אבלים: ד"ר אלחנן ומירי בר און, ד"ר אילן וכריסטינה בורנשטיין, ד"ר עודד ענבר ובני ביתו, הנכדים: זהר, תמר, ליאור, עמרי, נועה, יפתח, שירי וגל, הנינה: כרמל.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 20.05.13, בשעה 16.00, בית עלמין רמת השרון צומת מורשה.
יושבים שבעה ברחוב שלמה בן יוסף 27, רמת אביב ג', תל אביב.
לבני משפחת בורנשטיין לדורתיהם שלום!
גם לנו הכרות עם ויקי וגם לנו כמה דברי פרידה ממנה.
וראשית לכל התרשמותנו כי סיפור חייה הדרמתי, המזדקר מספרה, הוא יותר מסיפור גורלו של יחיד ויש בו ולא במעט,מין "העם ישראל חי " כלומר כמהו גם כסמל.
זכינו להתארח לא פעם בבית הוריכם ונהננו ממאור פניה וחיוכה הנצחי , מיופיה ,ומחן המקום שהקרין על אורחיו- עלינו.
אמהות יהודיות מיחלות לבניהן את מה שויקי זכתה לו,ובכך תנוחמו.
בחיבה והערכה , דפנה וחזי
ויקי,
שנים שדמויותינו ליוו זו את זו ופתאום את איננה. אין למי לצפות כל שלושה חודשים, אין עם מי להחליף חיבוקים ומילות עידוד , אין כבר ממי ללמוד איך צוחקים על החיים גם כשהם מעבירים אותך שיעורים מן הגיהנום…
גם כשהיה קשה, ואני אישית הייתי עדה ללא מעט רגעים כאלו, תמיד היית עם חיוך שובה לב על הפנים, חיונית ומטופחת, אישה אצילית, ליידי אמיתית.
כל התפאורה שסבבה את חייך העידה כאלף מונים על אישיותך המרתקת ויוצאת הדופן, ולא נותר לי אלא להצטער שנסיבות היכרותנו היו ונותרו מוגבלות לתחום מאוד מצומצם.
יקירתי, היה לי העונג והכבוד ללוות אותך פרק זמן כה ארוך, אף כי אין לי ספק , שאילו הייתה בידיך הבחירה, היית מוותרת על התקופה הזו בחפץ לב. מעולם לא אמרתי שבחו של אדם בפניו, אבל אם את קוראת מילים אלו חשוב לי שתדעי – היית גדולה מהחיים, דוגמא ומופת מדור הנפילים שהולך ונעלם ממחוזותינו. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
לבני הדודים היקרים מצטערת שלא הספקנו להגיע לשבעה.
הצטערנו מאד לשמוע על פטירת אמכם יקרה. אני עוד זוכרת את החיוך שמפניה אף פעם לא מש. לזכרוני לא התלוננה על שום דבר. תמיד הייתה שמחה ומאושרת. סיפרה תמיד עליכם ועל הנכדים המקסימים. דיברה עם אמי (אלה) על דא ועל הא. ממש לא מזמן הקראתי לבן שלי את הספר שכתבה.
אתיד אזכור לה את החיוך, האצילות, על היותה ליידי. תמיד התלבשה לפי צו האופנה. מן השמים תנוחמו. אמכם
תמיד תהיה עמנו ועמכם. יהי זכרה ברוך
תהלה אורבך
אלחנן, בחודש האחרון אני מנסה לצלצל לאמא לשאול לשלומה כפי שאני נוהגת לעשות פעם פעמים בשנה.
לא הצלחתי, חשבתי לעצמי שמספר הטלפון אולי שגוי, חיפשתי באינטרנט ולצערי, ראיתי את הלינק הזה לזכרה.
עצוב לי וצר לי בשבילכם.
לשמחתי, זכיתי לעצב את הספר של אמא שלך. ומאז היא משמשת לי מודל לתושייה, לגבורה ואצילות נפש.
אני מספרת את הסיפור שלה בהזדמנויות רבות.
אהבתי אותה.
אני חושבת שסיפור חייה העצום והשונה כל-כך מחייב סרט קולנוע.
זכרה ברוך ללא ספק.