אשר מנחם בן יש"ר ז"ל

אבלים: אשתו, אחיו, בנותיו, נכדיו, ניניו ומושב משואות יצחק.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 01.05.22, בית עלמין מושב משואות יצחק.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב הזית 49, מושב משואות יצחק, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.30 – 21.00.

Share Button

תנחומים אחד

  1. ישראל זיסק

    בס"ד,
    מנחם בן ישר כחייל בפלוגה הדתית
    מאת: ישראל זיסק
    לפני כשלושה שבועות הלך לעולמו חברנו מנחם בן ישר היקר ז"ל.
    ברצוני לספר על פרק לא כל כך ידוע ומוכר בחייו והוא:
    לחימתו כחייל בפלוגה הדתית במלחמת העצמאות באזור בן שמן.
    כאשר התחלתי לאסוף מידע על הנושא,
    פניתי לגינת בתו ולהן תשובתה:
    "לא יודעת לספר פרטים על הקרב.
    רק יכולה לספר שלפני כעשר שנים
    סיפר לנו דודנו שלחם עם אבא בבן שמן
    שאבא קיבל צל"ש לאחר המלחמה.
    שאלנו את אבא והוא מלמל תשובה לא ברורה.
    כששאלנו את אמא, גם היא לא שמעה
    על כך, הנחנו שהמידע שגוי.
    בימי הקורונה התפנה זמן לסדר יסודי
    בספרית בית ההורים. אוצרות של ממש
    מצאנו שם ובניהם ספר אודות
    הפלוגה הדתית בקרבות תש"ח.
    לא חיפשנו את הצל"ש, שהרי הוכחש,
    אך מבלי משים "נפתח" הספר
    בדיוק במקום המתאים.
    עכשיו כבר לא הייתה לאבא ברירה
    וזכה באות על העברתו מידע מעמדה לעמדה תחת אש.
    אך ברור שאבא היה גם גיבור וגם צנוע".
    אלישבע בן ישר גיסתו של מנחם, סיפרה לי
    שבמשפחת בן ישר היו שלושה אחים בפלוגה:
    מנחם וזאב ז"ל ויבדל"א עזרא.
    הפלוגה התגבשה תחילה בתל אביב.
    בהמשך, מנחם השתתף במצור בבן שמן
    ולאחר מכן ב"מבצע דני".
    מספר שמואל שפירא ז"ל בעדות שנתן
    לפני כשלושים שנה לארכיון משואות יצחק:
    "השתייכתי לפלוגה הדתית של ההגנה.
    ברשימות הופעתי בין ההולכים לבן שמן.
    עליתי למשוריין והגענו לבן שמן.
    במשך כמה חודשים לא עזבתי את המקום
    שהיה במצור. השתתפנו ב"מבצע דני"
    באזור רמלה-לטרון. שם נפלו כמה חברים שלנו.
    שניים נהרגו בג'ימזו מתותחי הליגיון.
    חלק נהרגו בפינוי הדרך לירושלים".
    להלן תיאור חלקו של מנחם בן ישר בקרבות בן שמן מתוך
    הספר: "חמושים לפני המחנה", סיפורה של הפלוגה הדתית,
    מאת: אלתר ולנר ז"ל, נכתב בעמוד 259:
    "ברגעים הקריטיים של ההתקפה המחודשת, שוב היה זה
    יוסקה הוניג(הערה שלי: לא מדובר ביוסף הוניג אשר התגורר בעבר במשק)
    וצוות ה"בזה" שעיכב את השריון המתפרץ ברגע אחרון ממש,
    בעת שהתקרבו עד כמעט מאה מטרים מעמדת המק"ב
    (מקלע בינוני). זכורני, מייד אחרי ההתקפה עמדנו משתאים
    לנוכח עמדת הבזה". עיגול שלם של סימני פגיעת
    פגזים, פיסות קש וקוצים חרוכים, הקיפו את "המכונה"
    שעמדה מאחורי מצבה ומאחוריה ישב יוסקה הוניג
    חסוף בחצי גופו העליון ולידו הצוות:
    יהודה באואר ואריה גנז ושני מגישי תחמושת,
    אברהם משה כהן ומנחם זילברברג(בן ישר), שעמלו במשך
    ההתקפה להעביר בזחילה ארגזי כדורים ל"בזה" שירתה
    אלפי כדורים במשך הקרב.
    אלה וחברים אחרים שלא הוזכרו בשמותיהם וכן התותחנים
    ואנשי הפלמ"ח מ"יפתח" בעמדות שלמרגלות ג'ימזו ולידה,
    הם שסייעו לשבור את התקפת הלגיון הקשה והמכרעת
    שאיימה לפרוץ בחזרה אל לוד ולהטות את המערכה".
    ובעמוד 260 נכתב:
    "שבחים על עמידת הפלוגה בהתקפה זכו אנשיה לשמוע במקום מפי
    מפקד חטיבת "יפתח", מולה כהן, שביקש מאליהו חן-ציון, למסור את הערכתו החמה לאופן
    עמידתם בקרב זה. בספרו מציין ד"ר א' אורן אף הוא, כי "מפקד יחידת בן שמן המליץ
    לציין לשבח מקב"ן(מפעיל מקלע בינוני) מחייליו, הסמל יוסף הוניג, שהמשיך לירות
    בשריוניות הלגיון, גם כשאלו הבקיעו לטווח של מאה מטרים מעמדותיו
    ואת מגיש התחמושת למקב"ן הנ"ל, טוראי מנחם זילברברג(בן ישר)".
    איתרתי את אילן בנו של יוסקה הוניג ז"ל והוא שלח
    אלי דברים שכתב טל אחיו:
    "במלחמת העצמאות בשנת 1948- "מקלע אחד מול משוריינים".
    אזור בן שמן, בג'ימזו. אבי יוסקה בן 18, ישב מאחורי המקלע הכבד
    היחיד שהיה ללוחמים. למקלע הכבד קראו בראונינג, הם כינו "בזה".
    בפנים מפוייחות ובחצי גוף עליון חשוף, עוצר משוריינים של הלגיון,
    מסביבם נפלי פגזים, כשהוא והצוות שלו מהווים קו אחרון לפני
    שמשורייני הלגיון מגיעים ללוד ואחר כך לתל אביב, ועל כן מהווה אחד
    הקרבות החשובים ביותר במלחמה".
    גרעין של הפלוגה הדתית מצטרף למשואות יצחק:
    לאחר מלחמת העצמאות שמואל שפירא, מנחם בן ישר
    וקבוצת חברים מהפלוגה הדתית מצטרפים למשק.
    להלן דבריו של שמואל שפירא ז"ל:
    "אחרי הניצחון של מלחמת השחרור, חשבנו
    שיש ליישב את השטחים שנכבשו על ידינו.
    הקמנו גרעין התיישבותי.
    פקפקנו לאן להצטרף.
    מניר עציון פנו אלינו וגם ממשואות יצחק
    שהייתה אז בתל עריש(באזור אבו כביר ביפו).
    יצאנו לחודש הכשרה בשדה יעקב לגיבוש חברתי.
    החלטנו להצטרף למשואות יצחק.
    חפשנו בחורות לגרעין ומצאנו אותן,
    שבע במספר בברית חלוצות
    (בניהן רחל שפירא).
    הגענו למשואות בקיץ 1949,
    כ-15 בחורים ונשארנו שניים".
    ספר התורה של הפלוגה הדתית:
    חודשים ספורים לאחר העלייה על הקרקע מחדש
    של משואות יצחק באזור סואפיר,
    בתאריך כ"כ בחשון תש"י(נובמבר 1949), נערך טקס
    הכנסת ספר תורה של הפלוגה הדתית במשק.
    הספר נכתב לזכרם של 33 חללי הפלוגה מתל אביב.
    במעמד השתתפו בין השאר הרב משה צבי נריה זצ"ל והשר משה שפירא.
    בכתבה שהתפרסמה בעיתון "הצופה"(כ"ו בחשון תש"י-נובמבר 1949) נכתב:
    "לכבוד המאורע החגיגי לבשה הקבוצה מראה חגיגי.
    בשעה שש אחר הצהרים לערך הגיע ספר התורה
    לנקודה מלווה על ידי עשרות חברי הפלוגה מתל אביב.
    שער כבוד "תנו כבוד לתורה" ו"ברוכים הבאים"
    קיבלו את הבאים וספר התורה וקבוצת המלווים הגדולה
    עשתה דרכה דרך השערים ודרך שדרת לפידים,
    שהאירה את מקום הכניסה למשק ומקום החגיגה.
    ספר התורה קושט במעיל מיוחד ועל טבלת כסף(טס) נחרתו
    שמות 33 החברים הנופלים".
    "מזכרת נצח מימים עברו
    וגבורת בחורים שחלקם
    אינם איתנו, ושבזכותם
    אנו והמדינה חיים.
    אבא".
    כך כתב יוסקה הוניג
    לבנו אילן, כשנתן לו
    במתנה את הספר:
    "חמושים לפני המחנה-
    סיפורה של הפלוגה הדתית".
    מנחם בן ישר ז"ל שייך
    לדור לוחמי תש"ח
    אשר בזכותם
    קמה מדינת ישראל.
    "תהא נשמתו צרורה
    בצרור החיים".
    אמן.
    מקורות:
    ארכיון משואות יצחק,
    הספר "חמושים לפני המחנה", סיפורה של הפלוגה הדתית,
    מאת: אלתר ולנר ז"ל, משרד הביטחון-ההוצאה לאור, תשמה(1984),
    אתר ארכיון העיתונות.
    ברצוני להודות:
    גינת סבח(בן ישר),
    אלישבע בן ישר,
    אילן הוניג,
    ורד בורשטיין,
    תחיה כץ,
    יואב חן ציון.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here