אליהו גמליאל ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ג ה- 12.03.13, בשעה 15.00, בית עלמין קיבוץ רמת יוחנן.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב ישעיהו 19, כרמל צרפתי, חיפה.

4 תנחומים

  1. אהרן שפי

    הקשר עם אליהו חברי היקר, החל בשנת 1949, עת היינו שנינו מראשוני ובכירי הנגנים של תזמורת צה"ל. שם גם נתכבד להיות שרביטן-מנצח. לאחר השחרור היינו תלמידי המדרשה למורים למוסיקה.
    התגוררנו זה ליד זה בקרבת מה שהיום דיזנגוף סנטר. למרות היותו בן למשפחה יוצאת צפון אפריקה, הוזמן אליהו ע"י שרה לוי-תנאי, להצטרף ללהקת "ענבל" שכללה בראשיתה יוצאי תימן ועדן בלבד. זאת בשל יופיו, וכישוריו כרקדן-שחקן-זמר ונגן. אני הוזמנתי ע"י שרה לשמש כנגן חצוצרה וחלילית, לצדו של אליהו, שהיטיב לנגן בחליל-צד. (הוא היה תלמידו של אורי טפליץ, ושלט מצויין ברפרטואר הקלאסי לחליל). באותה עת ניגנו יחדיו בתזמורת שליוותה את פסטיבל המחולות בדליה, בניצוחו של שמה יפה. מאז היו לנו נקודות מפגש באירועים מוסיקליים ועממיים.
    הקשר נמשך עד לאחרונה, גם עם אחיו עמנואל ואחותו חנה. כל מפגש אתו היה חווייה לשנינו והיה ספוג חיבה רבה וחדווה.

  2. תירצה וולף

    אליהו גמליאל היה מורה שלנו למוזיקה בתיכון עירוני ד' (מכינות פדגוגיות) בכרמל צרפתי בשנת 1968 בחיפה. בכיתה י"ב הודיעה לנו המחנכת שלנו שבגלל עומס הבגרות יקוצצו לימודי המוזיקה. כל הכיתה עשתה שביתה ונשכבנו (כל הכיתה) על הדשא ברחבה של בית הספר וסרבנו לקום עד שיאשרו לנו המשך המוזיקה בכיתה י"ב עם אליהו גמליאל. מנהלת בית הספר הסכימה ואליהו המשיך להעשיר ולגרום לנו הנאה גדולה. גם באחד הימים לקח אותנו השכם בבוקר לשמוע את ציוץ הציפורים ולזהות ציפורים לפי הציוץ שלהם. באותה שנה בישר לנו שנולדה לו בת – כנראה זו היתה יסמין.
    יהיה זכרו ברוך!!
    תירצה וולף(גצלר – אז)

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *