מירה היקרה,
התכנסנו כאן היום ללוות אותך בדרכך האחרונה. המילים לא מסתדרות לי.
המילים שהיו הכלי החזק שלך – פתאום לא מסתדרות, לא מתחברות זו לזו.
איך יתכן שאני זו שכותבת עבורך.
הרי את היית אחראית על הכתיבה ועד כמה הצטיינת בכתיבה בכלל ובכתיבת הנאומים בפרט – כולנו יודעים.
מירה יקרה, חברה אהובה, סמל הפעלתנות, הרכיבה על האופניים, ההליכה, המרתונים, ההקפדה על תזונה נכונה לצד היכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים – הכל רץ לנגד עיני כל העת למן הרגע הארור בו הודיעו לי על לכתך.
זה לא נתפס!!!
נשמה טהורה שירדה לעולם. התגלמות הטוב. לב רחום וחנון – מלאת אמפטיה לסובבים אותך.
מירה, בעיני את אות ומופת – סמל לאישה שהיה לה כל כך הרבה להעניק לסובבים אותה
ויחד עם זאת שמרת על צניעות ואיפוק.
אני רואה סביבך מילים… הם היו כחומר ביד היוצר בידייך. ידעת לעשות מהם מטעמים, לרגש אותנו. לקלוע בול לכל מטרה בצורה שרק מעטים ידעו או יכלו.
והמילים נגמרות לי, חוסמות את גרוני
אני רוצה דווקא עכשיו לצעוק את כל שיבושי הלשון שכל כך הצחיקו אותך ולשמוע יחד איתם את צחוקך.
חייך נגדעו בהפתעה והותירו את כולנו המומים ומלאי כאב
כל מי שאי-פעם התמזל מזלו לשבת לצידך וליהנות מיכולותייך
יודע עד כמה הפרידה היא קשה!!!
מירה – את תהיי בליבנו תמיד.
בכל הליכה, בכל רכיבה על אופניים, בכל ריצה או סתם כשנלגום כוס יין כפי שכל כך אהבת – זה תמיד יהי לזכרך.
אוהבת אותך.
סברינה
את מירה פגשתי לראשונה בצעדת 4 הימים בניימיכן הולנד והצביעו עליה כמי שזה עתה סיימה צעדה אחרת של חמישה ימים בדנמרק.
אח"כ קראתי את כתבתה המדהימה על צעדות אלו ונתמלאתי הערכה.
שמחתי עוד יותר כשהתקשרה אלי וביקשה להצטרף אלי לצעדותי – וכך למדתי ממנה על צעדות יום ההולדת שבהן גומעים קילומטר לכל שנה…
היא אז צעדה 43 ק"מ לצידי בצעדה שלי – שהיתה "עד 120"
מאז נפגשנו פעמים מספר, (לא מספיק), הן בצעדות יום ההולדת שלה, במחנות נופש ואימונים, והן בקטעי שביל ישראל.
השקט שלה, החביבות, הצניעות, והצבעוניות…
כל אלו השרו תחושת שלוה ונינוחות – כיף של חוויות משותפות
המומה ועצובה
אמנם הקשר שחודש אחרי הרבה שנים, לא הי הדוק…אבל עקבנו אחת אחרי השניה. ולפני כמה שבועות דיברנו וידעתי שהיא לא מרגישה טוב ואמרתי: אצלצל עוד כמה ימים. והימים עברו ולא צילצלתי.
כי מי חושב שזו תהייה השיחה האחרונה…
הקול, הצחוק, החום האנושי, החיוך, היושר. את אלה לא אשכח .
מצרפת תמונה ממפגש אצל שירלי. היא נראתה נפלא!
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/talmayalin_shirli009-s.jpg[/img]
To Mira my dearest and best friend ever I can't accept that you are gone from our lives. You were the gentlest and most caring human being I had the privilege to know.
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/group_wMira.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Anat_efrat.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Anat_efrat2.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Yael.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_HaCarmel.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_HaCarmel2.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira3.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira2.jpg[/img]
נפגשנו שוב בשנים האחרונות במפגשי כתתנו.
אמרתי לך שהגיל לא מרשים אותך כלל.
נראית צעירה בדיוק כפי שהכרתיך בתיכון, מעבר לכך הוקסמתי מנוכחותך המרשימה בחיוכך ובשקט הנפשי שהקרנת.
בלתי נתפס בעיני שאת כבר לא כאן בינינו
המומה ומשתתפת בצער בני משפחתך וחברייך
שירלי
אני המום מצער
למרות ששנים לא ראיתיהה זוכר מבט חייכני צחוקים שעשתה הייתה בסדנת שכונת התקווה לצידה של עפרה חזה המנוחה. תנחומים ליענקלה ושי וכמובן לאמא שאנו מכירים שנים
Mira was someone so very special, with a naivity and a maturity that made her inquisitive and curious for life. She was generous and kind and so giving, to so many people. She had youth and energy for life and it is so cruel that this was taken from her and more so for us and our loss.We are all so much poorer without Mira, in so many ways
המומות מצער על מותך בטרם עת
מירה היקרה,
התכנסנו כאן היום ללוות אותך בדרכך האחרונה. המילים לא מסתדרות לי.
המילים שהיו הכלי החזק שלך – פתאום לא מסתדרות, לא מתחברות זו לזו.
איך יתכן שאני זו שכותבת עבורך.
הרי את היית אחראית על הכתיבה ועד כמה הצטיינת בכתיבה בכלל ובכתיבת הנאומים בפרט – כולנו יודעים.
מירה יקרה, חברה אהובה, סמל הפעלתנות, הרכיבה על האופניים, ההליכה, המרתונים, ההקפדה על תזונה נכונה לצד היכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים – הכל רץ לנגד עיני כל העת למן הרגע הארור בו הודיעו לי על לכתך.
זה לא נתפס!!!
נשמה טהורה שירדה לעולם. התגלמות הטוב. לב רחום וחנון – מלאת אמפטיה לסובבים אותך.
מירה, בעיני את אות ומופת – סמל לאישה שהיה לה כל כך הרבה להעניק לסובבים אותה
ויחד עם זאת שמרת על צניעות ואיפוק.
אני רואה סביבך מילים… הם היו כחומר ביד היוצר בידייך. ידעת לעשות מהם מטעמים, לרגש אותנו. לקלוע בול לכל מטרה בצורה שרק מעטים ידעו או יכלו.
והמילים נגמרות לי, חוסמות את גרוני
אני רוצה דווקא עכשיו לצעוק את כל שיבושי הלשון שכל כך הצחיקו אותך ולשמוע יחד איתם את צחוקך.
חייך נגדעו בהפתעה והותירו את כולנו המומים ומלאי כאב
כל מי שאי-פעם התמזל מזלו לשבת לצידך וליהנות מיכולותייך
יודע עד כמה הפרידה היא קשה!!!
מירה – את תהיי בליבנו תמיד.
בכל הליכה, בכל רכיבה על אופניים, בכל ריצה או סתם כשנלגום כוס יין כפי שכל כך אהבת – זה תמיד יהי לזכרך.
אוהבת אותך.
סברינה
כמה עצוב, כמה לא מתקבל על הדעת.
המשפחה יושבת שבעה בביתה- רד"ק 16 דירה 4 – קומת קרקע.
קשה להאמין, אישה חזקה ומיוחדת.. כך באמצע החיים!!!!!!!
אוהבים אותך, ולעד תשארי צעירה נמרצת יצירתית ואתלטית.
בליבנו.
אחיה שי, מעוניין בתמונות מפרקים שונים בחייה, ליצירת ספר הנצחה.
קשה להאמין…
את מירה פגשתי לראשונה בצעדת 4 הימים בניימיכן הולנד והצביעו עליה כמי שזה עתה סיימה צעדה אחרת של חמישה ימים בדנמרק.
אח"כ קראתי את כתבתה המדהימה על צעדות אלו ונתמלאתי הערכה.
שמחתי עוד יותר כשהתקשרה אלי וביקשה להצטרף אלי לצעדותי – וכך למדתי ממנה על צעדות יום ההולדת שבהן גומעים קילומטר לכל שנה…
היא אז צעדה 43 ק"מ לצידי בצעדה שלי – שהיתה "עד 120"
מאז נפגשנו פעמים מספר, (לא מספיק), הן בצעדות יום ההולדת שלה, במחנות נופש ואימונים, והן בקטעי שביל ישראל.
השקט שלה, החביבות, הצניעות, והצבעוניות…
כל אלו השרו תחושת שלוה ונינוחות – כיף של חוויות משותפות
היא תמשיך ללוות אותי בטיוליי תמיד
מיקי
המומה ועצובה
אמנם הקשר שחודש אחרי הרבה שנים, לא הי הדוק…אבל עקבנו אחת אחרי השניה. ולפני כמה שבועות דיברנו וידעתי שהיא לא מרגישה טוב ואמרתי: אצלצל עוד כמה ימים. והימים עברו ולא צילצלתי.
כי מי חושב שזו תהייה השיחה האחרונה…
הקול, הצחוק, החום האנושי, החיוך, היושר. את אלה לא אשכח .
מצרפת תמונה ממפגש אצל שירלי. היא נראתה נפלא!
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/talmayalin_shirli009-s.jpg[/img]
To Mira my dearest and best friend ever I can't accept that you are gone from our lives. You were the gentlest and most caring human being I had the privilege to know.
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/group_wMira.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Anat_efrat.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Anat_efrat2.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_Yael.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_HaCarmel.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira_HaCarmel2.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira3.jpg[/img]
[img]https://avelim.co.il/wp-content/uploads/2012/02/Mira2.jpg[/img]
מירה היפה
נפגשנו שוב בשנים האחרונות במפגשי כתתנו.
אמרתי לך שהגיל לא מרשים אותך כלל.
נראית צעירה בדיוק כפי שהכרתיך בתיכון, מעבר לכך הוקסמתי מנוכחותך המרשימה בחיוכך ובשקט הנפשי שהקרנת.
בלתי נתפס בעיני שאת כבר לא כאן בינינו
המומה ומשתתפת בצער בני משפחתך וחברייך
שירלי
אני המום מצער
למרות ששנים לא ראיתיהה זוכר מבט חייכני צחוקים שעשתה הייתה בסדנת שכונת התקווה לצידה של עפרה חזה המנוחה. תנחומים ליענקלה ושי וכמובן לאמא שאנו מכירים שנים
לא התראינו שנים אך תמיד אזכור אותך צעירה ומלאת חיים!
Mira was someone so very special, with a naivity and a maturity that made her inquisitive and curious for life. She was generous and kind and so giving, to so many people. She had youth and energy for life and it is so cruel that this was taken from her and more so for us and our loss.We are all so much poorer without Mira, in so many ways
לנו עובר הזמן, רץ…ואצלך מירה'לה הכל עמד. עדיין לא מחקתי את כתובת המייל שלך, בכוונה כדי לזכור כל פעם שעוברת על הרשימות.
עם כל הכאב שבדבר וחבל על האובדן ,מהם הנסיבות או ממה נפטרה?ראיתי את אימה מרחוק,וכשהתקרבתי כבר נעלמה,ואין לי קשר עם אחיה יענקלה ושי.
לא חקרתי לעומק מלבד הבנתי שזה היה סיבוך מניתוח.