בצער רב אנו מודיעים
על פטירתו של אהובנו
דוד כוכבי (סטרץ)
איש צוות אקסודוס, לוחם הפלמ"ח, מורה ומחנך
שהלך לעולמו מוקף בבני משפחתו האוהבים
אשתו: יהודית
בניו: אריק, מתי, ערן.
כלותיו: ארנה, דנה, הילה.
נכדיו ונכדותיו: טליה, אורי, עדי, מאיה, דורון, עומר, יעל.
הלוויה תתקיים ביום שישי ה- 14 ביוני 2013, ו' בתמוז תשע"ג, בשעה 1130, בבית העלמין גן עדן בקיבוץ עין כרמל.
המשפחה יושבת שבעה ברח' סנפיר 1, שכונה 6, קיסריה.
רשת מעונות על"ה, ירושלים, נגב, גדרה ובני ברק, מנחמים את מתי כוכבי ומשפחתו על פטירת אביו.
AGT INTERNATIONAL, managers and employees extend their condolences to Mati and Kochavi Family on the passing of their dear.
The deceased was a teacher.
חברת לוג'יק מנחמת את מתי ומשפחת כוכבי על פטירת אבי המשפחה.
המנוח היה מחנך.
ההנהלה והעובדים במבחרת 3iMIND מנחמים את מתי כוכבי והמשפחה על פטירת אביו.
חברת אופקים נסיעות ותיירות בע"מ מנחמת את מתי כוכבי והמשפחה על מות יקירם.
החברים במשרד הרצוג, פוקס, נאמן מנחמים את מתי כוכבי על פטירת אבי המשפחה.
בית הספר הריאלי העברי בחיפה אבל ומנחם את המשפחה על פטירת יקירם.
המנוח היה מורה ומחנך, גימלאי בית הספר.
החברים בעבודה מנחמים את ערן כוכבי על פטירת אביו.
דוד היה המורה שלי להיסטוריה בשנות ה-70 בריאלי. הערצנו את דמותו ולמדנו ממנו בשקיקה. איש מיוחד בכל תחום ועניין. לבי לכם, בני המשפחה, איבדתם אדם יקר ואהוב. שלא תדעו עוד צער.
משתתפת בצערכם.
האם דוד לימד בתיכון לוינהרץ בקרית מוצקין? 1967-1971??
לדנה , מתי והבנות אתכם באבלכם במות אב המשפחה .
נאוה – ירושלים
נעה – ברוקלין
נדב – וושינגטון .
משפחת כוכבי היקרה, רק באיחור נודע לי על פטירתו של דוד ז"ל. אדם מרשים ביותר, בעל שיעור קומה ושאר רוח, אוהב הארץ והעם. הזדמן לי לפגוש אותו בשנים האחרונות בימי עיון. נראה לי שבעקבותיו נעשיתי גם אני מורה להיסטוריה.
דוד כוכבי היה המורה שלי להיסטוריה בשנות השישים בבי"ס אורים בחיפה .
דמותו התמירה , פניו המחודדים , המקטרת , היו חלק מהדמות .
כנערים בגיל 12 ו-13 חשנו כבוד גדול לדוד כוכבי שתמונתו נמצאת בתמונת המחזור שלנו.
הפעם האחרונה שראיתי את דוד כוכבי , בסוף כיתה ח' ,בשנת 1962 . עד שידור התוכנית על האניה אקסודוס , לא ידעתי שדוד ז"ל היה מלווה של המוסד לעליה ב' , יתרה מזאת – מעולם לא הזכיר לנו הנערים , את הפרשיה .
שלוש אנגדות זכורות לי מימי בבי"ס אורים (המבנה קיים בי"ס שינה את שמו ):
"אם בידי מקטרת ישרה זו עדות על יום בו מצב רוחי מתוח ".
"ביום בו אני מעשן סיגיה – ראו הוזהרתם , מצב רוחי מתוח מאוד מאוד ".
דוד הפליא בהסבריו המלומדים ונתן הסבר מפורטים על "יעילות" הגיליוטינה בקיצור גובה
( ב- 20 ס"מ ) בזמן המהפכה הצרפתית .
לסיכום הדמות , ולזכרו הזמן עמד מלכת כאילו לא חלפו 55 שנים מהזמן שהיה המורה להיסטוריה בבי"ס .
איש מיוחד. יוצא דופן. ידען. נוקשה אבל מלא הומור. חובב עישון מקטרת נלהב. עוקצני אבל הוגן. היה מורה נפלא. אי שם בשנות השמונים. לא שוכחים אנשים כאלה. זכרו לברכה.
דוד כוכבי היה מחנך שלי ( אהובה ז'ופרנר באותן שנים) ושל בעלי אלישע שפיגלמן בכיתה ח' בבית ספר "אורים" בשנת 1961. דוד היה מסוג המחנכים שמטביעים בך את רושמם ומעצבים את אישיותך לכל החיים.
בימים אלה אני מביאה את בעלי למנוחת עולמים ובוררת דברים שאומר לזיכרו ונזכרת בדברי השיר "אם" של רודיאר קיפלינג שהנחיל לנו דוד כמתכון למבחן היותך "אדם" . שאימצנו שנינו . השיר בתרגום שדוד בחר ללמדנו ליווה אותנו כל החיים . לצערי לא הצלחתי לגלות מי המתרגם . ברשת קיימים תרגומים חיוורים אחרים .
אם
אם לא יאבד ראשך עת כל יודעיך
תולים בך קולר על בילבולם,
אם תתחשב בפיקפוקי רעיך
אך בטחונך יכריע את כלם:
אם לחכות עד בוש תוכל בלי יגע,
אם תרמה ולא תשיב מרמה,
ולא תישנא את שונאך אך רגע
אך לא תפריז בחסד או חכמה-
תחלם- ולא תשתעבד לשבר,
תחשב- ולא תסגוד להגיונות:
אם יפתוך נצחון או שבר
ולא תבלע את שני הפתיונות:
אם לא יצר לך כי אמיתך
סלפה ביד נבל לצוד כסילים,
או אם תראה בנפל מפעל חייך
ותקוממנו בשברי-כלים-
אם תאסוף יחדיו את אוצרותיך
על קלף יחיד תניח את הכל,
ותחזור ריקם אל רשיתך
ועל אבדתך גם לא תקבל:
אם תאלץ לבב ושריר ועצב
לפעול לפקודתך אחרי בלותם,
וכח רצונך יפקד בקצב:
"אל, אל יאוש, המאבק לא תם!"
אם בין המון תישמור על טהר דרך
ובין שרים על רוח עממית:
אם תתנהג מתון אך לא שפל ברך
ולא תירא אויב וגם עמית:
אם כל דקה תבלם ותקשר בה
ששים שניות לרגע קפדני-
לך תבל וכל אבר בה,
ועוד יותר: אדם הינך, בני!
אני כותב כאן שנים לאחר לכתו של דוד כוכבי שעבורי היה ועודנו איש יקר מאוד. נודע לי על מותו של דוד מחבר לאחר שביקשתי ליצור עם דוד קשר. דוד היה ה-מורה שלי להיסטוריה בכיתה ט'. איש מיוחד, בעל הופעה מיוחדת ואמונה עמוקה בדברים שאמר ולימד. עד לפגישתי עם דוד, כאמור בכיתה ט', נחשבתי כמו חלק מחבריי הקרובים לכישלון אקדמי מוחלט. משהו התעורר בי כשראיתי את המורה עם חליפת הפסים ומשקפיי השמש נכנס לכיתה. בעיני, דוד ייצג משהו שונה מאוד, אולי אפילו מוזר אבל כל כך מיוחד ומעורר רצון להכיר אותו ואת מה שיש לו להגיד. דוד גם היה הראשון שפנה אליי ואל חבריי השמחים-אך-לא סקרנים-אקדמית, כלומר נכשלים, בגובה העיניים. הוא כעס עליי אם לא התכוננתי לשיעור והחמיא כשנתתי תשובה נכונה. בקיצור, הוא התייחס אליי (ואל חבריי הלא "מוצלחים" כמו אל יתר התלמידים). לא אכביר במילים, רק אומר שללא ספק ראשיתה של הצלחתי האקדמית היא במפגש עם דוד. כלומר, בפגישה עם האיש שהסעיר את נפשי האינטלקטואלית, פתח את סקרנותי לעולם הידע (בעקבותיו הרביתי לקרוא על ההיסטוריה הנוצרית) ונטע בי ביטחון שהכל אפשרי. יהי זכרך ברוך, דוד— פרופ' ברוך שמעוני
????
המורה כוכבי היה בהחלט איש מיוחד במינו
חכם חריף עוקץ נוזף אבל באהבה
בעל חוש הומור ומסקרן.
מהמורים שלא שוכחים…. (1985-1987)
????
המורה כוכבי היה בהחלט איש מיוחד במינו
חכם חריף עוקץ נוזף אבל באהבה
בעל חוש הומור ומסקרן. ועתיר ידע.
מהמורים שלא שוכחים…. (1985-1987)
דוד היה מורה המיתולוגי להיסטוריה בבית בירם – בית הספר הריאלי בחיפה. את צעדיו היינו שומעים מרחוק ומקטרתו בפיו, זיק של חיוך על פניו. היה קשוח ומעורר יראת כבוד.
ידיעותיו היו נרחבות והוא נהנה ללמד כפי שאנו נהנינו ללמוד. כעת אני יודעת שהוא היה איש אקסודוס, לא זכור לי שהזכיר זאת וחבל. יהיה זכרו ברוך