אמיליה (מלה) רואי ז"ל

אבלים: ישראל רואי, טליה, גיורא ונחמה, איתמר וביטי, מיכה ומיכל, הנכדים, הנינים ואחיה: הנס הנריק כהן.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 22.12.19, בשעה 12.30, בית ההספד קהילת ירושלים, בית עלמין הר המנוחות, גבעת שאול.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב טשרניחובסקי 22, ירושלים, בין השעות 09.00 – 13.00, 16.00 – 22.00.​
זמני תפילות: שחרית – 07.00, מנחה – 16.30.

Share Button

תנחומים אחד

  1. יצחק איזק

    ב"ה, ד' בטבת תש"פ, 1.1.2020
    ישראל היקר שלום,
    בצער ובכאב נודע לי, דרך חברנו המשותף טורבן טוביה סמסון, על פטירתה של אם משפחתכם ע"ה, רעייתך היקרה והנאמנה למעלה מיובל שנים. עם פטירתה של מילה אני חש כי נלקח גם חלק מימי נעוריי ומזיכרונות הילדות שלי. אינני יודע היכן או כיצד נוצר הקשר האמיץ בין הוריי ז"ל, מוריץ ואילזה איזק, לבין משפחת קוהן וכל בני משפחתם. עובדה היא, כי משחר ילדותי, ובהיעדר קרובים בעיר הולדתי קופנהגן, הקרובים ביותר אל משפחתנו הקטנה היו בני משפחת קוהן על כול דורותיהם, ובכללם גם אמכם היקרה ז"ל ובייחוד אינגר ובובי (נתן) ז"ל עם ב"ב.
    זיכרוני החם ביותר הוא מימי הקיץ 1965. עמדתי אז לפני עלייתי ארצה כדי להתחיל את חוק לימודיי בישראל. היינו אז בעיירת הקייט Rungsted, ואמכם אף היא הייתה שם עם ילדיה. היא שמעה מאמי כי אני עומד לפני נסיעה לירושלים ואין לי שם למי או לאן לפנות. מיד מילה הציעה לי לבוא אל ביתה-ביתכם כדי להתארח שם עד שאתחיל את חוק לימודיי. אף על פי שמילה לא הייתה אז בבית, אתה ישראל קיבלת את פניי ופתחת עבורי את ביתכם ברח' הרב ברלין ונתת לי להרגיש שם בבית. היית לבד באותם ימי הקיץ, כי מילה הייתה בביקור מולדת, ונלוויתי אליך והתארחתי יחד אתך בביתם של מכריך וידידיך שדאגו לך לאירוח בשבת ואף בימות השבוע. אני זוכר כיצד התארחנו בבית משפ' אמונה ירון, בתו של הסופר הנודע, וכן אצל משפחת מאייר בשכ' בית וגן. בזכותך ישראל הכרתי אז את בית הכנסת אוהל רבקה ובית הסטודנט בית הלל, שגם שם היה מקום תפילה מסודר בשבתות. גם אחרי שכבר עברתי ללמוד בישיבה פתחתם את ביתכם לפניי והתארחתי אצלכם בשבת. מי שהרשימה אותי אז באופן מיוחד הייתה בתכם הבכורה טליה שהייתה כל כך מלאה חן וחוכמה, על אף גילה הרך.
    עברו מאז יותר מיובל שנים, הקשר לא נשמר, ואת חטאיי אני מכיר היום. עם זאת, היינו נפגשים פה ושם, בתקופת הלימודים שלי בהר הצופים, עת אתה עבדת שם ביחידה לבני חו"ל.
    לאחרונה נזקקתי למקורות לצורך כתיבת תולדות הקהילה מחזיקי הדת בקופנהגן. ידיד טורבן העביר אלי עותק של הספר "בחצרות קופנהגן". קראתי אותו בשקיקה, גם משום שאני הכרתי והוקרתי רבים מן הדמויות שעליהם מסופר באותו ספר. ולא זאת בלבד, הספר שימש גם כמקור לידיעות הנוגעות להקמתה של אותה קהילה ולחיי היהודים בעיר.
    זכרה של מילה וזכרם של כל בני משפחתה ימשיכו להיות שמורים עמי.
    אין בפי מלים כדי לנחם על האובדן מלבד המטבע שטבעו קדמונינו: יה"ר שהמקום ינחם אתכם בין שאר אבלי ציון וירושלים ושלא תוסיפו דאבה עוד.
    ברגשי הוקרה ובידידות,
    יצחק

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *