אבי דגני ז"ל

בס"ד,
ארבעים שנה לנפילתו של החייל אבי דגני ז"ל.
מאת: ישראל זיסק.
בקרוב ימלאו ארבעים שנה לנפילתו
של החייל אבי דגני ז"ל אשר
נפל במלחמת שלום הגליל
או בשמה הנוסף:
מלחמת לבנון הראשונה.
להלן ציוני דרך בחייו של אבי
המשולבות גם בסיפורה של המשפחה:
אבי דגני בן רחל ומיכאל,
אביו נולד בהולנד בחודש אלול תרפ"ט(1929).
עלה לארץ ישראל בשנת תשי"ד(1954),
שם משפחתו הראשוני היה: פישר.
בתקופת השואה:
מיכאל הסתתר אצל משפחות לא יהודיות.
עבר כמה משפחות ועבד אצלם.
את אימו לקחו למחנה אושוויץ ושם היא נרצחה
ואביו נפטר לפני המלחמה.

אמו של אבי, תבדל"א רחל לבית אלתר, ילידת טבת תרצ"ה(1935) עלתה
מאורוגואי בשנת תשי"ז(1957). בקיבוץ עין צורים פגשה והכירה את מיכאל.
בשנת תש"ך(1960) התחתנו בכפר מימון, בהמשך נדדו למרכז שפירא.
שם נולד אבי בנם הבכור, בתאריך כ"ו באדר ב' תשכ"ב (1.4.1962),
אשר נקרא על שם סבו, מצד אביו.
בהמשך עברו לירושלים, שם נולד משה.
בשנת תשכ"ה(1965) משפחת דגני הצטרפה למשואות יצחק.
הם התגוררו בבית שכיום גרה רבקלה נדיבי.
שכניהם היו משפחות: לייקוב, גוטליב, פורת ובן יעקב.
רחל עבדה בגני הילדים.
מיכאל עבד בעונת החורף ברפת ובקיץ כפקח כותנה בגד"ש.
כלי תחבורתו כפקח היה הסוס אותו טיפח והתנייד איתו בשדות.
בשנת תשכ"ח(1968) נולדה כאן מרים.
משה גרינבלט בהיותו רווק היה
מתארח בביתם.
אבי למד בבית-הספר שפיר,
במשך שש שנים עד לכיתה ו'.
היה חבר בחברת הילדים "אלונים", יחד עם חבריו הטובים: איתמר ברטפלד ויגאל רביב.
לאחר מלחמת יום הכיפורים החליטה המשפחה להשתקע במושב רמת מגשימים שברמת הגולן.
אבי חגג את בר המצווה בשבת פרשת "ויקרא" בשנת תשל"ה(1975).
חבריו מחברת "אלונים" נסעו עד לרמת הגולן כדי להשתתף בשמחתו.
עם סיום פרק רמת מגשימים המשפחה עברה למושב נוב.
ובאשר ללימודים:
אבי את לימודיו המשיך בחטיבת-הביניים ברמת-מגשימים.
לאחר מכן, הוא למד שנתיים בבית-ספר תיכון בטבריה.
בהיותו בן 16 שנים התחיל לעבוד כקבלן בענף החקלאות ברמת הגולן.
מטרתו הייתה לחסוך כסף, כדי לפתח את משק אביו במושב נוב.
אבי היה ראשון הבנים במושב נוב שהתגייס לצה"ל.
בחודש חשון תש"ם(בנובמבר 1979 )התגייס אבי ושירת בחיל-ההנדסה.
אחרי שהשלים את אימוני הטירונות, הוא עבר קורס מ"כים.
אבי נשלח לקורס נהגי שריון וקורס מש"קי חבלה, והועלה לדרגת סמל.
במלחמת שלום הגליל שירת אברהם כנהג זחל"ם וכסמל חבלה.
הוא הוביל בשריונית שלו את הטור המסתער, שתפקידו היה לפנות צירי-תנועה לטנקים המתקדמים.
בקרב ליד עין-חילווה, שנערך לטיהור השטח ממחבלים, נפגע אבי באש האויב ונהרג,
ביום י"ז בסיוון תשמ"ב(8.6.1982).
בן עשרים שנה היה במותו.
אבי הובא למנוחות בבית העלמין האזורי בחיספין.
השאיר אחריו הורים: רחל ומיכאל, אח משה ואחות מרים.
על מצבתו נכתב:
"אברהם(אבי) דגני
בן רחל ומיכאל.
נולד במרכז שפירא.
נפל בקרב בלבנון,
במבצע שלום הגליל.
י"ז בסיון תשמ"ב.
בן 20 בנפלו.
ת.נ.צ.ב.ה."
חברים מספרים:
איתמר ברטפלד:
"בגיל 12 עברה המשפחה לרמת מגשימים לאחר מלחמת יום כיפור.
לאחר מכן עברה המשפחה לנוב.
אבי היה בכיתה של יגאל, מיקי ונפתלי ובחברת אלונים.
שנה מתחתי. יגאל ואני היינו חברים טובים שלו ונסענו לנוב בחופשים לבלות עם אבי כי לא היו שם הרבה ילדים בגילו.
מאד אהבנו להתארח אצל משפחת דגני. אבי היה ילד בולט, חזק , מלא חוש הומור ושמחת חיים.
אבי היה קשור למשק שהקימו הוריו מיכאל ורחל דגני בנוב ועזר רבות לאביו מיכאל ברפת ובכלל.
אבי לא אהב ללמוד ובגיל 16 התחיל לעשות עבודות חקלאיות כקבלן עצמאי. צפו לו עתיד גדול בנושא גם כחקלאי וגם כאיש עסקים.
אבי התגייס להנדסה קרבית עשה קורס מש"קים היה מפקד ושירת בגדוד 605 של הנדסה קרבית.
שבוע לפני שנפל פגשתי אותו בבסיס שלו ואני אזכור לעד את הפגישה הזו.
אבי נפל בימים הראשונים של מלחמת שלום הגליל והוא קבור בבית העלמין האזורי בדרום ברמת הגולן. יהי זכרו ברוך".
יגאל רביב:
"אבי כילד היה שובב גדול.
היינו נפגשים מידי יום.
המשפחה הקימה במושב נוב רפת לתפארת
ואבי היה שותף מלא בהקמתה.
בחופשים אני ואיתמר נסענו לרמת הגולן
ובין השאר היינו רוכבים על סוסים ומטיילים".
מיכאל האבא, לא יכל לשאת את האבדה הגדולה
וכעבור שמונה שנים הוא נפטר מצער,
בתאריך ט"ו באב תש"ן (1990).
בן 61 בלבד היה במותו.
לימים, האחים משה ומרים קראו לבנותיהן הבכורות:
אביבית ואביטל על שמו של אבי.
"תהא נשמתו של החייל אבי דגני
צרורה בצרור החיים".
אמן.

Share Button

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here