דן זקס ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 16.06.15, בשעה 16.00, בית עלמין קיבוץ גבעת ברנר.
יושבים שבעה בבית משפחת זקס בחולון, בין השעות 10.00 – 12.00, 16.00 – 20.00.
המנוח היה נוקד ואיש רוח.

החברים: אורה וחגי, חביבה וחיים, רינה ויצחק, רותי, רון ותמר מנחמים את חנקה ומשפחת זקס על מות יקירם.
המנוח היה איש עקרונות וחינוך.

Share Button

13 תנחומים

  1. כרמלה לכיש

    עבדנו יחד, דן ואני, ב"על המשמר" לפני שנים רבות. איש חכם, ידען, משכיל, שולט בשפות, (בשעות שבהן עבד כעורך לילה, היה עומד מול הטלפרינטר שהפיק חדשות באנגלית מן העולם, ומתרגם אותן לעברית על המקום, תוך כדי עיסוק גם בדברים אחרים, והכתבתנית ביקשה שיחכה רגע עד שתספיק להקליד במכונת הכתיבה…) איש שאהב להצחיק, איש מעניין, איש רעים להתרועע. את ספרו "חוצלארץ" אני שומרת עד היום אצלי. נפגשנו לעתים רחוקות לאחר שכל אחד מאתנו עזב את עבודתו בעיתון (שעזב גם הוא), והיה כיף תמיד לפגוש אותו.
    משתתפת בצער המשפחה.
    איש יקר היה.

  2. מוטי אבר

    נכון שזה קצת מאוחר להתאבל,אבל בכל זאת זה מצער שאדם הולך לעולמו. אבל כשעברתי על הספרים הישנים ומצאתי את מסע יפאן עם הקדשתו האישית של דן וכך נכתב למוטי מאוחר בערב 2.2.76 וחתימתו המסולסלת למטה.נזכרתי באותו יום שבייתי בביתו על מנת לתקן את מכונת הכביסה הישנה שלו שהיתה במצב נורא והתעכבתי שם מעבר לזמן הרגיל וכך יצא לי להכיר אותו. צר לי על פטירתו .שיהיה זיכרו ברוך !

  3. נכד

    אני הנכד הצעיר ביותר של דן זקס,
    אני חייב לומר שאני מרגיש שאני לא זוכר כל כך הרבה ממנו, הוא נפטר כשהייתי די קטן, בן 8 בלבד…
    כפי שאפשר לנחש אני עדיין ילד, הוא התמודד עם מחלה במשך שנים ואני זוכר אותו בעיקר אחרי שהתגלתה מחלתו.
    אני לא בטוח למה פתאום בער בי לכתוב פה, אולי מפני שלא מזמן התחלתי לקרוא את "מסע יפאן".
    אחד הזיכרונות החקוקים בזכרוני חזק מאוד, הוא אחד שצריך להסביר את הרקע ההיסטורי שלו:
    כשסבא דן היה בן שמונה הוא ברח יחד עם הוריו מגרמניה הנאצית לירושלים, השם דן הוא שם מעוברת שהוא קיבל מאוחר יותר, אז הוא עוד נקרא פטר זקס.
    חבריו הצברים לכיתה לעגו לילד "היקה", עם הלבוש המוזר, השם המוזר ושבקושי יודע עברית, בדרכו לבית הספר הם היו צועקים לו, בפרפרזה לשמו, "פטרוזיליה זקסמוטור! פטרוזיליה זקסמוטור!".
    זקסמוטור הוא שם אופנוע משנות השלושים.
    76 שנים אחר כך, הוא היה חולה מאוד ושכב במיטתו, אני ואחיי הגדולים ביקרנו אותו יחד עם אמא שלנו, אני הייתי באותו גיל שבו סבא היה כשצחקו עליו "פטרוזיליה זקסמוטור", אמא שלי סיפרה לי את הסיפור "פטרוזיליה זקסמוטור", כשנכנסנו הביתה אני בן רגע נעמדתי ליד מיטתו והתחלתי לקפוץ ולצעוק בידיים מושטות: "פטרוזיליה זקסמוטור! פטרוזיליה זקסמוטור!".
    אז, בילדותו בירושלים, הוא כמובן נעלב מאוד מהילדים, אבל כשנכדו הקטן המחיז את אחד מסיפורי ילדותו, הוא כמובן חייך חיוך רחב וצחק, לעולם לא אשכח את הרגע הזה.

  4. כרמלה לכיש

    כתבת על סבא שלך, שאתה נכדו הצעיר ביותר. סבא שלך היה מצחיקן גדול בעיקר כשהעבודה בעיתון בלילה הייתה רבה, אני הייתי עיתונאית כשהוא היה עורך לילה בעיתון שמזמן לא קיים ושמו היה "על המשמר". תוך כדי עבודה הוא היה ממציא לי שמות מצחיקים.
    הוא היה איש חכם וידען, מקורי מאוד, ודי צנוע. אני זוכרת מהספר שלו "חוצלארץ" קטע הקשור בים הכספי, שבעיני אז, לפני שנים רבות, היה כמו סיפור מהאגדות.
    הייקים היו עולים שתרמו הרבה לבניין התרבותי, הכלכלי, המשפטי, המוזיקלי והאומנותי וגם הפוליטי בארץ, וגם בהתיישבות העובדת היה להם חלק, לפני קום המדינה ושנים רבות אחרי שקמה. נכון שהיו גברות ייקיות שגרו בסביבות רחוב "בן יהודה שטראסה" בתל אביב, ישבו בבתי קפה ואכלו עוגות קצפת, ולא ידעו לדבר עברית…
    תודה לך על הדברים על סבא שלך!

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here