בנו ז"ל של פיליפ מרמלשטיין

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, ההנהלה והעובדים מנחמים את פיליפ מרמלשטיין ומשפחתו על פטירת בנו.

2 תנחומים

  1. פיליפ מרמלשטיין

    חייהם היו מלאים בתקווה
    'למרות שזה קשה לדמיין עכשיו.
    אבל נר מלא תקווה מתמהמה
    והעיר הזהב חולף לאט ונעלם
    הקרב הסתיים והמלחמה התחילה
    לאן שהרוח לא נושפת מוזרה
    החזון שנשתל במוחי עדיין נשאר
    האבא בעל עושר חכם ותם
    הקריב כל מה שאי פעם רצה
    מעולם לא ידעתי שזה ככה
    שכל מה שנוצץ הוא לא זהב
    הצער שחותך כמו תער בתוך הבשר
    ששני בנים נהרגו באופן טרגי מאיזה קללה
    ולא השאיר פתק או מכתב

    היינו אבודים, ברחוב ללא מוצא
    באיזה רכס הרים גבוה
    שהטוב מסתתר מאחורי שעריו
    ואלוהים הוא אמת ואחד
    בעולם של חסד ואהבה
    שהחיים הם לא בדיחה
    שכסף לא מדבר, הוא נשבע
    והחלב אם של פוליטיקה
    למרות שהוא בחר דרך מסוכן
    ואף פעם לא חשב לחזור בשאלה
    בכביש של יהלומים שאן בו אף אחד
    קולו של הרב שאג אזהרה
    אתה לא יכול למצוא שום ישועה
    תמיד בצד החיצוני של כל צד שהיה
    קראו לו משוגע אבל האמת היתה רחוקה
    מדוע ולמה נפגעת ככה הוא ענה
    מחלקת המשטרה רדפה אחריו
    וחשש שהם יתפסו אותם בשינה
    בכל עת בכל מקום ובכל שעה
    ואין זמן לחשוב שיש דרך מכאן
    שהחליל יוביל אותנו לתבונה
    והשמש שוקעת על הצדיקה הקדושה
    סיכוי לא היה לך במחזה התשוקה
    כשאתה לא שייך לאף אחד
    ואבא ואמא לא בתמונה
    נכס שהיה לך נמכר לחברה
    ואתה מסתובב בריקנות שלך
    הסערה עשויה בלחישה נמוכה
    דומה ליום כיפור בזמן תפילת נעילה
    רעם על ההר מתגלגל לאדמה
    כולם רועדו שקיבלו את הבשורה
    ובת קול מהנשמה זעקה לך
    אם אתה נופל אתה נופל לבד
    בתנאים ללא שקט ושלווה
    במקום שאין כסף וזהב
    מיועד לצעדים שלך בלבד
    נשמתך טסה לאחוזות גובהה.
    מהקבורה קטנה שנפתחה לרחבה
    שתי מצבות נוצרו אחד ואחד
    וכשאני מסתכל סביב העולם
    לעולם לא תמצא
    שני אחים כאלה ישרה

    זיכרונות יקרים,
    איך הם מתמהמהים
    החיים עשויים להיות מתוקים
    עד השמים ורדים תלויים
    פרחי עלי כותרת מסתובבים
    איך זה שאנחנו מרומים
    מאנשים משוגעים והזמנים המוזרים
    חטפו מכות וסבוכים
    שיצאו מאחורי הקווים לקחו אותם אסירים
    קראו להם חובבים
    , חשב שהוא היה חסין כדורים
    חיפש את הדרך חזרה לחיים
    אם אמונה שהחיים הם נצחים
    זה לא מספיק לפעמים
    לדעת 'את המשמעות של הדברים
    השופר החלול מנגן מילים
    הרוח מביא טעויות בחיים
    גלים מתרסקים
    כוחות מהציר נקרעים
    עשן על המים התעורר בהרים
    בתים רדופים ילדים לא רצויים
    התהילה והכבוד נעלמים
    הסכמים שבורים
    ניתוחים מסובכים
    משקאות חריפים
    עומס של החיים
    פזיזים הורסים
    עקבתי אחריך מתחת לכוכבים
    האמת בלבנו ואנחנו לא מאמינים
    האח הקטן נהרג בתאונת דרכים
    אין הבנה על פסק דין של אלוהים
    בשתיקה שעובר כל מילים
    שקובעים כללים לחכמים
    עשן נשפך מדלת הרכבים
    אני שברח מהמוות כל כך הרבה פעמים
    הרגשתי בלעדיך העולם הזה לא מתאים
    לגנוב מאנשים בהנאת החיים
    איומים מחודדים לפושעים ללא פנים
    שעובר כל החוקים בדברי הימים
    מה שיותר מפחיד הוא התעלומה של המתים
    אותך אני אוהב ממה שיכולים לומר במילים
    מלאכים שומעים צללים רועדים
    וחוששים ללכת על העננים
    חושך הצהריים מוארת הפנים
    אתה רוקד עם מי הם אומרים
    שנלך, אתה ואני בזמן שאנחנו יכולים
    בקופסת אורנית לנצח נצחים
    ולהיקבר באדמה פנים מול פנים

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *