אבלים: אשתו: מיכל, ילדיו: נעמה, נדב, הלל ורות, הוריו: מגדלין ודוד חי, אחותו: עידית והמשפחה.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 26.04.13.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב מטמון 7, תל אביב, בין השעות 10.00 – 13.30, 17.00 – 22.00..
אני המום ועצוב ומשתתף בצער המשפחה. הייתי לקוח נאמן של כרמי מזה שנים רבות" עוד משנות התשעים, ואף יצא לי לשוחח איתו לא מעט. כרמי היה אוהב ויודע ספר.ידען גדול שגם קרא הרבה. צנוע והגון. כמה חבל אני ממש בוכה.החנות הייתה מסודרת בקפידה. כל ספר ראוי מצא מקום ראוי על המדף, לא היה אף לא ספר אחד שלא היה ראוי להמצא על המדף. חנות הספרים בעלת המשקל הסגולי הגבוה ביותר שאני מכיר.
יהיה זכרו ברוך
איש מדהים בכל דקה פנויה שהייתה לי בתל אביב הייתי קופץ לקבל מנת אינטלקט וידע, שיחה מרחיבת נפש על דברים שברומו של עולם.
חוג אוהביו של כרמי נפגש כל פעם בחנות באהבה רבה לאיש ולספרים.
אבדה גדולה וכואבת. הכרתי את כרמי כבר למעלה משני עשורים עת פתח את החנות . הוא היה ידען ומקצוען ובמיוחד בתחום ספרי ארץ ישראל. היה לו אהבה לספרים ולאנשים. היו לנו שיחות ארוכות, בתחום הספרים והיסטוריה של ארץ ישראל. קשה לי היום לחלוף ליד החנות ולהרהר שכרמי אינו איתנו עוד. מותו טרם העת היה אכן הפתעה כואבת.
ביקרתי אותו בחנות לפני כשבועיים , הוא נראה חיוור וחלש לא העזתי לשאול על מצבו, ועוד שזה מקצועי … אבל היום זה מאוחר.
והיום כשמסחר הספרים עובר לאינטרנט יחסר לנו אדם כמותו, שהעדיף את הדף שממשים ביד והספר המוצג בחלון.
יהי זכרו ברוך.
היום האחרון של השבעה. בוקר.
בסלון הבית הבן שלנו אומר קדיש יתום.
זה לא נתפס ועם זאת ברור כל כך.
עוד מוקדם קצת להגיד, לספר.
ובכל זאת בבוקר הזה אני רוצה להגיד תודה. ורגע קודם להסביר: לפני כחודשיים קיבלתי על עצמי
להגיד כל בוקר תודה לבורא עולם על 3 דברים ולהקדיש את הדברים לרפואתה של חני, שנפשינו קשורות מאד. ככה חני ביקשה, ואני כל בוקר, מול החלון בסלון, עם הקפה, אמרתי תודה. זה היה בדיוק לפני שכרמי ירד לעשן את הסיגריה של הבוקר.
כבר כמה ימים שלא יכולתי להגיד. הלב נשבר, והגעגוע כבר לופת בעוצמה. אבל הבוקר אני רוצה להודות על החסדים המדהימים שמתרחשים כאן, בבית שלנו, במהלך ימי השבעה.
מאות אנשים , מכל גווני החברה שלנו, חילוניים וחרדים, יושבים יחד וממלאים אותנו באהבה גדולה. המון אנשים בשקט, שולחים אוכל, שוטפים רצפה, עוזרים עם הילדים, מגיעים ל-3 מנייני תפילה ביום, משתתפים בצערנו.
זה חסד גדול, ובתוך החושך שירד עלינו באחת, כבר נדלקים נרות קטנים שמפיצים אור.
אני רוצה להודות לכל האנשים שכותבים על כרמי, על ההכרות, השיחות בחנות, ההלם והעצב. לקרוא את הדברים, לפגוש את האנשים שמגיעים לכאן ושלא הכרתי קודם – מאד מרגש אותי.
לכרמי ולי יש אהבה גדולה. מהרגע הראשון בו נפגשנו ב"צו קריאה" לפני 23 שנה. גם בזה עוד יסופר. האהבה הזו הולידה הרבה רגעי חסד בבית שבנינו, וארבעה ילדים מופלאים שהוא אהב יותר מכל דבר אחר בעולם כולו.
"חייב אדם להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה" זהו יסוד באמונה. ומכיון שכרמי דיבר תמיד על האמונה הפשוטה והתמימה שלה זכיתי, הנה אני נדרשת לה, בניסיון הקשה של חיי .
אז הבוקר החדש הזה שעולה עלינו, אני מודה "שהחזרת בי נשמתי בחמלה", וגם מודה על אמונתך הרבה בי שאני יכולה לעמוד ברעה הקשה הזו, ומודה על הכוח והיכולת לראות טוב בתוך חושך.
ומודה על כל הימים והשנים לצד בעלי, אהובי ומודה על ילדנו המופלאים: נעמה המדהימה שאין מילים, נדב הצדיק שבן יום הפך לגבר קטן, על הלל החכם, הרגיש, שכל כך דומה לכרמי ושמבטו התמים נסדק מעט, ועל רות אסתר הקטנה שהיתה בשביל כרמי נס ואושר גדול – ועודנה.
מיכל כהן-חי
מיכל
ראיתי את הפוסט של דרור וחשכו עיני . לא היה לי מושג . גם בהיכרותי הלא עמוקה עם כרמי נקשר הלב והעינים . צר לי מאד על לכתו ואני מאחל לך שתדעי להמשיך להגיד תודה בכל יום . בריאות ואהבה לך ולילדים , אלון נוימן
מיכלי היקרה, בשבילי את תמיד היית ותישארי ילדה צעירה כפי שאני זוכרת אותך מלפני עשרים שנה. כשקראתי את דבריך פתאום הבנתי איזה אשה עמוקה רגישה ועוצמתית צמחת להיות. אני מחבקת אותך בכאב הגדול והבלתי נתפס הזה ומקוה שאמונתך תעטוף אותך בנחמה ותיתן לך כח, למענך ולמען הילדים שלך. חיזקי ואמצי. רוית , חברה של שילי.
אני ירושלמי אך מרבה לבקר בתל אביב. ביום ראשון סרתי כמנהגי לחנות הספרים וראיתי את המודעה עם המסגרת השחורה. לא יכולתי להאמין ודקות שלמות לא יכולתי לזוז ממקומי.
הכרנו הרבה שנים מהביקורים שלי בחנות ותמיד מצאתי בו איש שיחה מרתק והחנות היא פשוט מדהימה. הוא יחסר לי מאוד. יהי זכרו ברוך. חזקו ואמצו, משפחה יקרה
שלום מיכל, שלום להורים ולילדיו של כרמי,
מיכל,
הכרתי את כרמי כשהייתי בת 23 או 24. לפני כ 27 שנים. חיבבתי אותו עמוקות. הוא היה אדם ענק ונפלא וצנוע ומשכיל. בכל פעם שהייתי עוברת ליד החנות, הייתי נכנסת להגיד שלום גם אחרי שנים. גם בשנה האחרונה.
אשרייך שזכית לחיות לצדו של האיש הזה. וכמה שהוא היה תמיד גאה בך על היצירה והספר הגדול שכבש את ילדי ישראל ועל העבודה שלך ובכלל.
מאחלת לכם ימים קלים יותר. התנחמו בזכרונות הטובים שלכם ממנו ואיתו. מן השמים תנוחמו. עדיין קשה לי לקלוט שהאיש הגבוה והמקסים הזה, איננו באמת.
הדיבור על ספרות תמיד הדף אצלנו
את הדיבור על החיים.
״וייכרט, מה שלומך?״
הייתה דרכך לקדם את פניי,
כשמצאתי שעה של פנאי
לסור אל ממלכתך.
תמיד מאחורי השולחן,
מחייך כמו ספר עתיק,
הסתכלת בנכנס בהשתאות
משל היה פלא הבריאה.
שנינו ידענו שאהבת ספרים
היא מחלה חשוכת מרפא,
אתה עורם אותם למצבה
במשך כל חייך
ובמותך הם מתפזרים:
אלה עם ההקדשות
וה״אקס ליבריס״ השחורים,
ואלה עם הסימונים בעפרון
והקווים המטושטשים של אוזני חמור.
שנינו אהבנו מהדורות ראשונות.
אני לקנות, אתה למכור.
איני זוכר מה העליתי בחכתי
יומיים לפני מותך,
אבל מאור פניך וקולך
עוד מחממים את אוזניי.
כשמוכר ספרים נדירים הולך לדרכו
המדפים נשארים מיותמים,
אך כמו בשירו של ביאליק בהד קולם
נְדָמה לשמוע: ״עדיין לי נשאר רב״.
היית גפן נדירה, כרמי,
ומותך הפתאומי
הוא תולעת מכרסמת בדבק
שבין כריכות הלב.
למיכל ולילדיו של כרמי
השבוע, כששבתי משהייה ארוכה בחו"ל, נודע לי על מותו של כרמי.נאלמתי דום. הכרתי אותו מאז פתח את החנות שהיתה בית ועד לחכמים ואוהבי ספר. רוחו הטובה, מתינותו, אנושיותו, נכונותו לקבל את הזולת על חולשותיו וחסרונותיו, ידענותו הצנועה, בקיאותו חובקת כל, כל אלה עשו את הביקור בצו קריאה להנאה אמתית. צר לי עליו וצר לי על שהלך מכם.מן השמיים תנוחמו. שלכם חיים באר
קיבלתי הרגע את רשימת השמות מפגישת המחזור של ביה"ס הגבעה, שלא נכחתי בה, וראיתי את המילה ז"ל על יד שמך. אני בהלם !
כשהיינו ילדים שיחקנו יחד כדורסל,ואחרי הרבה שנים נפגשנו בחנותך הקטנה והמטריפה עם אישיותך הצנועה .
בן אדם משכמו ומעלה- צנוע, נעים הליכות ומשכיל.
יהי זכרו ברוך
אני המום ועצוב ומשתתף בצער המשפחה. הייתי לקוח נאמן של כרמי מזה שנים רבות" עוד משנות התשעים, ואף יצא לי לשוחח איתו לא מעט. כרמי היה אוהב ויודע ספר.ידען גדול שגם קרא הרבה. צנוע והגון. כמה חבל אני ממש בוכה.החנות הייתה מסודרת בקפידה. כל ספר ראוי מצא מקום ראוי על המדף, לא היה אף לא ספר אחד שלא היה ראוי להמצא על המדף. חנות הספרים בעלת המשקל הסגולי הגבוה ביותר שאני מכיר.
יהיה זכרו ברוך
איש מדהים בכל דקה פנויה שהייתה לי בתל אביב הייתי קופץ לקבל מנת אינטלקט וידע, שיחה מרחיבת נפש על דברים שברומו של עולם.
חוג אוהביו של כרמי נפגש כל פעם בחנות באהבה רבה לאיש ולספרים.
אבדה גדולה וכואבת. הכרתי את כרמי כבר למעלה משני עשורים עת פתח את החנות . הוא היה ידען ומקצוען ובמיוחד בתחום ספרי ארץ ישראל. היה לו אהבה לספרים ולאנשים. היו לנו שיחות ארוכות, בתחום הספרים והיסטוריה של ארץ ישראל. קשה לי היום לחלוף ליד החנות ולהרהר שכרמי אינו איתנו עוד. מותו טרם העת היה אכן הפתעה כואבת.
ביקרתי אותו בחנות לפני כשבועיים , הוא נראה חיוור וחלש לא העזתי לשאול על מצבו, ועוד שזה מקצועי … אבל היום זה מאוחר.
והיום כשמסחר הספרים עובר לאינטרנט יחסר לנו אדם כמותו, שהעדיף את הדף שממשים ביד והספר המוצג בחלון.
יהי זכרו ברוך.
איש יקר. איזו אבידה. תנחומי למיכל אשתו ולילדים ולכל המשפחה. אשתו כתבה עם מאיה חנוך את הספר"תפילילה". אהבתי כל רגע בחנות שלו.
היום האחרון של השבעה. בוקר.
בסלון הבית הבן שלנו אומר קדיש יתום.
זה לא נתפס ועם זאת ברור כל כך.
עוד מוקדם קצת להגיד, לספר.
ובכל זאת בבוקר הזה אני רוצה להגיד תודה. ורגע קודם להסביר: לפני כחודשיים קיבלתי על עצמי
להגיד כל בוקר תודה לבורא עולם על 3 דברים ולהקדיש את הדברים לרפואתה של חני, שנפשינו קשורות מאד. ככה חני ביקשה, ואני כל בוקר, מול החלון בסלון, עם הקפה, אמרתי תודה. זה היה בדיוק לפני שכרמי ירד לעשן את הסיגריה של הבוקר.
כבר כמה ימים שלא יכולתי להגיד. הלב נשבר, והגעגוע כבר לופת בעוצמה. אבל הבוקר אני רוצה להודות על החסדים המדהימים שמתרחשים כאן, בבית שלנו, במהלך ימי השבעה.
מאות אנשים , מכל גווני החברה שלנו, חילוניים וחרדים, יושבים יחד וממלאים אותנו באהבה גדולה. המון אנשים בשקט, שולחים אוכל, שוטפים רצפה, עוזרים עם הילדים, מגיעים ל-3 מנייני תפילה ביום, משתתפים בצערנו.
זה חסד גדול, ובתוך החושך שירד עלינו באחת, כבר נדלקים נרות קטנים שמפיצים אור.
אני רוצה להודות לכל האנשים שכותבים על כרמי, על ההכרות, השיחות בחנות, ההלם והעצב. לקרוא את הדברים, לפגוש את האנשים שמגיעים לכאן ושלא הכרתי קודם – מאד מרגש אותי.
לכרמי ולי יש אהבה גדולה. מהרגע הראשון בו נפגשנו ב"צו קריאה" לפני 23 שנה. גם בזה עוד יסופר. האהבה הזו הולידה הרבה רגעי חסד בבית שבנינו, וארבעה ילדים מופלאים שהוא אהב יותר מכל דבר אחר בעולם כולו.
"חייב אדם להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה" זהו יסוד באמונה. ומכיון שכרמי דיבר תמיד על האמונה הפשוטה והתמימה שלה זכיתי, הנה אני נדרשת לה, בניסיון הקשה של חיי .
אז הבוקר החדש הזה שעולה עלינו, אני מודה "שהחזרת בי נשמתי בחמלה", וגם מודה על אמונתך הרבה בי שאני יכולה לעמוד ברעה הקשה הזו, ומודה על הכוח והיכולת לראות טוב בתוך חושך.
ומודה על כל הימים והשנים לצד בעלי, אהובי ומודה על ילדנו המופלאים: נעמה המדהימה שאין מילים, נדב הצדיק שבן יום הפך לגבר קטן, על הלל החכם, הרגיש, שכל כך דומה לכרמי ושמבטו התמים נסדק מעט, ועל רות אסתר הקטנה שהיתה בשביל כרמי נס ואושר גדול – ועודנה.
מיכל כהן-חי
מיכל היקרה מאוד
מאוד הצטערתי לשמוע..ראיתי את הפוסט של דרור היום ואני שולחת לך חיבוק גדול.
הלוואי ותהיי חזקה
נעמה (של מאיה)
מיכל
ראיתי את הפוסט של דרור וחשכו עיני . לא היה לי מושג . גם בהיכרותי הלא עמוקה עם כרמי נקשר הלב והעינים . צר לי מאד על לכתו ואני מאחל לך שתדעי להמשיך להגיד תודה בכל יום . בריאות ואהבה לך ולילדים , אלון נוימן
מיכלי היקרה, בשבילי את תמיד היית ותישארי ילדה צעירה כפי שאני זוכרת אותך מלפני עשרים שנה. כשקראתי את דבריך פתאום הבנתי איזה אשה עמוקה רגישה ועוצמתית צמחת להיות. אני מחבקת אותך בכאב הגדול והבלתי נתפס הזה ומקוה שאמונתך תעטוף אותך בנחמה ותיתן לך כח, למענך ולמען הילדים שלך. חיזקי ואמצי. רוית , חברה של שילי.
אני ירושלמי אך מרבה לבקר בתל אביב. ביום ראשון סרתי כמנהגי לחנות הספרים וראיתי את המודעה עם המסגרת השחורה. לא יכולתי להאמין ודקות שלמות לא יכולתי לזוז ממקומי.
הכרנו הרבה שנים מהביקורים שלי בחנות ותמיד מצאתי בו איש שיחה מרתק והחנות היא פשוט מדהימה. הוא יחסר לי מאוד. יהי זכרו ברוך. חזקו ואמצו, משפחה יקרה
שלום מיכל, שלום להורים ולילדיו של כרמי,
מיכל,
הכרתי את כרמי כשהייתי בת 23 או 24. לפני כ 27 שנים. חיבבתי אותו עמוקות. הוא היה אדם ענק ונפלא וצנוע ומשכיל. בכל פעם שהייתי עוברת ליד החנות, הייתי נכנסת להגיד שלום גם אחרי שנים. גם בשנה האחרונה.
אשרייך שזכית לחיות לצדו של האיש הזה. וכמה שהוא היה תמיד גאה בך על היצירה והספר הגדול שכבש את ילדי ישראל ועל העבודה שלך ובכלל.
מאחלת לכם ימים קלים יותר. התנחמו בזכרונות הטובים שלכם ממנו ואיתו. מן השמים תנוחמו. עדיין קשה לי לקלוט שהאיש הגבוה והמקסים הזה, איננו באמת.
יעל
ביום שישי בין השעות תשע וחצי לשתיים אחה"צ, תיפתח החנות 'צו קריאה' לזיכרו של כרמי.
מיכל יקרה וכל המשפחה!
קראתי שכתבת.דמעות. מדהים. מדהימה.
הקב"ה יוסיף לכם כח ושמחה.
הרבה הרבה מה ללמוד ממכם..
בשו"ט גאולת עולמים עוד באלה הימים ברחמים!
צו קריאה אחרון / רפי וייכרט
לזכר כרמי חי, אוהב ספרים
הדיבור על ספרות תמיד הדף אצלנו
את הדיבור על החיים.
״וייכרט, מה שלומך?״
הייתה דרכך לקדם את פניי,
כשמצאתי שעה של פנאי
לסור אל ממלכתך.
תמיד מאחורי השולחן,
מחייך כמו ספר עתיק,
הסתכלת בנכנס בהשתאות
משל היה פלא הבריאה.
שנינו ידענו שאהבת ספרים
היא מחלה חשוכת מרפא,
אתה עורם אותם למצבה
במשך כל חייך
ובמותך הם מתפזרים:
אלה עם ההקדשות
וה״אקס ליבריס״ השחורים,
ואלה עם הסימונים בעפרון
והקווים המטושטשים של אוזני חמור.
שנינו אהבנו מהדורות ראשונות.
אני לקנות, אתה למכור.
איני זוכר מה העליתי בחכתי
יומיים לפני מותך,
אבל מאור פניך וקולך
עוד מחממים את אוזניי.
כשמוכר ספרים נדירים הולך לדרכו
המדפים נשארים מיותמים,
אך כמו בשירו של ביאליק בהד קולם
נְדָמה לשמוע: ״עדיין לי נשאר רב״.
היית גפן נדירה, כרמי,
ומותך הפתאומי
הוא תולעת מכרסמת בדבק
שבין כריכות הלב.
לידיעת כל המנחמים ; גילוי מצבה יתקיים בציון יום ה30 לפטירתו של כרמי ז"ל ביום ראשון הקרוב, 26.5.13 בשעה1800 בית עלמין ירקון, שער הגאולה.
למיכל ולילדיו של כרמי
השבוע, כששבתי משהייה ארוכה בחו"ל, נודע לי על מותו של כרמי.נאלמתי דום. הכרתי אותו מאז פתח את החנות שהיתה בית ועד לחכמים ואוהבי ספר. רוחו הטובה, מתינותו, אנושיותו, נכונותו לקבל את הזולת על חולשותיו וחסרונותיו, ידענותו הצנועה, בקיאותו חובקת כל, כל אלה עשו את הביקור בצו קריאה להנאה אמתית. צר לי עליו וצר לי על שהלך מכם.מן השמיים תנוחמו. שלכם חיים באר
ראינו רק עכשיו.
עצובים.
שולחים תנחומים.
קיבלתי הרגע את רשימת השמות מפגישת המחזור של ביה"ס הגבעה, שלא נכחתי בה, וראיתי את המילה ז"ל על יד שמך. אני בהלם !
כשהיינו ילדים שיחקנו יחד כדורסל,ואחרי הרבה שנים נפגשנו בחנותך הקטנה והמטריפה עם אישיותך הצנועה .
געגועים !