אל"מ (מיל') ראובן לבאון ז"ל

מודעת אבל ראובןאבלים: אשתו: ליה, בנו: אזי ושמעונה וילדיהם, בנו: ניר וגלית ובנם, בתו: תמר ודותן וילדיהם.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 06.07.18, בשעה 11.00, בית עלמין מנוחה נכונה כפר סבא.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב הרימון 71, גני תקווה, בין השעות 09.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.
המנוח היה בנם של חנה וקורט לויזון ז"ל.

חברת חוצה ישראל, חוסאם בשארה, יו"ר וחברי הדירקטוריון מנחמים את ליה והמשפחה על מות יקירם, מהנדס, אשר כיהן כמנכ"ל החברה 7 שנים ועבד בה 24 שנים.

חברת דרך ארץ הייווייז, הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם, מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל לשעבר.

חברת כביש חוצה ישראל, ההנהלה והעובדים אבלים ומנחמים את ליה והמשפחה על פטירת יקירם, לשעבר מנכ"ל החברה והמהנדס הראשי שלה.

חברת שפיר הנדסה, ההנהלה והעובדים מנחמים את משפחת לבאון על מות יקירם.

חברת חוצה צפון, ההנהלה והעובדים מנחמת את משפחת לבאון על מות יקירם.

פיני כהן, גיל עד בושביץ, רן שלח וחב' נוי מנחמים את ליה לבאון והמשפחה על מות יקירם.

צוות ארגון גמלאי צה"ל (ע.ר.) אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירם.
המנוח שירת בחיל הלוגיסטיקה והיה תושב גני תקווה.

פנינה ומיכה ליאונוב אבלים ומנחמים את ליה והמשפחה על פטירת יקירם.

חברת דרך ארץ מפעילת כביש 6 וחברת נתיבי הכרמל מפעילת מנהרות הכרמל, הדירקטוריון, ההנהלות והעובדים אבלים על פטירתו של מנכ"ל חברת חוצה ישראל לשעבר.

החברים ממרכז בינוי: שמאי ואיריס אסיף, משה ואילנה אקשטיין, אלכס ועדנה בריל, רמי וארנה זיו, רמי ושוש הנדלי, שמעון ודבי מילנר, דני ועירית מריאן, דן ונילי סתיו, שאול ונילי עמית, ארנון וישראלה רוזן ואהוד ועופרה רויטמן אבלים ומנחמים את ליה והמשפחה על פטירת יקירם המהנדס.

קרן תשתיות ישראל, הראל חברה לביטוח בע"מ, עו"ד יהודה רוה וירון קסטנבאום אבלים ומנחמים את ליה והמשפחה על פטירת יקירם.

6 תנחומים

  1. אלי ינאי

    ראובן לבאון ז"ל
    ראובן נפטר השבוע. ראובן היה המהנדס הראשי של חברת כביש ישראל ומאוחר יותר שימש כמנכ"ל החברה. הוא היה מפקד מרכז בינוי בצה"ל (בדרגת אל"מ) שרת תחת פיקודו של יהודה כהן בעת ששימש כקהנ"ר. כאשר מונה יהודה כהן כמנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל מונה ראובן לבאון למהנדס הראשי של פרויקט כביש חוצה ישראל והפך לדמות דומיננטית ביותר בניהול הפרויקט. לא לי לפרט את יצירתו, פרי מעשיו בבניית בסיסי צה"ל, בתכנון וביצוע כביש חוצה ישראל וניהול פרוייקטים אדירים של תשתיות התחבורה במדינת ישראל. אסתפק רק בהיבט אחד, שיתוף הפעולה בינו ובין רשות העתיקות. מראשית שלבי התכנון הבין ראובן לבאון כי תיעוד השרידים הארכיאולוגים לאורך תוואי הכביש הוא מטרה חשובה. הוא יזם את הקשר ההדוק עם רשות העתיקות, אז, בניהולו של אמיר דרורי ז"ל. בהנחייתו בוצע סקר מקיף של השרידים בתוואי הכביש (בניהולם של אלון שביט ויהודה דגן). לאחר השלמת הסקר נערכה חברת כביש חוצה ישראל לביצוע חפירות בדיקה ואחר כך חפירות הצלה בהיקף גדול. היה זה למעשה, מגה פרויקט ראשון של הרשות. שיתוף הפעולה בין ראובן לבאון ובין מרחב המרכז בניהולו של יוסי לוי היה ענייני והתנהל במקצוענות ושמירה קפדנית על ביצוע החפירות במסגרת תקציבים, לוחות זמנים ואיכות מקצועית ללא פשרות. אני שימשתי כמקשר בין חברת כביש חוצה ישראל לרשות ויחד עם יוסי לוי יצרנו דפוסי עבודה אמינים בין הרשות לחברת כביש חוצה ישראל. במהלך החפירות והגילויים הפך ראובן לפריק של הארכיאולוגיה, גילה עניין ותמך ברצון ובסבלנות רבה וכוונות טובות בעבודות החפירה. במשרדי החברה בתל אביב ניצבת ויטרינה פרי יוזמתו ובה מוצגים ממצאים מהחפירות בכביש 6, עליהן הייתה גאוותו.
    במהלך העבודות עבדנו כתף אל כתף עם אדם משכמו ומעלה. כשרון ניהולי נדיר, משולב ביושרה ללא פשרות. ניהול עבודות בהיקף עצום, מול מאות משרדי תכנון, מאות קבלנים, שועי ארץ ולחצים פוליטיים אדירים, הוא ניהל את הפרויקט ברוח טובה, באומץ לב, יושרה אישית ללא דופי, צניעות מדהימה. הייתה לנו הזכות לעבוד בחברות אמתית עם אדם שידע לנווט בין ניגודי העניינים. לסלול מסילות ללב כל אדם וגם כביש אגרה. הוא משאיר אחריו מצבה אדירה של תשתיות פרי ניהולו עתיר הזכויות שנעשו בצניעות, יושרה וכשרון.
    אני מקווה שהסטנדרטים שהיו נר לרגליו, יאירו גם את דרכם של יורשיו.

    דר' אלי ינאי

  2. איריס ושמאי אסיף

    דרך ארץ

    אֶצְלְךָ, רְאוּבֵן, הִתְחַבֵּר צֶמֶד הַמִּלִּים 'דֶּרֶךְ אֶרֶץ'
    עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁהָפַךְ לְמוּתָג מִסְחָרִי

    אֶצְלְךָ, רְאוּבֵן, הַדֶּרֶךְ אֵינֶנָּה רַק זוֹ הַמְּחַבֶּרֶת אֶת הָאָרֶץ
    וְאוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ שֶׁמִּתּוֹךְ תּוֹכָהּ הִיא צוֹמַחַת
    הַדֶּרֶךְ, אֶצְלְךָ, הִיא יָשְׁרַת הַדֶּרֶךְ וּנְדִיבוּת הַדֶּרֶךְ
    הַדֶּרֶךְ שֶׁבַּלֵּב

    וְהָאָרֶץ, אֶצְלְךָ, רְאוּבֵן, אֵינֶנָּה רַק נוֹפִים וַאֲתָרִים
    שֶׁאוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ כָּל כָּךְ לֶאֱהֹב
    וְלֹא רַק כָּל טוּב מַעֲשֵׂינוּ לְדוֹרוֹת
    זוֹ הָאָרֶץ שֶׁבַּלֵּב

    וּבְעִקַּר, רְאוּבֵן, לִמַּדְתָּ אוֹתָנוּ, פָּשׁוּט, דֶּרֶךְ אֶרֶץ
    לְכַבֵּד וּלְחַבֵּק זֶה אֶת זֶה- רַעְיָה, מִשְׁפָּחָה
    וְעוֹלָם לְלֹא גְּבוּל, בְּשִׂמְחָה וּבְעֶצֶב

    לִצְעֹד בְּבִטְחָה וּבְקֶשֶׁב בַּדְּרָכִים שֶׁסָּלַלְתָּ
    וְאֶת אֶרֶץ אֲהָבַתְךָ- לֶאֱהֹב וְלִבְנוֹת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ

    איריס ושמאי אסיף

  3. דני מריאן

    ליה, אזי, ניר, תמר, משפחת לבאון המורחבת, חברים יקרים
    קשה מאוד להפרד מחבר שהלך לעולמו, עוד יותר קשה לדבר על זה והכי קשה זה כשהחבר הוא
    גם המנטור שלך והמודל שלך לחיקוי בכל חייך המקצועיים.
    בכל זאת אני כאן על מנת להפרד מראובן.
    כולנו הכרנו את ראובן כל אחד מזוית הראייה האישית והסוביקטיבית שלו. בליבו של כל אחד
    מאתנו צרובה דמות אישית ומיוחדת של ראובן שלנו, הראובן הפרטי שלו, הדמות שמלווה ותלווה
    אותו כשיעלה את ראובן בזכרונו.
    אני רוצה לדבר על ראובן שלי – על הדמות שנצרבה בזכרוני במהלך 44 שנים של היכרות ועבודה
    משותפת, 44 שנים של חברות. זו לא דמות אחת שכן פנים רבות לו לרובי שלנו. כל כך רבות
    שברגע זה כשאני יושב מול המקלדת ומנסה לארגן את המחשבות ולברור מהמאגר האין סופי של
    הזכרונות והאנקדוטות את אלו שאוכל לכלול במספר דקות של הספד אני צולל לים הזכרונות
    ובכלל לא מתחשק לי להפסיק להזכר ולהתחיל לכתוב.
    אנסה להכיר לכם את ראובן שלי בכמה דקות:
    נתחיל, איך לא, במהנדס. ראובן היה המהנדס האולטימטיבי. מהנדס שלא מתרכז במספרים
    ובחישובים אלא מבין לעומק את עולם ההנדסה על רבדיו הרבים ויודע לאתגר את עצמו ואת
    הסובבים אותו לחשיבה מחוץ לקופסה, לניתוח אנליטי של חלופות ולבחירה מושכלת תוך
    התחשבות במערכת שיקולים רחבה. רובי היה מהנדס של מהנדסים, הוא ידע להוציא את המיטב
    מהמהנדסים שסובבים אותו ולדחוף אותם להמציא פתרונות מחוץ לקופסה וקרוב למעטפת של
    האפשרי. לא משנה אם אנו מדברים על: רכבל בחרמון הנוסע על כבל פלדה שעוטף כבל חשמל
    המזין את מצפה שלגים, רכבל בעל מפתח יוצא דופן בקנה מידה עולמי. או על ביצוע פרויקטים
    חלוציים בתחום הבנייה המוגנת ופיתוח תורה שלמה של מבנים מוגנים לשימושים שונים. גם
    בתחום הכבישים ידע ראובן לחדש ולמצוא דרך להשתמש בעודפי חפירה שבכל פרויקט אחר היו
    נחשבים כלא ראויים לשימוש או ביכולתו המדהימה לפתור בעיות התוויה קשות עם פגיעה
    מינימאלית בטבע, בארכיאולוגיה ובנוף (על אלו האחרונים – מתשוקותיו הגדולות של ראובן
    נדבר בהמשך.)
    נעבור לראובן המנהל. ראובן היה איש של אנשים, הייתה לו יכולת מופלאה לגעת, להשפיע על
    אנשים ולהנהיג אותם תוך מתן דוגמא אישית בכל תחום. כל דיון עם ראובן היה אתגר
    אינטלקטואלי מקצועי. ראובן ידע להוביל ולהשפיע ובסופו של דבר ליצור קונצנזוס גם בדיונים
    שהתחילו במגוון גדול של דעות. ראובן מעולם לא גער באנשיו ולא הרים את קולו במהלך דיון או
    ויכוח. המבט החודר, החיוך הציני משהו והערה מחודדת כזו או אחרת עשו את העבודה. ואם זה
    לא עזר הוא לקח את הענינים בידיים ועשה בעצמו את הצעדים הראשונים. ואנחנו, לרגע עמדנו
    נבוכים ומייד הצטרפנו ונכנסנו לעניין ופתאום עשינו בדיוק את מה שראובן רצה שנעשה.
    לא הכרתי עוד איש עקרונות כמו ראובן. ראובן היה למעשה איש של פשרות אבל היו לו גם לא
    מעט קוים אדומים ועקרונות שמהם הוא לא היה מוכן לסטות בשום אופן. המאבקים של ראובן
    בנטורי קרתא שהחלו עוד בשנות השבעים ימי בניית מבנה ניר במישר והמשיכו בקטע 18 בכביש
    חוצה ישראל הם רק דוגמא לנחישותו. גם בנושאים אחרים מקצועיים או ערכיים ידע ראובן
    לעמוד על דעתו ועל עקרונותיו. אבל, שלא כמו אצל אחרים עמידתו על עקרונותיו לא הביאה
    למתיחות בין ראובן ובין עמיתיו או הממונים עליו. הוא ידע להציג את עמדתו ולבצרה בצורה כזו
    שגם במקרה של התנגשות חזיתית בעמדות שונות משלו נשאר אצל ברי הפלוגתא שלו רגש של
    כבוד, הערכה והבנה לעמדה ולגישה שהציג. אחד ההסברים שאני יכול להציע ליכולתו זו של
    ראובן הוא שכל מי שהתעמת איתו על רקע עמידתו על עקרונותיו ראה בברור עד כמה מושרשים
    אלו באופיו ובאמונתו. ואיך בכלל אפשר לכעוס על מישהו שעומד על מה שהוא מאמין בו?
    ראובן היה איש של נוף וטבע, ארכיאולוגיה והיסטוריה, איש של ארץ ישראל. אהבתי את נסיעותי
    המשותפות עם ראובן נסיעות ארוכות, לפעמים לאום חשיבה בסיני, לעיתים לתל אביטל ולחרמון
    ברמת הגולן, לג'בל ברוך בלבנון או ליהודה ושומרון ובקעת הירדן. לא היו חסרים נושאים
    מקצועיים שיכולנו לדבר עליהם בזמן נסיעות אלו אבל לא מעט זמן דיברנו )דיברנו?? ראובן דיבר
    וסיפר( על ערכי הנוף והטבע שאנו חולפים על פניהם על ההיסטוריה של המקומות שבהם עצרנו
    ועל הצומח והחי שמאפינים אזור זה או אחר. בזכותו של ראובן למדתי על ה זלוׄע – ה כ לך
    החרמוני שהוא צמח נדיר בחרמון, סוג של ויאגרה טבעית או ביקרתי בתיאטרון רומי עתיק החבוי
    לו בתוך הקסבה של שכם. עם ראובן ביקרתי באוּם אל ק נ אטיר, בית כנסת עתיק ששוחזר לו
    בשיפולי הגולן ונדהמתי מיופיו של אירוס הגלבוע באחת האתנחתות שעשינו בדרך לבסיס חיל
    המודיעין הסמוך. ראובן ידע ליצור דינמיקה חיובית בין נוף, טבע ופיתוח תשתיות והיה מחלוצי
    התכנון הנופי של כבישים בישראל כפי שכולנו חווים בכביש חוצה ישראל.
    כביש 6 – כביש חוצה ישראל הוא הפרויקט המזוהה ביותר עם ראובן. למרות עשרות הפרויקטים
    שעסק בהם הכביש היה פסגת העשייה שלו לה הקדיש את החלק הארי של הקריירה המקצועית
    שלו. כשאנחנו עומדים כאן בפאתי התוואי של הכביש שכבר משתרע לאורך 170 ק"מ ומתוכנן
    לחבר בסופו של דבר את שלומי שבצפון לירוחם בדרום ברורה לנו החשיבות והמשקל של הכביש
    למדינה. פרויקט זה היה המקום היחידי בו ראובן ואני עסקנו בפרויקט משותף כמיצגים של שני
    ישויות המצויות לכאורה משני צידי המתרס, ראובן כמיצג חברת כביש חוצה ישראל – הרשות
    הממונה ואני כנציג Aecon בשותפות דרך ארץ. אופיו המיוחד של ראובן והיכולת שלו להציב
    גבולות אפשרה את המשך החברות שלנו תוך הבנה הדדית של החובות והמגבלות המוטלות על
    כל אחד מאתנו. הגבול היה שם! ראובן ידע להציב אותו בכוח אישיותו והתנהגותו, הוא מעולם
    לא נחצה אבל גם לא מנע מאתנו להפגש בשבת עם המשפחות לטיולים ולהמשיך את הקשר
    ההדוק בינינו כמנהגנו מימים ימימה.
    כבר הארכתי בדברי ולכן לא אספר לכם על ראובן הסנטימנטלי, המנגן בגיטרה ומארגן ערבי שירה
    בציבור, על בניית ושימור רוח מרכז בינוי שראובן היה ממעצביה ומטפחיה, על איש המשפחה,
    הבעל, האב שבלכתו פער חלל עצום בליבות בני משפחתו ועל עוד אלף ראובנים שנמצאים בזכרון
    כולנו.
    ראובן היקר, ליוויתי אותך בחודשים הקשים האחרונים. חזרנו מנסיעה משותפת לכדורגל בגרמניה
    ולאחר כמה חודשים נכנסת לאישפוז שהווה את תחילתו של המדרון החלקלק איתו התמודדת
    בחצי השנה האחרונה. ראיתי אותך נאבק בכל הכוח להחלים ולחזור למסלול חיים יצרני
    ונורמאלי.
    אני מאמין שגם אתה, כמוני, חשת שזו מלחמה אבודה, סיזיפית וחסרת סיכוי. למרות הנ"ל כלפי
    חוץ לא הראת סימנים של יאוש והמשכת באופן לוגי לנתח את הטיפול החדשני שאתה עובר ואת
    הפרוגנוזה ששמעת אתמול מהרופאים.
    ראיתי אותך הולך וקמל, מתכנס בעצמך ולא ידעתי איך אני, אנחנו כל אוהביך שסבבו אותך
    יכולים לעזור.
    כרגיל, אתה הובלת את הדרך והיום אני בטוח שבעוד אנו טומנים את גופך במקום נפלא זה
    הצופה על הכביש – פרויקט חייך, על יד נחום הימן, מנחם גולן והרבה אנשי מופת, חזון ועשייה
    כמוך רוחך והמורשת שלך תשפיע על כולנו להמשיך ליצור, לנווט ולהוביל מהלכים מעצימים
    ובעלי חזון כי כך חינכת אותנו.
    היה שלום חבר יקר.
    דני מריאן

  4. ניסים אלמון

    ‏‏‏‏יום ראשון 08 יולי 2018

    לזכרו של ראובן לבאון.

    מתחילת התכנון של כביש חוצה ישראל, רשות ניקוז ונחלים שרון מצאה את עצמה מעורבת לאורך התוואי המרכזי וכל החציות של הנחלים מקטע אייל ועד ברקאי.
    כל הנחלים היורדים מהשומרון לכיוון שפלת החוף.
    בדיונים עם המתכננים הושגה הבנה ושיתוף פעולה מקצועי לפתרונות המתבקשים כולל הבעיות בבת-חפר, בהשראתו ובתמיכתו של ראובן.
    ראובן הבין מהר מאוד את הידע והמקצועיות של רשות הניקוז וביטא את זה ביחס האישי, והחם, ההקשבה לבקשות ולעצות ואימוץ הגישות והפתרונות בייצוב האפיקים והמדרונות לאורך התוואי.
    היתה לראובן דלת פתוחה חמה ומקרבת עבור רשות ניקוז ונחלים שרון.
    ראובן, מהאנשים שעוסקים בעשייה, מצא חן בעיניו כאשר אמרתי לו באחד המפגשים שאנחנו עובדים בשביל מדינת ישראל ולא בשביל אף אחד אחר.
    ראובן אדם שכל חייו עבד בשביל מדינת ישראל.
    בהערכה ובהוקרה לאישיותו ופועלו של ראובן, רשות הניקוז מרכינה ראש לזכרו.
    יהיה זכרו ברוך.

    נסים אלמון,
    מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שרון

  5. אלכס בריל

    דברים שאמרו על ידי בהלווייתו של ראובן ז"ל

    ליאה היקרה, אזי, ניר ותמי –
    עדנה ואני משתתפים בצערכם, יחד עם חבריכם ממרכז בינוי ועם כל עם ישראל כולו, עם לכתו מאתנו של ראובן.
    אני רוצה לספר על חמישים שנים של קשר, חברות וידידות. לפני כן מספר מילים על ראובן.
    ראובן היה – קשה לומר מילה שכזו – הוא הווה בקרב כל מי שהכיר אותו – איש מופת , בעל תפיסת עולם כוללת, מנהיג ומתווה דרך. אם היה פרס ישראל בהנדסה – וחבל שאין- ראובן היה בין הראויים לקבל אותו. יש מי שחולקים עלי – אבל אני איתן בדעתי.
    השלמות שהייתה באישיותו של ראובן כללה איש משפחה, יושרה, מנהיגות מקצועית, חברות, אדם שהיה מהנדס מקצוען בכל רמ"ח אבריו, איש טבע, ארכיאולוגיה, היסטוריה של ארץ ישראל, מפקד, אדם הקשוב לאחרים מחד, ונאמן לעקרונותיו מאידך.
    את ראובן פגשתי לראשונה , לפני חמישים שנה, בשנת 1969, במסדרונות מפקדת קצין הנדסה ראשי, ראובן עוזר קמב"ץ במבצעים מקהנ"ר וקצין במקהנ"ר/ ביצורים במסדרון אחד ואני משרת כקצין ממרכז בינוי במסדרון אחר.
    בשנת 1983 אני מחליף את ראובן כראש ענף עבודות מיוחדות במרכז בינוי והוא מתקדם לתפקיד עוזר המפקד, כאשר אני כפוף לו פיקודית.
    ראובן מתמנה למנהל פרויקט מרגנית בלשכת סגן הרמטכ"ל ואני כראש ענף 30 מנהל את פרויקט מגדל מרגנית –להזכירכם מגדל התקשורת בקריה- מדי פעם אנו חלוקים מקצועית.
    ראובן מתמנה למפקד מרכז בינוי ואני עוזרו להנדסה. זו תקופה של השלמה הדדית, ראובן כמנהל ומתווה דרך ואני עוזרו ההנדסי.
    בשנת 1990 פרשתי ממרכז בינוי ושנה לאחר מכן ראובן פורש מתפקידו כמפקד מרכז בינוי. ראובן דואג לאשר אותי כיועץ למרכז למרות דרישות צינון.
    גם אם יהיו כאלה שיכעסו עליו – אני אומר את דעתי- מפקד מרכז כמוהו – לא היה אחריו. מפעילות חברתיות ועד נטיעת יער מרכז בינוי, מהוראות מפקד הנבדקות על ידו אחת אחת, מניהול פרויקטים בראייה כוללת ובקרה מקצועית ועד לשלימות.
    כאשר מוקמת חברת כביש חוצה ישראל וראובן מתמנה למהנדס הראשי שלה, ראובן מצרף אותי אליו כאחראי על תחום החוזים והתקשרויות (גם של חוזי הביצוע וגם של חוזי המתכננים), כיועץ חיצוני.
    עשרים ושלוש שנים עבדנו במשותף בכל התחומים ובמיוחד בתחום תעריפי השכר למתכננים שהיו יחודיים לחברה, תוך התנגדות מבחוץ ומבפנים, ראובן קבע את העקרונות ואני פתחתי את כל מערכת החוזים והתעריפים.
    לאט לאט התהדקה החברות ובשנים האחרונות, היינו נפגשים במשרדי, אחת לשבועיים –שלושה, בשעות הבוקר, בדרכו מגני תקווה לתל אביב או לפגישה אחרת מחוץ למשרדו, ראובן מכין לו קפה ואנחנו מנצלים את הזמן להתייעצות מקצועית, לשיחה פילוסופית, לסיפורי משפחה ולפתרון בעיות.
    בתחילת ינואר ביקש להיפגש ולספר לי, כחבר, כי הוא עומד להכנס לניתוח נוסף. באופטימיות שלו הבטיח "כשאבריא- אקח אותך לסיור בקטע הצפוני. לא זכינו לכך.
    כביש חוצה ישראל הוא מצבת נצח לאיש המופת, כזכור לכולם התעקשת (אני מדבר אליך כאילו אתה פה לידי – ליאה אמרה לי אתמול "הוא ישמח לשמוע אותך) להנציח את זכרו של יו"ר החברה הראשון רא"ל משה לוי ז"ל בשביל מטיילים רצוף בארכאולוגיה ובצמחיה. אני מקווה שתמצא דרך דומה להנציח אותך, כמי שהקדיש עשרות שנים לבניית תשתיות מדינת ישראל.
    היה שלום חבר
    תנוח בשלום על משכבך.

  6. אורי קורן

    ברגע זה קראתי על לכתו של האיש הדגול, ראובן לב און ז"ל באמצעות עיתון "צוות". נותרתי המום. בלתי נתפס.
    היכרתי את ראובן בשרותו הצבאי וזכיתי לפגוש אותו שוב במסגרת תפקידו כמהנדס העיר ירושלים ואף לארחו.
    אין בפי המילים לתאר את אישיותו המדהימה, המקצועית והאנושית של ראובן. עליו נאמר "אדם משכמו ומעלה", "איש אשכולות", אדם קשוב, אדם חושב, אדם.
    חבל,
    תנחומים למשפחה. זכיתם באיש נפלא.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *