אבלים: המשפחה וכל אוהביה.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 20.06.13, בשעה 16.45, בית עלמין חולון. נפגשים ליד השער.
המנוחה הייתה ציירת ואמנית הדפס.
משכן לאמנות, עין חרוד
אבלים, עם כל שוחרי האמנות,על לכתה של
אלימה
יוצרת מקורית, מורה ושותפה לדרך.
מוזיאון תל אביב לאמנות, מועצת המנהלים, ההנהלה והעובדים מנחמים את המשפחה על מות יקירתם.
אלימה איננה …
פעם שאלתי את אלימה למקור שמה, והיא השיבה לי:
"צליל היגוי המילה 'אלימה' כל כך מצא חן בעיני אמי, מבלי שהבינה את משמעותה. וכשנולדתי העניקה לי את השם הזה."
החמצנו. החמצנו פגישה עם אלימה, פגישה שבה היתה אמורה לגלות לנו מעט
מהסודות הגלומים ביצירותיה.
אלימה היתה וכך תישאר אחת משלנו. אחת מקבוצת חברי "הנוער העובד" בקרית חיים,
לימים קבוצת "שדמה" ויותר מאוחר – "הכשרת גינוסר".
אלימה למדה איתנו בבית הספר לילדי עובדים בקרית חיים. כבר בראשית לימודיה
הצטיינה בציור, והיתה פעילה בהכנת הפלקטים והציורים לכבוד החגיגות שהתקיימו בקריה במועדים שונים, וביחוד בחגיגות חג הביכורים.
במהלך השיעורים נהגה אלימה לשרבט בקו מהיר ומדוייק את דמותם של המורים, ובארכיון הקבוצה שמור דיוקנו של המורה אביטל שמצטיין בחידוד קווי פניו.
הצצה בתמונות שבאלבומים מגלה את אלימה הספורטאית והרקדנית.
אלימה שניה משמאל
אלימה מימין
למרות ריחוק השנים הקפידה אלימה להשתתף בכל אחת מהפגישות שזימנו חברי הקבוצה, והיא המשיכה להזמין את חבריה לתערוכות עבודותיה.
ב"דף שלי" – הדף האישי שמילאו החברים בשנת 1980 – כתבה אלימה:
לא הצטרפתי להכשרה, כי רציתי ללמוד אמנות.
חשבתי, כשאגמור- אצטרף. לצערי עד היום לא גמרתי ללמוד. ואולי זה דווקא טוב!
במלאת לה 80 הייתי בדרכי אל גלריית הקיבוץ בתל אביב, לפגוש שם את אלימה במהלך
הכנותיה לתערוכה שעמדה להיפתח. התקשרתי אליה והיא אמרה לי: שוריקה,
אל תגיעי. איני חשה בטוב ולוקחים אותי הביתה …
החוליים הכריעו את אלימה שלנו, שתמיד נזכרנה כנערה הבריאה, החסונה והזריזה. אלימה,
שכל כך נעים היה לשוחח איתה.
חבל על דאבדין ואינם משתכחין.
שוריקה
21 ביוני 2013
רחפי לך לשלום ואם תפגשי בשרה בידיד ובמאירה מיסרי להם חיבוקים וגעגועים
גם ממני
אלימה אני יודעת שהדשים שלי הגיעו
אני יודעת שבלעדייך העולם טיפטיפה דל יותר
נומי נומי