בלפוריה עילם ז"ל

אבלים: בנה : אלון עילם ובני ביתו, בתה: איילת ברמן ובני ביתה, בתה: נטע קלימי עילם ובני ביתה.
ההלוויה התקיימה ביום ד' ה- 09.03.22.
יושבים שבעה ברחוב גורדון 25, דירה 4, גבעתיים, בימים ה' ה- 10.03.22, א-ב' ה- 13-14.03.22, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.00 – 20.00, ביום ו' ה- 11.03.22, בין השעות 09.00 – 14.00 ובמוצ"ש ה- 12.03.22, בין השעות 19.00 – 22.00.

החברים והגמלאים במשרד ראש הממשלה אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירתם.

2 Comments

  1. אסף פלר

    13.3.22
    בלפוריה עילם ז"ל

    צנועה וצנומה אבל גדול תוכה מברה.זוהי בלפוריה.
    הכרתי אותה ואת כרמלה חברתה הטובה , לפני מספר שנים כשהצטרפתי לחבורת הלומדים של "יד בן צבי" , בבית אריאלה בתל אביב, תחת שרביטה של מרווה.
    שתי חברות הקשורות ביניהן בקשר אמיץ, ומקרינות על סביבתן, כרמלה שרת החוץ ובלפוריה שרת הפנים. אהבתי להקשיב לשיח ביניהן כאשר החליפו הערות מלאות הומור וחיבה.
    משנפטרה כרמלה במפתיע, בלפוריה הרגישה שחלק ממנה נגדע. כאבה היה חזק מנשוא.
    אבל, למרבה שמחתנו היא המשיכה להגיע בכל יום חמישי כרגיל. וכך, נתודעתי אליה יותר ויותר, עד שהגעתי לאותו מחסום שהציבה, עברה היה עלום. פה ושם רמזו לי יודעי דבר על כיוון מסוים. נסיתי לדובב אבל הערכתי מאוד את סרובה העיקש לדבר על עברה.
    ביודעי ערבית, היא העזה פעם אחת לרמוז לי באומרה "כאן יא מא כאן" , "היה או לא היה" , זו פתיחה נפלאה לסיפורי אגדות בתרבות הערבית.ובכך הסתפקנו שתינו. מדי פעם השתמשנו בזאת כסיסמה על דברים שנאמרו בהרצאות.
    דיבורי סבתות היו בינינו, אני על משפחתי והיא על בנה ובנותיה, ועל נכדיה ונכדותיה, על הנכדה הלומדת רפואה שהחליטה לקחת חופשה מלימודיה ולצאת לטיול אחרי צבא, ועל המשך הלימודים. ועל כך שמשפחתה לא מוכנה לאכול אזני המן שאינם יוצאים מתנורה.
    עם פרוץ מגפת הקורונה הקשר הטלפוני היה הקשר היחיד, הבנתי שהתרגשו עליה מכאובים ובעיות אחרות שלא פורטו, עד שהבנתי שהדיבור קשה עליה ואולי גם לא רצוי.

    ביום חמישי. ז' באדר, חזרתי מהאזכרה למאיר דגן ז"ל, אותו הכרתי מקשרי חברות, וכשפתחתי את העיתון ראיתי את מודעת האבל.
    לפני שש שנים כאבנו שתינו את לכתו ,כל אחת מסיבותיה.
    חושבת שבלפוריה היתה מתרגשת לו היתה יודעת שהם נפטרו באותו התאריך.
    ואז גוללתי בגוגל "בלפוריה עילם", ומצאתי "נשות החיל – מטח" קיבלתי סוף סוף רמז על האישה שהכרתי ולא הכרתי ,אבל אהבתי מאוד!
    חבורת הלומדים ביד בן צבי בתל אביב, איבדה את אחת מהחברות האהובות והמוערכות ,. בתכתובת הווטסאפ שלנו ספדנו לה בצער ואהבה.
    קבלו תנחומינו הכנים.
    תלמידי "יד בן צבי ", תל אביב .
    והמרכזות מרווה בלוקה וסיגל מנור בנגה

    כתבה אילנה רוזנברג חברה ללימודים

  2. אילנה רוזנברג

    13.3.22
    בלפוריה עילם ז"ל

    צנועה וצנומה אבל גדול תוכה מברה.זוהי בלפוריה.
    הכרתי אותה ואת כרמלה חברתה הטובה , לפני מספר שנים כשהצטרפתי לחבורת הלומדים של "יד בן צבי" , בבית אריאלה בתל אביב, תחת שרביטה של מרווה.
    שתי חברות הקשורות ביניהן בקשר אמיץ, ומקרינות על סביבתן, כרמלה שרת החוץ ובלפוריה שרת הפנים. אהבתי להקשיב לשיח ביניהן כאשר החליפו הערות מלאות הומור וחיבה.
    משנפטרה כרמלה במפתיע, בלפוריה הרגישה שחלק ממנה נגדע. כאבה היה חזק מנשוא.
    אבל, למרבה שמחתנו היא המשיכה להגיע בכל יום חמישי כרגיל. וכך, נתודעתי אליה יותר ויותר, עד שהגעתי לאותו מחסום שהציבה, עברה היה עלום. פה ושם רמזו לי יודעי דבר על כיוון מסוים. נסיתי לדובב אבל הערכתי מאוד את סרובה העיקש לדבר על עברה.
    ביודעי ערבית, היא העזה פעם אחת לרמוז לי באומרה "כאן יא מא כאן" , "היה או לא היה" , זו פתיחה נפלאה לסיפורי אגדות בתרבות הערבית.ובכך הסתפקנו שתינו. מדי פעם השתמשנו בזאת כסיסמה על דברים שנאמרו בהרצאות.
    דיבורי סבתות היו בינינו, אני על משפחתי והיא על בנה ובנותיה, ועל נכדיה ונכדותיה, על הנכדה הלומדת רפואה שהחליטה לקחת חופשה מלימודיה ולצאת לטיול אחרי צבא, ועל המשך הלימודים. ועל כך שמשפחתה לא מוכנה לאכול אזני המן שאינם יוצאים מתנורה.
    עם פרוץ מגפת הקורונה הקשר הטלפוני היה הקשר היחיד, הבנתי שהתרגשו עליה מכאובים ובעיות אחרות שלא פורטו, עד שהבנתי שהדיבור קשה עליה ואולי גם לא רצוי.

    ביום חמישי. ז' באדר, חזרתי מהאזכרה למאיר דגן ז"ל, אותו הכרתי מקשרי חברות, וכשפתחתי את העיתון ראיתי את מודעת האבל.
    לפני שש שנים כאבנו שתינו את לכתו ,כל אחת מסיבותיה.
    חושבת שבלפוריה היתה מתרגשת לו היתה יודעת שהם נפטרו באותו התאריך.
    ואז גוללתי בגוגל "בלפוריה עילם", ומצאתי "נשות החיל – מטח" קיבלתי סוף סוף רמז על האישה שהכרתי ולא הכרתי ,אבל אהבתי מאוד!
    חבורת הלומדים ביד בן צבי בתל אביב, איבדה את אחת מהחברות האהובות והמוערכות ,. בתכתובת הווטסאפ שלנו ספדנו לה בצער ואהבה.
    קבלו תנחומינו הכנים.
    תלמידי "יד בן צבי ", תל אביב .
    והמרכזות מרווה בלוקה וסיגל מנור בנגה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן