהצפון ושמע שאני מעפולה ולכן היה ניסיון להתאים בנינו.מיד התאהבתי ביורם ולכן לא היססתי וקיבלתי את התפקיד בשנה האחרונה לשירותי ונהיינו צוות.תרנו את הארץ לרוחבה ולאורכה מבסיס לבסיס מפיקוד לפיקוד ונהיינו חייל וקצין קשורים זה לזה.אני זוכר את המעבר מקיבוץ יזרעאל להרצליה כי ליוויתי את המשפחה במעבר ויורם כל כך התרגש.קשה לי מאוד לדבר בלשון עבר כי מאז שיחרורי מצה״ל ב 1991 לא פגשתי או שוחחתי עם יורם ולא שמעתי על התאונה הנוראה עד לרגע הזה שהחלטתי לחפש את מפקדי האישי ולאתרו היכן הוא?כולי דמעות לאחר שנחשפתי לתמונה המשפחתית וראיתי את מפקדי וחברי הטוב יורם ואני זה שהיה נהגו האישי בחיל המודיעין ולא מאמין שהוא איננו.אבא יורם היה אדם שחייך ואהב לצחוק כל הזמן ומעולם לא ראיתי אותו כועס אפילו עליי אם עשיתי שטות בנהיגה או שנסעתי מהר לפגישה חשובה.לא אשכח איך בוקר אחד אבא הגיע דאז עם הרכב הצבאי לאסוף אותי מהבית כי מיהרנו לפגישה חשובה בצפון ואני עדיין ישן.לא אשכח זאת לעולם איך אבא נכנס אליי הביתה לאחר שציפצץ כל כך הרבה ותבינו שלא היה נייד לתקשר.אבא יורם הקיש בדלת ואימי פתחה לו והוא ניגש להעיר איתי כי לא הצלחתי להתעורר.אני ויורם היינו כל כך הרבה בדרכים ותמיד היה נירדם לידי ברכב כי היינו עייפים מאוד מפגישות מרובות.אין ספור פעמים רציתי לחפש לאחר השיחרור את יורם אך לצערי לא הוצאתי לפועל.ועכשיו כשזה קורה והחלטתי לחפש את מפקדי יורם בגוגל נחשפתי לרעידת האדמה הזאת שמפקדי שאהבתי כל כך וחיוכו שילווה אותי כל החיים לא איתנו.לא אשכח איך לפני הנסיעות שלנו יורם ואני היינו נוסעים להורים בטבריה לומר שלום וממשיכים לדרכינו.איני יכול עוד לכתוב קשה לי.שלא תדעו צער.תהיה נשמת יורם מפקדי וחבר צרורה בצרור החיים אמן.
היי אהרון.. מרגש מאוד לקרוא את כל מה שכתבת, אכן אבידה מאוד גדולה. בחמישי הבא תתקיים האזכרה בבית העלמין הזורעים ולאחר מכן בבית המשפחה בפוריה.
שלום סימה
שמחתי מאוד על תגובתך.
אכן אבידה גדולה מאוד.
יורם מפקדי וחברי תנוח על משכבך בשלום.
ושלא נדע עוד צער.
יורם.
עברו יומיים ועדיין זה לא נתפס שאתה איננו. היית כמו אב בשבילי והיתה לי הזכות להכיר אדם שכל כולו השראה לאלו שסביבו , חוכמת חיים, רצון ויכולת לשנות. אדם נדיר.
היית שם לצידי בעשור האחרון כשהייתי זקוקה לעצה , התלבטות , עידוד.
הבטחת שתמיד תהיה פה וביום ראשון ההבטחה הזו הופרה וכל כך הרבה אנשים המומים מזה שאתה, הבלתי מנוצח, כבר לא כאן.
הראש מבין אבל הלב מסרב להאמין
יורם שלי,
עברו יומיים ואני בקושי רב מתחילה להבין שאתה איננו. תמיד חשבתי שבורכתי בשני אבות, זה שבבית וזה שמלווה אותי בדרכי בצבא… כל אחד בדרכו שלו מחזק, מפרגן, מחנך ומאמין בי, הילדה שלו. איך הלכת? עוד לא הספקתי לחלוק איתך כ״כ הרבה דברים!! והבטחת, הבטחת להיות בכל רגע ורגע שאזדקק לך. לא מצליחה להבין! איך זה קרה לאיש שכולו טוב, שמלא אכפתיות ודאגה, יודע לאהוב, לחזק ולא מפסיק להאמין באנשים. היית ותמיד תשאר זה שהאמין בי גם כשאני לא האמנתי… אוהבת אותך.
יורם
אני עדיין מסרב להאמין שאתה לא כאן .
אובדנך היא עובדה לא פשוטה עבורי , איבדתי אבא מורה ומחנך בפעם השנייה בחיי בשנת 2000 איבדתי את אבי ועכשיו אותך !
הייתה תמיד מלא דאגה אהבה נתינה לא ויתרתה גם כשהיה קשה האמנתה באנשים שהיו לצידך , האמנתה בחינוך לערכים לציונות ולאהבת הארץ .
הכל בענווה רבה תמיד בגובה העיניים , את קידוש ליל שבת אני קורא מספרון שקיבלתי ממך עם הקדשה למשפחה וכל פעם אני נזכר ולעיתים אף מספר משהו ממה שקיבלתי ממך בשולחן השבת .
ועכשיו מה ? קשה לי מאד לדבר עליך בלשון עבר זה לא מסתדר לי .
לאחר ששמעת שאני בן לניצול שואה הבטחת לקחת אותי לפולין ואכן כך היה בזכותך סגרתי מעגל .
היית איש אשכולות במלוא מובן המילה !
צר לי עלייך יורם , מבטיח לך להמשיך ולשרת את המדינה להמשיך להקנות ערכים ולהיות אזרח יותר טוב .
מוקיר מעריך ומתגעגע ,
כשקיבלתי את ההודעה על התאונה, הרגשתי כאב חד בבטן. פתאום זה היה נראה כאילו רק אתמול הענקת לי את דרגת הסרן, אחרי שנלחמת שאקבל אותה בקיצור פז״מ…
יורם, בשבילי היית הרבה יותר ממפקד, היית דמות והשראה. בזכותך למדתי שאין דבר כזה אי אפשר, ובשביל מה שאתה מאמין עליך להילחם עד שתשיג את המטרה.
ידעת תמיד לשלב בין חיי הצבא התובעניים לבין המשפחה שהייתה כה חשובה לך.
כואב הלב שתאונה אירעית גזלה את חייך עוד בטרם סיימת את המלאכה כאן…
תמיד אזכור את החיוך שלך שהתלווה לכל סיטואציה….
יורם יקירי,
שנתיים עבדנו ביחד, חלק מהזמן צמוד יותר חלק פחות. שנתיים שבמהלכן רכשתי אליך כבוד גדול. לא מתוקף דרגתך ותפקידך, אלא מהאדם שהיית. אדם כה ערכי וצנוע. אלה היו שנתיים מלאות בקסם, שבהן שיחקת תפקיד משמעותי.
רצה הגורל ונפגשנו לפני שבוע. יצאתי מהמפגש כל כך מרוגשת. שוחחנו, התעדכנו, נראת מצוין, הקרנת אושר רב וסיפוק אדיר מעבודתך החדשה, ממגוריך החדשים.
היינו אמורים להתחיל לשרת במילואים ביחד. היית ככ קרוב ועכשיו אתה ככ רחוק. זה פשוט בלתי נתפס שאתה איננו יותר.
הוות השראה בשבילי, דמות לחיקוי. קיבלתי ממך כל כך הרבה אנרגיות, במיוחד בשיחתנו האחרונה.
ככ חבל, ככ עצוב. שתדע, השארת בי חותם, כזה שישאר.
ליבי עם המשפחה, שלא תדעו עוד צער.
משפחת מויאל היקרה
אין מילים לנחם אתכם על אובדנכם.
אני אישית, מאז שקיבלתי את בשורת האיוב על מותו בטרם עת של יורם, לא מוצא מנוח לנפשי. קשה לי המחשבה על אובדן של אדם כמו יורם. איש מידות, מלח הארץ, קשוב לפקודיו וחייליו, איש של עשיה, איש של אמת ותקצר היריעה מלהכיל את מידותיו של יורם.
אני מזה כמה ימים בודק האם נכונה השמועה על מותו של יורם ובכל בדיקה התשובה זהה "יורם נהרג בתאונת דרכים …". ואז הגרון נחנק והעין דומעת והמוח מסרב להאמין שזו המציאות. המציאות שבה אדם כמו יורם שעיצב את דמותי, שפתח כיוון מחשבה ועודד יצירה, ושהיה אוזן קשבת לטוב ולרע ולסתם עצה טובה, איננו עוד.
משפחת מויאל היקרה,
אמנם מעולם לא נפגשנו, אבל מותו של יורם מצער אותי צער רב ולו רק בגלל שלא כך היה צריך להיות. שנכונו לו עוד שנים של יצירה ועשייה במשפחה ומחוצה לה.
כולי תקווה שתמצאו נחמה ושלא תדעו עוד צער ויגון.
דוד יקר !,
עצוב לי עליך היה לי כולכך כיפי איתך נעים וטוב
אני ממש לא מאמינה שזה קרה …
למה זה קרה מישהו אוליי מוכן להסביר לי אולי? 🙁 !
משפחת מויאל היקרה ,
היום הייתי אצלכם בפוריה , אני עדיין מסרב להאמין ולקבל את רוע הגזרה .
קשה לי מאד עם העובדה שאיש חזון , איש של עשייה אוהב האדם באשר הוא אדם איננו עוד !
הרשו לי לבקש מחילה על כך שלא הייתי בהלוויה פשוט לא יכולתי בתת המודע שלי אני מבין אך לא מפנים . מבחינתי חזונו ותרומתו חייבים להמשיך ולהיות אבן דרך בקיומינו כעם ומדינה !
אני לפחות מבטיח כי אמשיך לחנך את פקודי לערכיו ולחזונו .
אני מחזק אותכם ומאחל שלא תדעו עוד צער
איך נתת לו לקחת אותך?
יכולתי לכתוב על ציונות ואהבת הארץ, יכולתי לכתוב על ההליכה בעקבות בן גוריון ועל הפרחת הנגב, יכולתי לציין את הדבקות במשימה, את החריצות או את יכולות הביצוע הגבוהות. יכולתי לכתוב עוד ועוד והכול יהיה כל-כך נכון, וכל-כך אתה.
אבל בחרתי להתמקד בתרגום שלך את המשפט הכולכך צבאי, והכה שגור בפי כל "אין לא יכול יש לא רוצה". הפרשנות שלך למשפט הזה הפכה אותך בעיניי מעוד מפקד מוכשר, שהלך בטרם עת, ליורם מויאל.
אלפי פעמים. שמעתי את המשפט האלמותי כלכך, הצבאי כלכך. אבא שלי חגי פורת הפך לי את המשפט למציאות שם ואז, בבית. ואתה יורם מויאל עשית זאת כמפקדי בבית הספר למודיעין. אבא… אתה…
אי אפשר לא מופיע בלקסיקון, אמרו לי מפקדי ומחנכי בצבא באזרחות. הם אמרו, אבל לא יכלו. הם אמרו, אבל פחדו לנסות. תמיד האמנתי בכול ליבי כי, "אין דבר העומד בפני הרצון". אבל התרגום של המשפט הזה לשפת המעשה היה גדול עלי במספר מידות.
אצלך להבדיל, זה נראה תמיד כל-כך פשוט. אתה רצית, החלטת, תכננת ועשית. לפעמים לבד פעמים רבות בעזרת פקודיך. לא פעם היה זה ללא תמיכה של מפקדיך. לא תמיד כולם מסביבך אהבו את כל מה שעשית. ואז מתנגדיך והמפריעים נאלצו לזוז כדי שלא להיפגע מהבולדזרים (לפעמים תרתי משמע) שהעלית לשטח.
ממש שום דבר לא אמור היה לעמוד בדרכך. אפילו לא המשאית שבאה מולך.
אז למה, למה, למה נתת לו לקחת אותך?
משפחת מויאל.
אני בטוח שבזמן שחלף סיפרו לכם אלפי אנשים איזה שינוי משמעותי יורם עשה בחייהם, בין אם בכח אישיותו או בחזונו הבלתי נלאה בלבד. אין לי ספק שכל סיפור, קטן כגדול, הקהה רק במעט את האבל הכבד על אובדן חייו של אדם, שחרף כל עשייתו הרבה בשנות חייו הקצרות, כל עתידו עוד היה לפניו.
מדומני שהנחמה הטובה שיכולה להיות לכם היא שכל אחד מהאנשים שפגש את יורם, ואני בינהם, לא ישכח לעולם את הרושם הכביר של מילים מועטות ועשייה מרובה שהנחיל לכל הסובבים אותו, וכל זאת מתוך צניעות, דרך ארץ ורגישות לכבוד האדם.
יורם ניחן ביכולת נדירה של מיקוד בעיקר, וידע להוביל תהליכים ארוכי טווח, מורכבים וחוצי ארגונים, שתרומתם לבטחון ישראל הייתה כה גדולה, שהיא הוכרה זמן קצר לאחר שיזם אותם, דבר נדיר לכשלעצמו במערכות בהם חי ופעל.
קשה לי להאמין שפתיל חייו קופד. מי יתן ותמצאו מזור לנפשכם בידיעה שמעשיו ופועלו ישארו וילוו את כולנו עוד שנים רבות, לא רק במשור הבטחוני, אלא גם בעיקר במישור האנושי.
יורם מפקד וחבר.
היום לאחר שנים שלא נפגשנו הייתי באזכרה שלך.הלוואי והייתי יכול לדעת שכל מה שאכתוב תוכל לראות,אך אין בהבנתנו ולו גרם קטן לדעת את העולם הרוחני למעלה בשמים לאחר הסתלקות האדם מן העולם הזה ומה הוא יודע או רואה.הכנתי את עצמי נפשית היום להשתתף באזכרה שלך וזה מוזר לדבר עליך בלשון עבר.
כל כך מוזר איך הכל התחיל,מישיבה בסלון בבית ומחשבות על תקופת השירות איתך ובכלל.מאוד התקשתי להבין כיצד מחשבות נעימות מתקופת השירות איתך ובכלל הובילו אותי לפתע לעמוד מול אבן דוממת שעליה כתוב את שמך,אך עדיין עם כל הדממה הזאת,הרגשתי היום כשפגשתי אותך לראשונה אחרי שנים שלא שמרתי קשר איתך את העוצמה שלך כמו בעבר.כמה מסובך העולם שלנו ולא מובן ולא נבין כלל כי זה מעבר לבינתנו.פגשתי את המשפחה המדהימה והתרגשתי מאוד לראות איך הצוציקים שאני זוכר שהחזקת בקיבוץ יזרעאל גדלו ומאוד מזכירים אותך.ראיתי את הוריך הנפלאים והתרגשתי מאוד.לשמחתי נחשפתי לאחיך ואחיותיך מה שלא קרה כשביקרנו את הוריך.הלוואי ומה שאומר יעלה אליך בטיסה ישירה כי היום יותר מתמיד אני מתגעגע אליך.התפללתי היום לבורא עולם שיעשה באזכרות מחווה עם הנפטרים ויראה לכם כל אזכרה מי נמצא?ואם אכן קורה הדבר בעולם הרוחני הזה אז אני בטוח שראית אותי ושמחת לראות אותי כי למעשה לא שכחתי אותך אף פעם רק פשוט אני נרדמתי חזק בשמירה מלחפש אותך.כולי תקווה שטוב לך היכן שאתה ומתגעגע אליך מאוד לביחד.אזכור אותך תמיד יורם.תנוח על משכבך בשלום.