אברהם בן המושבה נס ציונה,בהיותו בן אחד עשר חודשים, נפל ונחבל בראשו,נלקח מן המושבה אל בית החולים "הדסה" תל אביב ואושפז למשך חודשים רבים.בגיל עשר התחילו התקפים אפילפטיים בלתי נשלטים, מה שלא הפריע לו להיות תלמיד מצטיין(סמל הכיתה-כדברי מוריו),סיים את בית הספר התיכון ת.מ.ר(היום דה שליט) ברחובות,ולמד כימיה.אברהם ניגן בכינור, בפסנתר, באקורדיון.
טכסי יום הזכרון בנס ציונה תמיד לוו באקורדיונו.נהג לנסוע להיכל התרבות לקונצרטים, עקב תו אחר תו-עם חוברת התוים.
לאחר מות ההורים ניהל את חנות הספרים המשפחתית,עד שמחלת האפילפסיה גרמה לו לשיטיון מה, אז עבר לבית אבות שם סיים את חייו,לאחר שחלה בסרטן הלבלב.
בסך הכל היה די בודד,עץ רב פוארות אבל נטוש.
בימים אלה עומד לצאת ספר שירי-הנקרא : "אח"-ומוקדש לזכרו.
אברהם בן המושבה נס ציונה,בהיותו בן אחד עשר חודשים, נפל ונחבל בראשו,נלקח מן המושבה אל בית החולים "הדסה" תל אביב ואושפז למשך חודשים רבים.בגיל עשר התחילו התקפים אפילפטיים בלתי נשלטים, מה שלא הפריע לו להיות תלמיד מצטיין(סמל הכיתה-כדברי מוריו),סיים את בית הספר התיכון ת.מ.ר(היום דה שליט) ברחובות,ולמד כימיה.אברהם ניגן בכינור, בפסנתר, באקורדיון.
טכסי יום הזכרון בנס ציונה תמיד לוו באקורדיונו.נהג לנסוע להיכל התרבות לקונצרטים, עקב תו אחר תו-עם חוברת התוים.
לאחר מות ההורים ניהל את חנות הספרים המשפחתית,עד שמחלת האפילפסיה גרמה לו לשיטיון מה, אז עבר לבית אבות שם סיים את חייו,לאחר שחלה בסרטן הלבלב.
בסך הכל היה די בודד,עץ רב פוארות אבל נטוש.
בימים אלה עומד לצאת ספר שירי-הנקרא : "אח"-ומוקדש לזכרו.