דוד מיכאל פורת ז"ל

אבלים: אשתו: נילי, אחותו: עדנה פולק, ילדיו: מיכל, אמיר, יובל, מאיה ובני ביתם. ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 14.08.11, בשעה 16.30, בבית העלמין בקיבוץ חורשים. יושבים שבעה בבית המשפחה ברמת השרון. המנוח נפטר בהרי ההימאליה.

עובדי רשות התעופה האזרחית מנחמים את המשפחה על מותו. המנוח היה קברניט עובד הרשות.

החברים: אביב, גולן, הד, חנקין, מור, נוי, קורן ותירוש מנחמים את נילי, מיכל, אמיר, יובל, מאיה והמשפחה על מותו.

חברת אל על מנחמת על מותו. המנוח היה קברניט פורש החברה.

עמותת "קרן מוזס וולפוביץ", תכנית "למרחב" צעירי "למרחב" לדורותיהם, צוות "למרחב" בהווה ובעבר, ההנהלה ושולה וזאב מוזס מנחמים את נילי ובני ביתה עם מות יקירם.

החברים מקורס טיס 34 מנחמים את נילי פורת והמשפחה על מותו.

2 תנחומים

  1. יעקב נץ

    באיחור הגיעה אלי הידיעה המצערת על פטירתו של דוד פורת. דוד היה מדריכי ומפקדי בטייסת הקרנפים הראשונה ב-1973. למדתי ממנו רבות והערכתי אותו כמפקד וכאדם. גם לאחר השחרור שמרנו קשר כאשר נסעתי ללימודים בארה"ב. שוחחנו גם במפגשי הטייסת ובכמה טיסות לחו"ל באל על והצטערתי שלא "יצא לנו" להיפגש יותר. גם אני תוהה לעיתים מדוע נלקחים מאיתנו הטובים טרם זמנם. ניחומים והשתתפות בצערם של כל יקיריו.
    יעקב נץ

  2. יותם

    הספד לדוד
    12.8.2011 קיילונג
    דוד יקר – מלאכת ההדרכה, שחובה עלי להמשיך בה, לא מותירה לי את הפנאי לעכל את מותך הפתאומי, אך דמותך מרחפת כל העת לנגד עיני ומרצדת ללא הרף על פני הנופים שאני חולף דרכם.
    אירועים שונים מקבלים פתאום משמעות אחרת, צינית ונוקבת – הברכה שכתבתי לך ולנילי לרגל יום נישואיכם והחולצה שלבשת ביומך האחרון; חולצה כחולה שעליה מטוס זעיר המשרטט על רקיע החזה סילון של לב. "הלב ממריא אל על" נכתב מתחת. מי העלה בדעתו שבתוך כמה שעות לבך יבגוד בך ושחברת 'אל על' תעניק לך כבוד אחרון ותטיס את ארונך ארצה. דוד, במהלך המסעות המשותפים למדתי להכיר אותך. אני רואה בכך זכות גדולה.
    היה קל לאהוב אותך במובן הפשוט של המילה – תמיד היית נוח עם הבריות, תמיד הסתפקת במה שהוצע לך, מעולם לא באת בתביעות ותמיד ויתרת לטובת אחרים. במרוצת הזמן והאירועים שחלקנו יחד זכיתי להכיר אותך ואת נילי יותר. השיחות הרבות שניהלנו גרמו לי להיקשר בשניכם; הפתיחות המיוחדת שלכם לרעיונות, לדרכי חיים ולדעות, הסקרנות הבלתי נידלית, שמחת החיים הפשוטה והצנועה, היחד שלכם, שהיה נפלא בעיני.
    כמי שבמסגרת מקצועו נתקל בהמוני בני אדם אני חש שיש לי הזכות לומר שהיית אדם נדיר; מושא להערצה, מודל לחיקוי.
    אינני יודע מהו אותו כוח עליון סמוי שזימן דווקא אותי להיות לצדך ברגעיך האחרונים. גם אינני יודע מיהו אותו דמון חומד לצון שהזכיר לי כבר שם, בסמוך למעבר ההרים, שאנו חולקים את אותו יום הולדת. מחשבות קשות ומייסרות לא מרפות ממני. אני אך יכול לקוות שהקלתי ולו במשהו על ההרגשה הרעה.
    נילי האהובה – אין לי המילים כדי לתאר את צערי על אובדנך ואת הקושי האדיר שהיה לי בנטילת תפקיד נושא בשורת האיוב אליך. אינני מפסיק להרהר בתגובתך האצילית. בלתי נתפש בעיני כיצד גם ברגעים קשים אלו איש לא חמק ממחשבתך. את חשבת על כולם; עלי, פן אטול את האשמה על עצמי, על הקבוצה שהנה חוויה קשה ולא צפויה משבשת את המסע שלה, על הנהגים שנידונו לנהיגה ממושכת ויותר מכל ולפני כולם – על בני המשפחה בארץ, שגם להם אני שולח את תנחומיי.
    עכשיו זה הזמן שבו אנשים ימצאו עבורך; לתמוך ולסייע. אין כמוך ראויה לכך.
    באשר אלינו – ברור לי שדרכנו אינן נפרדות!
    בהערכה גדולה ובאהבה עזה,
    חיבוק גדול מארץ ההרים,
    יותם

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *