גיא שטרן ז"ל

אבלים: רעייתו: רונה, ילדיו: אלונה ועידו, הוריו: שמעון וצפי, אחיו: רועי ובני ביתו, שחר ואסף.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 07.03.13, בשעה 11.30, בית עלמין קיסריה.
יושבים שבעה ברחוב ענבר 35, שכונה 9, קיסריה.

גבי ויובל לוי, חנה וישראל פייג וסמדר ויואל פלדשו מנחמים את רונה, צפי, שמעון, רועי, שחר, אסף, אלונה ועידו על פטירת יקירם.

המשפחה מודיעה כי במלאות שלושים לפטירת יקירם תתקיים עלייה לקברו ביום ו' ה- 05.04.13, בשעה 10.00, בית עלמין קיסריה.
המנוח היה בנם של צפרירה ושמעון.

רעייתו וילדיו: רונה, אלונה ועידו, הוריו: שמעון וצפי, אחיו: רועי ובני ביתו, שחר ואסף מודיעים כי במלאות שנה לפטירת יקירם תתקיים אזכרה ביום ב' ה- 24.02.14, בשעה 16.00, בית עלמין קיסריה.

Share Button

9 תנחומים

  1. רובי

    6 מרץ 17:41 אני מקבל הודעה "גיא נפטר לפני שעה "
    כל כך קצר כל כך כואב.הדמעות זלגו בלי מעצור והכאב חלחל בכל הגוף במחשבה על הילד
    הזה שלא הגיע לגיל 30 והיה של כולנו.אומרים שיש אלוהים אבל כנראה שהוא מזמן לא כאן.
    המילים נעתקו, הפכו למיותרות ולמכבידות ורק מילות שיר בדרכך האחרונה.שמור מקום לכולנו ואל
    תדאג המשפחה המדהימה שלך תשמור ותנצור את משפחתך.אוהבים אותך.

    מחר, אני אהיה כה רחוק
    אל תחפשו אותי
    מי שידע למחול –
    ימחל לי על אהבתי,
    הזמן ישקיט הכל
    אני הולך לדרכי.
    זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם –
    מן המדבר.
    והוא יבין – אני חייתי ביניכם
    כמו צמח בר.

    אני רוצה לפקוח את עיני
    לצמוח לאיטי.
    הרביתי לחלום
    החלומות טרפו אותי,
    רציתי לנחם –
    אבל מרדה בי תשוקתי.
    היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
    בזרועותי.
    אני יודע שהדליקה אש זרה
    את לילותי.

    היו, היו ערבי געגועים
    היו ימים טרופים.
    היה כאב חבוי
    ורגעים מכושפים.
    אני אזכור מבט
    מגע ידיים בכתפי.
    אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
    לסוד נסתר.
    היו שלום, אני חייתי ביניכם
    כמו צמח בר.

  2. סיון שוסטר

    שפקלה היקר,פגשתי אותך ביום הראשון ללימודי המשפטים,קראת על לקסוס ומאז הבנתי שאנחנו נהיה חברים טובים ואכן לא נפרדנו. איפה לא היינו ? הסתובבנו ביחד בכל העולם וחווינו חוויות מטורפות,הכנסת אותי לביתך ומהר מאוד נהייתי בן בית. אין הרבה אנשים כמוך,אדיב,חם לב, תמיד רוצה לעזור לפני שאתה עוזר לעצמך. נלחמת במשך שנתיים במלחמה הארורה הזאת ולבסוף המחלה ניצחה אותך,לצערי הגדול. אתה תחסר לי מאוד,אני מאוד מקווה שטוב לך בגן עדן כי אני בטוח שאתה נמצא שם עכשיו.אזכור אותך לעד, יהי זכרך ברוך.

  3. ליאור ברנע רבינוביץ

    שפק האהוב,
    הכרנו בבי"ס ולאחר שנים ספורות רצה הגורל ונפגשנו במכללה. אני זוכרת שראיתי אותך וכ"כ שמחתי לראות פרצוף מוכר ומשם הכל היסטוריה.
    היסטוריה מלאה ברגעים יפים, רובם מצחיקים, מהשיעורים להברזות, מהשעות הארוכות שהיינו לומדים למבחנים שאת רוב הזמן היינו מבזבזים בלדבר על הכל חוץ מהלימודים. גם אחרי הלימודים דרכנו לא נפרדו, ליווית אותי בלא מעט רגעים משמעותיים בחיים, תמיד היית כתף תומכת, תמיד היתה לך עצה טובה ונבונה לתת לי ותמיד ידעת להעלות חיוך על פניי. תמיד ניסית לעזור, כי זה הבנאדם שהיית, והיה לי הזכות להיות חברה טובה שלך.
    לפני כשבוע אני ליוויתי אותך בדרכך האחרונה. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב, את הצער ואת האובדן שאני חשה כשאני חושבת עליך.
    מצרפת תמונה של היום בו סיפרת לנו כי יש חשד לכך שחלית במחלה הארורה. גם ברגע הזה ידעת לצחוק ולהגיד שגם אם כן זה לא עניין גדול והכל יהיה בסדר. גם לפני שבועיים אמרת לי בדיוק את אותו דבר.
    לא מצאתי את המילים להגיד למשפחה המדהימה שלך כמה אני משתתפת בצערם, מילים לא באמת יוכלו לפצות או לנחם על אובדן כה גדול.
    גיא, אני מקווה שידעת שאהבתי אותך מאד, שהיית חשוב לי, שאני כ"כ שמחה שזכיתי בכך שהיית בחתונה שלי, שכל רגע במחיצתך היה רגע שאותו אני אוקיר לנצח ושאתה תמיד תהיה איתי בלב ולעולם לא תשכח.

  4. עמי

    חבר יקר
    אני יושב וחושב מה לכתוב אבל לא מוצא את המילים, אולי כי זה לא נתפס, לא הגיוני, לא באמת קורה.
    אבל אז מתעורר אל המציאות, מציאות ארורה, מציאות שבה ילד בן 30 (כן, אנחנו עדיין ילדים), הולך מאיתנו. ילד שלהיות בסביבתו תמיד גרם לסובבים אותו אושר ושמחה, והכי חשוב, רצון להישאר בסביבה… האדם המצחיק ביותר שהכרתי מימי, שליווה אותי בכל הנקודות החשובות בחיים, מביה"ס דרך הצבא, הצעת הנישואין ועד לידת בני.
    מה שבטוח, הזכרונות תמיד יישארו; החגיגות, המסיבות, השמחה, הצחוק, ההומור הבלתי מתפשר ובעיקר שהיית תמיד אחד הראשונים שאליו יכולתי לפנות בכל נושא, גם שמח, גם עצוב.
    גם כשישבנו אצלך לפני שבועיים עדיין ידעת להתבדח, אבל אני כבר לא הצלחתי לצחוק. הייתה תחושה של מחנק בגרון, תחושה של "זה הולך לקרות…", מנסה להדחיק, להעסיק את עצמי בכל דבר אפשרי, רק לא לחשוב, לא להבין.
    מהמציאות, כפי שלמדתי אי אפשר לברוח, בשום דרך, בסוף היא תופסת אותנו.
    אוהב ומתגעגע,
    שלך,
    עמי

  5. גילי בכר

    גידא
    לנצח אזכור אותך אח יקר, את השנינות ,החיוך,האינטליגנציה והראיה החיובית על החיים. לימדת אותי המון על הדרך החיובית על החיים ועל חוסר הכניעה לייאוש. תמיד הצלחת לגרום לסובבים אותך לחייך.כל זאת חידשת לי רק בשנתיים האחרונות . אבל לפני כל השנתיים הארורות האלה שבהן בצורה אבסולוטית נתתי לעצמי להאמין לאופטימיות שלך אולי כי אני נאיבי אולי כי סרבית להאמין שאתה חולה, אולי כי אנחנו בגילנו לא אמורים להתמודד עם המוות,אולי כי אנחנו חברים קרוב 20 שנה שזה רוב חיי ותמיד חשבתי שנצעד יחד בדרך.
    זוזי היקר אין לי מילים לתאר את תחושת המחנק,הכאב ,הדמעות שמציפות את עיני רק מלראות שלט של הרצליה כל כך הרבה זכרונות והחלומות שבאים לילה לילה.
    חשוב לי שתדע שלכל אורך הדרך הצלחת בדרכך הלא שיגרתית לשנות את חיי לתת לי לחייך אין ספור פעמים היית איש שיחה שנון ומבריק אבל הכי חשוב חבר יקר.
    אוהב אותך וכבר מתגעגע
    גילי

  6. רובי

    זה הקיץ האחרון שלי אתכם
    עם הגשם הראשון אני אעלם
    דמעותי יזרמו במורד הרחובות
    כמו עלה נושר ותקוות רחוקות

    אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים
    אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים
    לאט לאט השכבות נמסות
    בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

    אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
    כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
    תעצמו את העיניים כל גשם ראשון
    ותחשבו עלי

    אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם
    ולבקר במדינות מעבר לים
    לדעת אם יש צורות חיים אחרות
    ואם המתים ממשיכים לחיות

    כי זה הקיץ האחרון שלי אתכם
    עם הגשם הראשון אני אעלם
    לאט לאט השכבות נמסות
    בין רוצים לא רוצים ותפילות אחרונות

    אז תזכרו שהבטחתם…

  7. רובי

    בלי משים עברה עוד שנה…

    החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
    זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
    מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

    הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
    נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
    הנעורים שבאו פתע אל סופם
    הנעורים שבאו פתע אל סופם.

    כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
    והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
    האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.

    הכל ישוב אל המצולות…

    היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
    ובית עלמין על הגבעות
    ושניים שחלפו דומם
    בין החצב והקברים והשיקמה.

    הכל ישוב אל המצולות…

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

The maximum upload file size: 256 MB. You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. Links to YouTube, Facebook, Twitter and other services inserted in the comment text will be automatically embedded.