אבלים: בעלה: אליעזר (צ'יטה) כהן, ילדיה: אמיר, יובל, תמר (תומה), נכדיה: יונתן, שי, אמה, בן ועומר.
המנוחה ציוותה את גופה למדע.
יושבים שבעה ברחוב היסעור 3, נווה רום א', רמת השרון, החל מיום ב' ה- 16.02.15, בין השעות 09.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.
החברים מחוג שבט מנחמים את אליעזר כהן (צ'יטה) ומשפחתו על פטירת יקירתם.
החברים בחברת אינטגרליס בע"מ מנחמים את אליעזר כהן (צ'יטה) ומשפחתו על מות יקירתם.
צ'יטה, אמיר, יובל ותומה: אנו משתתפים בצערכם ומאחלים לכם שהמקום ינחם אתכם. מאד הצטערנו לשמוע שהאישה האצילית, המדהימה הזו סיימה את התיקון שלה בעולם הזה. אני זוכרת את אלה רק לטובה ואני בטוחה שכל הדברים הטובים שלמדתם ממנה, ילוו אתכם ויגדלו עמכם ועם יוצאי חלציכם, כל ימי חייכם.
הקיצו ורננו ישני עפר!
יורם ולורה עמור והילדים.
צ'יטה, יש פה הודעת תנחומים שלי ושל יורם רק מלפני פחות משנה, ועכשיו אני מנחמת אותך לבד עם הילדים. מברכת אותך בשמחה. כל מה שהשם עושה – הכל לטובה, ובע"ה בקרוב מאד, בביאת משיח צדקנו, אנחנו נראה את כל הטוב הגדול הזה, והכל יצטרף לכדי פאזל ענק של טוב וחסד, ונזכה לראות גם שנינו, מדוע היקירים שלנו היו צריכים לעזוב אותנו.
חיבוק גדול מטורונטו ממני ומהילדים. שבת שלום ומבורך!
צ'יטה, יש פה הודעת תנחומים שלי ושל יורם רק מלפני פחות משנה, ועכשיו אני מנחמת אותך לבד עם הילדים. מברכת אותך בשמחה. כל מה שהשם עושה – הכל לטובה, ובע"ה בקרוב מאד, בביאת משיח צדקנו, אנחנו נראה את כל הטוב הגדול הזה, והכל יצטרף לכדי פאזל ענק של טוב וחסד, ונזכה לראות גם שנינו, מדוע היקירים שלנו היו צריכים לעזוב אותנו.
חיבוק גדול מטורונטו ממני ומהילדים. שבת שלום ומבורך!
צ"יטה וילדים יקרים.אכן גברת אצילית..שנאצלה לחוות את פרשת הדיילות….כמה טוב שאת קיימת קארמה ….
שאלה:
האם יש מקור שאסור לדבר לשון הרע וכדומה על מתים? והאם זה נכון שהנשמה כביכול נוקמת או עצובה על מי שמדבר עליה?
תשובה:
1. מובא במרדכי מסכת יומא (סימן תשכד) שתקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע על המתים שהם שוכני עפר, והביא שם סמך לזה ממדרש תנחומא (פרשת ואתחנן אות ו).
וכן כתב השלחן ערוך אורח חיים (סימן תרו סעיף ג) תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע על המתים. וכתב המשנה ברורה (ס"ק טז) שלכן מי שהוציא שם רע על המתים צריך לעשות תשובה על שעבר החרם.
ויעויין ברמ"א חושן משפט (סימן תכ סעיף לח) שכתב, המדבר רע על שוכני עפר צריך לקבל עליו תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין. ואם קבורים בסמוך לו ילך על קבריהם ויבקש מהם מחילה. ואם הם רחוקים ישלח לשם שלוחו. וע"ע בכף החיים (סימן תרו אות מט) שמבואר, שיש לקחת עשרה אנשים על קברו ולבקש ממנו מחילה.
וישנו איסור גם לדבר לשון הרע על המתים למרות שהוא אמת, אלא שהחרם האמור שתיקנו הקדמונים חל רק מי שמוציא שם רע (דהיינו דברים שאינם אמת כלל) על המתים (שו"ת אז נדברו חלק יד' סימן סח, והגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דרך שיחה חלק א' עמוד תל).
אלא שכל האיסור הוא דווקא אם מספר לעז חדש על המת, משום שהמת לא יכול להכחיש ולברר צדקתו, ולכן גזרו על זה בחרם. אולם אם נודעו חטאיו של אותו אדם עוד בחייו ואינו מוציא עליו לעז חדש, אין על זה חרם (האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל בספרו נמוקי אורח חיים סימן תרו אות א, והגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני, יום הכיפורים, עמוד קו).