אבלים: בתה: שירה בר רשי, יעקב נגן, גור אריה שפילנר ונוער לי נגן.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 21.10.18.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב השמחה 747, ליד הדשא הגדול, תקוע ב'.
המנוחה הייתה מוסיקאית.

אבלים: בניו: רמי, בעז, ניר, ארז ובני ביתם.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 23.10.18, בשעה 15.00, בית עלמין תל רגב, חלקת קריית מוצקין.
יושבים שבעה בבית משפחת שני, רחוב שפרינצק 16, קריית מוצקין.
המנוח היה ממייסדי מנחמיה.

אבלים: אודי ושלומית גורדון ובני ביתם, פרויקה וחניתה גורדון ובני ביתם.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 22.10.18, בשעה 11.00, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה בבית בנה, רחוב המצביאים 29, תל אביב.
המנוחה הייתה בתו של אפרים.

עמותת גמלאי בזק וארגון גמלאי בזק מנחמים את משפחת מור על פטירת יקירם, גמלאי חברת בזק.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 22.10.18.
יושבים שבעה ברחוב העליה 12, עפולה.

איחוד בתי הכנסת והקהילות בישראל, הארגון הבינלאומי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות, דוד בן נאה, שמאי קינן, אברהם בן נון וד"ר יעקב הדני אבלים על פטירתו של יקיר ירושלים וממשחררי הר הבית והכותל המערבי.

The Jewish Agency for Israel, Isaac Herzog, Chairman of the Executive, and Michael Siegal, Chairman of the Board mourn the passing of Past member of the Jewish Agency Executive and the Board of Governors.

ישראל גלבוס זלבס"ד,
לזכרו של ישראל גלבוס ז"ל.
בעוד ימים אחדים, בתאריך כ"א בחשון,
יחול יום הזיכרון ה-53 לדוד שלי ישראל גלבוס ז"ל,
אשר נרצח על ידי מחבלים שחדרו מלבנון.
ישראל, בן סבתא רחל וסבא זלמן, נולד בכ"ג בכסלו תש"ב (13.12.1941) בעיר צ'ור סבחוז ברוסיה.
נקרא על שם סבא רבא ישראל צימרמן ז"ל, אביה של סבתא רחל ז"ל.
סבא זלמן וסבתא רחל ז"ל, ילידי פולין, ברחו לרוסיה בזמן מלחמת העולם השניה,
יחד עם ילדיהם אסתר(אמא שלי) וישראל ז"ל.
סבא זלמן ז"ל גוייס לצבא הרוסי ונהרג בשנת תש"ד-1944.
סבתא רחל ז"ל הייתה לאלמנה בגיל 31. נאלצה לגדל ולפרנס את שני ילדיה לבד. כדי לאפשר לסבתא רחל לעבוד, אמא שלי ז"ל
גידלה ושמרה על אחיה הקטן ישראל. אמא היתה הולכת לבית הספר, קילומטרים ברגל, בכל מזג אוויר, ולקחה את
אחיה הקטן ישראל על הידיים, בדרך לגן הילדים.
לאחר המלחמה סבתא רחל חזרה לפולין, שם למד ישראל בבית ספר יסודי ותיכון.
ישראל, סבתא רחל ז"ל ואחיו יבדל"א יוסי עלו לארץ ישראל בשנת תשי"ז- 20.05.1957 והתגוררו בצריף בקרית חיים המזרחית.
גם אחותו, אמא שלי אסתר ובעלה, אבא שלי משה ז"ל עלו יחד עם בנם הבכור יבדל"א יצחק לארץ ישראל וגרו בבאר שבע.
המעברה בקרית חיים הייתה באזור תחנת משטרת קריית חיים כיום. התגוררו בצריף שהכיל: שני חדרים, פינת אוכל ומטבח.
בתחילה ברז המים היה בחוץ ולא היה חשמל. ישראל ז"ל היה לו ,ידי זהב" וחיבר במו ידיו את החשמל בצריף.
כעבור זמן מה המשפחה עברה לדירה נוחה בקרית חיים.
יוסי אשר גדל ללא אבא, ישראל אחיו היה בשביל יוסי מעין אבא.
מעין דמות אב. ישראל דאג ליוסי ויוסי היה קשור לישראל.
ישראל היה בחור צנוע, שקט ונוח. שירת בצבא (מספר אישי: 448682) בחיל רגלים, בסדיר במחנה "דורה" ליד נתניה
וגם במילואים. אחרי הצבא, ישראל רצה להיות טרקטוריסט מקצועי ולמד בנווה יער בחיפה.
כשסיים את לימודיו, החל לעבוד בקק"ל והיה מסור מאוד לעבודתו כטרקטוריסט. ישראל היה אמיץ וללא פחד.
בתחילה עבד תחת אש ליד מושב אלמגור (באזור רמת כורזים בצפון הכנרת מול רמת הגולן הסורי)
כשכף הטרקטור מורמת למעלה כהגנה מפני כדורים.
ביום שלישי כ"א בחשון תשכ"ו (16.11.1965) ישראל יצא לעבודתו עם הטרקטור בשדות יראון.
בשעות הצהריים הוא נשאר לבדו בשדה, כאשר מחבלים מלבנון עברו את הגבול והרגו אותו במכות מכוש, וברחו בחזרה ללבנון.
גופתו נמצאה למחרת בסמוך לטרקטור, על ידי משגיח מקק"ל תושב צפת שבא לעבוד במקום.
ישראל היה בן 24 במותו. הותיר אחריו סבתא רחל, אמא אסתר ז"ל, ויבדל"א יוסי.
הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.
דיווח על הרצח פורסם בכותרות הראשיות של כל העיתונים מאותה תקופה.
רציחתו של דוד ישראל השפיע קשות על אמא וגם על סבתא רחל, וגם על יצחק אחי שהיה
מאוד קשור לדוד ישראל. יצחק מספר "אהבתי מאד את ישראל גלבוס. אהבתי מאד את הביקורים שלו.
כשנהרג מאד בכיתי ולקחתי ללב".
כעבור שנתיים, בתאריך י"ט בטבת תשכ"ח, 1968, נולד בנם השלישי האהוב
של אמא אחותו של ישראל, אסתר ז"ל, קראה לבנה – ישראל, על שם אחיה הצעיר.
בשנת תשס"ב-2002, קיבלתי מכתב מ – המרא נאור ז"ל, (מרכז המשק של קיבוץ יראון). הוא כותב במכתב :
"יצא לי קצת להכיר את דודך ישראל, שלא זכית להכירו. ישראל עבד עם טרקטור D-4, של קק"ל, בפתיחת
דרך חדשה בוואדי. ישראל היה יורד מוקדם בבוקר עם הטרקטור ועולה בערב עם חשיכה. הייתה לו דירה קטנה
(בקיבוץ). היה בא לאכול בחדר האוכל ומידי פעם יצא לי לשבת לידו וקצת דיברנו. הוא סיפר לי שהוא מהקריות
ועובד עם הטרקטור של קק"ל בפילוס הדרך. העבודה קשה והרבה שעות. הוכינו בתדהמה כשנודע לנו על
הירצחו. שנים נכנס בז'רגון של המשק וקראו לדרך הזאת : דרך גלבוס".
ביום כ"א בחשון תשס"ד (16.11.2003), ביום הזכרון ה- 38 לרצח ישראל, חנכה קק"ל,
בטקס מרשים ומרגש, חורשה ופינת מרגוע לזכרו. האתר נמצא ליד גבול לבנון,
סמוך לקיבוץ יראון, ובו פינת ישיבה בצל העצים אשר צופה מצד דרום לכיוון נחל דישון,
ומצד צפון לכיוון לבנון. בשלט, שנחקק על אבן בזלת גדולה ויפה והוצב בפינת המרגוע,
נכתב: "חורשה ופינת מרגוע על שם ישראל גלבוס ז"ל, טרקטוריסט קק"ל.
נרצח על ידי מחבלים שחדרו מלבנון בעת עבודתו בפילוס דרך ביער ביום כ"א בחשון תשכ"ו, 16.11.65".
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן.