אסתר (אדית) ריכטמן ז"ל

אבלים: בתה וחתנה: יונה ויוסי מילר, בתה וחתנה: אילנה ופרננדו מילגיר, נכדיה: אירית ויוחאי, נורית ודורון, עומר, יאיר, ניניה: שחר ואורי, המטפלת: אמילי מרקיזה.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 08.09.14, בשעה 12.00, בית עלמין חולון שער ראשי.
יושבים שבעה בבית מילר, רחוב התבור 7, דירה 25, גני תקווה.
המנוחה הייתה אלמנתו של יהואש ז"ל, בתם של מטילדה ודוד קריצלר ז"ל שנספו בשואה.

Share Button

תנחומים אחד

  1. יונה מילר

    אימא יקרה לי,
    נולדת ב-11 ליולי 1913, נפטרת אתמול, ב-7 לספטמבר 2014. חייך התחילו ערב מלחמת העולם הראשונה והסתיימו במבצע "צוק איתן" (להבדיל). חיים ארוכים ומלאי תהפוכות, אותם תיארת במילים "את ההיסטוריה חייתי, לא למדתי מספרים". בת מאה ואחת שנים ועוד חודשיים, כפי שנהגת להצהיר בהומור "צעירה כבר לא אמות, ועלי לא יאמרו – נפטרה בטרם עת".
    נולדת בבוניהאד בהונגריה, למשפחה דתית חרדית, שרובה נספתה בשואה. הרבית לספר לנו על בית הוריך ועל ילדותך המאושרת במשפחה חמה ואוהבת, עד שקם הכורת. חשוב היה לך להעביר לנו, בנותיך ונכדיך את סיפור משפחתך, כי מצבה לא הייתה להם. תיעדת בזיכרוננו כל פרט, כולל תאריכים מדויקים. הדיוק היה חשוב לך מאד, לא אהבת לעגל פינות או לומר דברים על בערך. וראי, אף אני זוכרת את התאריכים החשובים בחייך – עזבת את הונגריה ב-20 לאוגוסט 1939, עם אחותך גיזי ובעלה שמיל-וולף (מוטצ'יו למי שזוכר), ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. הגעת לפלשתינה ב-16 לספטמבר, וטרחת תמיד להדגיש "בשבת שובה". שוב ושוב נוכחנו שהאירוע המכונן בחייך היה עלייתך לארץ. רק שבוע היית בארץ, וכבר התחלת לעבוד לפרנסתך במתפרה בירושלים. לפני עלייתך ארצה, אביך החכם, אותו לצערנו לא הכרנו, שלח אותך ללמוד תפירה בבודפשט, כדי שיהיה לך ממה להתפרנס. אומץ לב ותעוזה רבה נדרשו באותם ימים לשלוח בחורה צעירה ורווקה מבית דתי אמיד ללמוד מקצוע לפרנסה. הצטיינת במעשי ידיך ותוך זמן לא רב עברת לתל-אביב ופתחת בעצמך מתפרה. רכשת לך שם ועד מהרה נבחרת לעצב תלבושות לתיאטרון ה"לי-לה-לו" ואחר כך לתיאטרון הקאמרי, אך תמונות לא שמרת. כבר זמן רב שאני מתכננת ללכת לארכיון התיאטרון ולמצוא עבורך תוכניות ישנות, אך בעוונותיי איחרתי. איחרתי, כי חשבתי שתחיי לנצח, בזכות כוחך ועקשנותך. את המתפרה התוססת משנים מאוחרות יותר, אילנה ואני היטב זוכרות. את צוות העובדות שלך – מזל הגדולה ומזל הקטנה ואת מרים ואת תמר. הם היו נוף ילדותינו.
    נישאת לאבינו יהואש, שהיה אז חייל בצבא הבריטי. בשנות נישואיכם הראשונות הייתם רחוקים זה מזה. אבא לחם באירופה עם צבאות הברית נגד הנאצים. אחר כך התגייס לצה"ל ולחם במלחמת השחרור. את אימא נותרת לבדך נלחמת את מלחמת הקיום. כשתמו המלחמות הגדולות, בניתם בית חם ואוהב ביושר ובצנעה. ביתנו היה תמיד שמח ופתוח לעולים שהגיעו לארץ בשנים שלאחר קום המדינה. אילנה ואני לא נשכח כיצד רשם אותנו אבינו לחוג סייף, מכיוון שאומן סייף עלה לארץ מהונגריה, וצריך היה לדאוג לו לפרנסה. די מהר התברר שעדיף להשקיע בנו בספרא ולא בסייפא והרפתקה זו באה אל סופה. חנכתם אותנו לאהבת הארץ, לציונות בלי מירכאות, כי אין לנו ארץ אחרת, אמרתם. וכמובן ליושר ולחריצות. לא נשכח את אבא, עובד חברת החשמל, שהיה מורה לנו לכבות את האורות, כי אנו לא משלמים את החשמל.
    אבא נפטר במפתיע, בגיל צעיר מדי ואת אימנו היקרה היית אלמנה למעלה מ- 30 שנה. התאבלת מרה על בעלך האהוב, אך לא נשברת. מיד עם קומך מהשבעה התנדבת והיית פעילה בנעמת, בביטוח לאומי, בקשת. ועד גיל 90 סייעת בהתנדבות לקשישים, שהיו צעירים ממך בשני עשורים.
    אימא יקרה, כל כך רזה וקטנה וכל כך חזקה ועקשנית. שמרת על עצמאותך כמעט עד הסוף. הסכמת לעבור לדיור מוגן רק בגיל 94, וגם אז בנימוק שאינך רוצה להיות תלויה בנו. לא רצית שיטפלו בך ונהגת להסביר לעובדות הסוציאליות שבדקו את מצבך הבריאותי שאת עושה הכול לבד ואינך זקוקה לעזרה. רק כאשר מצאנו את אמילי, המטפלת האוהבת והמסורה, נעתרת לה והתמסרת לטיפולה. בזרועותיה אף עצמת את עינייך לעד.
    כשנחלשת בשנתיים האחרונות הודעת לנו שחיית כבר מספיק, ותהית שוב ושוב – ציטוט "איך גיזי הגדולה והחזקה לא הגיעה לגיל 80 ואני הקטנה והחלשה עוד חיה?!" ובאותה הזדמנות הזכרת לנו איך לקחו אותך בילדותך לרופא בבודפשט מכיוון שהיית כל כך קטנה ורזה. ועוד דברים שחזרת באוזנינו בכל שבת שבאת עם אמילי לארוחת הצהריים המשפחתית. אמרת שאת מרוצה מחייך, שזכית בילדים, בנכדים ובנינים מוצלחים. שכולם מסודרים ואת הכול בנית עם אבא בשתי ידיים וביושר. חייך לא היו תמיד גן של שושנים, אך היית אדם אופטימי, שמחה בחלקך ונעדרת כל מרירות. נקווה שזה דבק גם בנו.
    נחמתנו אימא שנפטרת עם חיוך על פניך. אפילו במותך לא הטרדת אותנו. קמת בבוקר, התקלחת, אכלת ארוחת בוקר ואחר כך עצמת את עיניך לעד, נקייה ושבעה.
    איפה ישנם עוד אנשים כמו האישה הזאת?
    אימא נוחי בשלום על משכבך, וד"ש לאבא.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here