שמי פרופ. נתן גדות ( יגודה ) . אני סבור שאראלה ז'ל הייתה מורתי לאנגלית ומחנכת הכתה בשנת 1952 או 1953 בבית הספר ביאליק ברחוב לוינסקי בתל אביב . זכיתי לבקר בביתה ברחוב ביאליק בתל אביב מאחר ואמי תבדל לחיים ארוכים הייתה " פולניה " ודומה מאד ברקע ובטמפרמנט .
זיכיתי ואנו בטוח שגם אתם
אראלה פרלמן היתה המחנכת האהובה שלי והמורה להיסטוריה בשנים 1962-1966 בתיכון עירוני ט'.
נפגשנו עוד מספר פעמים שנים אח"כ במפגשי כיתה ובביקור בביתה. אראלה פרלמן לימדה אותי ללמוד, לנתח, לערוך ולהציג את מאמרי ודעותי בצורה לוגית שמלווה אותי מאז.
משתתפת בצערכם, ריקי שפי ורד
שמי אורי אברבך Ori Kalman Aberbach .אראלה פרלמן הייתה המחנכת והמורה שלי להיסטוריה, בתיכון עירוני ט' , אי שם בשנות ה-60 .
חלפו למעלה מ-50 שנה .אראלה ,רק את ערפל דמותך אזכור . לא פרטי פרטים . הזיכרון שלי עובר דרך חוויות הלב. לא דרך המוח.
חכמתך היא שהאירה את עיניי וזרחה בי תבונה.
אראלה, היית אליי -טובה ובעיקר -קשובה ; החום האנושי שהקרנת עשה חסד עם נשמתי , זה מה שהלב זוכר.
לימדת אותי- סקרנות – מהי ; ספקנות – מהי ; התלהבות – ערכה לא יסולא בפז לחיים מאתגרים , מלהיבים , מאושרים .
איך הגדרת "חכם" ? שאלת וגם ענית בנשימה אחת ; "איזהו חכם ?" – השואל שאלות מתוך סקרנות וספקנות.
איזהו חכם ? הלומד מכול אדם – סיפור. אף מפי עוללים . "מפי עוללים -ייסדתי -עוז !" ; חכם הוא זה שמכיר את עצמו ומקומו כיחיד בחברה , במלוא ענווה וצניעות.
שאלת :" איזהו מכובד ?" וענית : "המכבד את הבריות !" ; במקום שאין אנשים , השתדל להיות אדם ! ; הווי דן כל אדם לכף זכות !
הייתה לך אישיות . מחנכת בכל רמ"ח אברייך ושס"ה גידייך ! היכן יש עוד מחנכים ומורים כמוך ?
מכול מלמדיי השכלתי וממך אריאלה – שבעתיים !
אני זוכר שאהבתי תנ"ך , ספרות , אמנות, שירה ומוזיקה. המשעול לגן עדן. ואהבתי -את שיעורי ההיסטוריה שלך .
תרמת לי להבין שטוב לחיות בעד ארצנו;שהמדינה אינה חזות הכול. האדם – הוא התכלית . הוא חזות הכול . המדינה היא כלי שנועד לשרת את רווחתו ואושרו של האדם.
זו התפיסה ההומנית שנטעת בי.
לימדת אותי ערך נוסף בהיסטוריה : "עם שאינו זוכר את עברו – עתידו לוט בערפל !"
אני נזכר בפסוק מהתנ"ך , בספר שמואל :" ….ושמו שאול … אין איש מבני ישראל טוב ממנו ; משכמו ומעלה , גבוה מכול העם !" ; באופן אסוציאטיבי , אני נזכר בך.
בפרפרזה על הפסוק מספר שמואל , אני אומר : " ושמך בישראל אריאלה . בעת ההיא בה התחנכתי בתיכון עירוני ט' , לא היה טוב ממך במורים ; משכמך ומעלה ; צמרתך – גבוהה במעלותייך ; שיר המעלות -אשיר לך .
אנשים ישכחו אולי מה שאמרת בפירוט בשיעורי היסטוריה , חברה וחינוך . אולי … ; אנשים ישכחו את סטטיסטיקת הישגייך וטבלת ההצלחות של תלמידייך.
אבל , אני -וכמוני רבים מתלמידייך, מוקירייך – לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש ; גרמת לי – להרגיש ! שאני -עולם ומלואו ! נזר הבריאה !טוב ומוכשר; יפה בעיני אלוהים ואדם .
אני מרכין ראשי בעצב, בכבוד , בהערצה ואומר לך : " תודה !"
כבת למשפחה של אנשים העוסקים בהסטוריה,אוהבים את התחום
שתרמו והביאו לשינויי תפיסה בתחום מחשבת ישראל,
שהנהיגו תהליכים הסטורים בקרב היהדות הדוברת גרמנית-
הצליחה המורה פרלמן לגרום לי לרתיעה מתחום שהיה כה
אהוב עלי עד שהפכה להיות מורה להסטוריה בכיתתי בתיכון עירוני ט.
שלום
שמי פרופ. נתן גדות ( יגודה ) . אני סבור שאראלה ז'ל הייתה מורתי לאנגלית ומחנכת הכתה בשנת 1952 או 1953 בבית הספר ביאליק ברחוב לוינסקי בתל אביב . זכיתי לבקר בביתה ברחוב ביאליק בתל אביב מאחר ואמי תבדל לחיים ארוכים הייתה " פולניה " ודומה מאד ברקע ובטמפרמנט .
זיכיתי ואנו בטוח שגם אתם
חבל על האובדים וטוב שלא נשכחים
אבל עמכם .
אראלה פרלמן היתה המחנכת האהובה שלי והמורה להיסטוריה בשנים 1962-1966 בתיכון עירוני ט'.
נפגשנו עוד מספר פעמים שנים אח"כ במפגשי כיתה ובביקור בביתה. אראלה פרלמן לימדה אותי ללמוד, לנתח, לערוך ולהציג את מאמרי ודעותי בצורה לוגית שמלווה אותי מאז.
משתתפת בצערכם, ריקי שפי ורד
שמי אורי אברבך Ori Kalman Aberbach .אראלה פרלמן הייתה המחנכת והמורה שלי להיסטוריה, בתיכון עירוני ט' , אי שם בשנות ה-60 .
חלפו למעלה מ-50 שנה .אראלה ,רק את ערפל דמותך אזכור . לא פרטי פרטים . הזיכרון שלי עובר דרך חוויות הלב. לא דרך המוח.
חכמתך היא שהאירה את עיניי וזרחה בי תבונה.
אראלה, היית אליי -טובה ובעיקר -קשובה ; החום האנושי שהקרנת עשה חסד עם נשמתי , זה מה שהלב זוכר.
לימדת אותי- סקרנות – מהי ; ספקנות – מהי ; התלהבות – ערכה לא יסולא בפז לחיים מאתגרים , מלהיבים , מאושרים .
איך הגדרת "חכם" ? שאלת וגם ענית בנשימה אחת ; "איזהו חכם ?" – השואל שאלות מתוך סקרנות וספקנות.
איזהו חכם ? הלומד מכול אדם – סיפור. אף מפי עוללים . "מפי עוללים -ייסדתי -עוז !" ; חכם הוא זה שמכיר את עצמו ומקומו כיחיד בחברה , במלוא ענווה וצניעות.
שאלת :" איזהו מכובד ?" וענית : "המכבד את הבריות !" ; במקום שאין אנשים , השתדל להיות אדם ! ; הווי דן כל אדם לכף זכות !
הייתה לך אישיות . מחנכת בכל רמ"ח אברייך ושס"ה גידייך ! היכן יש עוד מחנכים ומורים כמוך ?
מכול מלמדיי השכלתי וממך אריאלה – שבעתיים !
אני זוכר שאהבתי תנ"ך , ספרות , אמנות, שירה ומוזיקה. המשעול לגן עדן. ואהבתי -את שיעורי ההיסטוריה שלך .
תרמת לי להבין שטוב לחיות בעד ארצנו;שהמדינה אינה חזות הכול. האדם – הוא התכלית . הוא חזות הכול . המדינה היא כלי שנועד לשרת את רווחתו ואושרו של האדם.
זו התפיסה ההומנית שנטעת בי.
לימדת אותי ערך נוסף בהיסטוריה : "עם שאינו זוכר את עברו – עתידו לוט בערפל !"
אני נזכר בפסוק מהתנ"ך , בספר שמואל :" ….ושמו שאול … אין איש מבני ישראל טוב ממנו ; משכמו ומעלה , גבוה מכול העם !" ; באופן אסוציאטיבי , אני נזכר בך.
בפרפרזה על הפסוק מספר שמואל , אני אומר : " ושמך בישראל אריאלה . בעת ההיא בה התחנכתי בתיכון עירוני ט' , לא היה טוב ממך במורים ; משכמך ומעלה ; צמרתך – גבוהה במעלותייך ; שיר המעלות -אשיר לך .
אנשים ישכחו אולי מה שאמרת בפירוט בשיעורי היסטוריה , חברה וחינוך . אולי … ; אנשים ישכחו את סטטיסטיקת הישגייך וטבלת ההצלחות של תלמידייך.
אבל , אני -וכמוני רבים מתלמידייך, מוקירייך – לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש ; גרמת לי – להרגיש ! שאני -עולם ומלואו ! נזר הבריאה !טוב ומוכשר; יפה בעיני אלוהים ואדם .
אני מרכין ראשי בעצב, בכבוד , בהערצה ואומר לך : " תודה !"
זכרך יינון בלבי !
אורי קלמן אברבך
Ori Kalman Aberbach
כבת למשפחה של אנשים העוסקים בהסטוריה,אוהבים את התחום
שתרמו והביאו לשינויי תפיסה בתחום מחשבת ישראל,
שהנהיגו תהליכים הסטורים בקרב היהדות הדוברת גרמנית-
הצליחה המורה פרלמן לגרום לי לרתיעה מתחום שהיה כה
אהוב עלי עד שהפכה להיות מורה להסטוריה בכיתתי בתיכון עירוני ט.