אריה אריאלי ז"ל

אריה אריאלי ז"לבס"ד
מאת: ישראל זיסק

אריה אריאלי ז"ל, נולד בשנת תרפ"ח-1928,
בעיר דורוחי שברומניה.
שמו הראשוני היה: ליקה קוטר.
להוריו קראו: משה ורבקה ז"ל.
אחיו הצעיר: דב נפטר עוד ברומניה.
בתקופת השואה אריה ברח והתחבא.
היה עצור ברומניה.
הוכר כאסיר ציון.
למד וידע עברית עוד מרומניה.

הוריו ז"ל,עלו בשנות החמישים לפניו לארץ ישראל.
אריה עלה ארצה בשנת תשכ"ד-1964, יחד עם אשתו: חנה(ילידת תרצ"ו-1936),וילדיו: דב ומירי,
והתגוררו בנהריה בדירה ברחוב החלוץ.
עבד כעצמאי, ככורך ספרים בבית מלאכה בעיר.
אשתו עבדה במחלקת הרווחה בעיריית נהריה.
דב הבן היה שחקן כדורגל ואף אימן בבית"ר נהריה.
אריה אריאלי היה אדם דתי, צנוע ופשוט. דיבר בשקט.
נהג לעשות אזכרות לאנשי האצ"ל שנפלו לפני הקמת המדינה.

היה ידידם של רבים ממנהיגי תנועת החרות והליכוד.
אהב את מנחם בגין ז"ל.
נהג לבקר רבות ב"מצודת זאב".

בשנות השמונים היה מתפלל ב"ימים הנוראים" כחזן בבית הכנסת
"קדושי יאסי" בבאר שבע, והיה לן אצל משפחת קרוב משפחתו אלי צ'ובוטרו ז"ל.
עד היום אני זוכר לטובה את מנגינותיו היפות כאשר עבר לפני התיבה כשליח ציבור.
אריה הלך לעולמו בגיל שמונים.
חנה רעייתו נפטרה בגיל 72.
על מצבותם כתוב:
על אריה אריאלי ז"ל:
"איש ציבור, מנאמני ז'בוטינסקי, ממיסדי בית"ר ותנועת החרות.
נפטר בתאריך: ל' בכסלו תשס"ז-2006.
חנה אריאלי ז"ל:
חנה(נוצי)
בת יעקב ושרה.
יפת נפש.
אצילה ואהובה
שטובת משפחתה תמיד לנגד עיניה.
נפטרה: ח' באדר א' תשס"ח. 2008.".
"תהא נשמתם צרורה בצרור החיים"
אמן.

בתמונה המצורפת מופיעים אריה אריאלי מימין ויחיאל קדישאי ז"ל משמאל.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *