המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 27.12.16, בשעה 15.00, בית עלמין קיבוץ שער העמקים. אוטובוסים יצאו בשעה 13.00 מתחנת ארלוזורוב (אדום) וממסוף יונייטד תל אביב.
יושבים שבעה בימים ד-ו' ה- 28-30.12.16 בבית המנוח, רחוב מדרגות הכפר 12, שכונת עין ערם, ירושלים, ובימים שבת – שני ה- 31.12.16 – 02.01.17, ברחוב איתמר בן אב"י 17, נס ציונה.
לפני 40 שנה הגעתי לד"ר דה מדינה – למרפאה בתל השומר . לטיפול בביופידבק .
הטיפול היה לקשר תומך לאורך תקופת לימודי באוניברסיטה . קשר רחב ,לא "השעה בת 50 הדקות "
ד"ר דה מדינה , לווה אותי בתוך הקשיים של הלמודים והחיים . למדתי ממנו פתיחות מהי , קיבלתי תמיכה והכלה
עצות טובות . שמלות אותי כל חיי .
ראיתי בצער את מודעת האבל היום .
תנחומי למשפחה .
יהודית
דן דמדינא איש הגות איש בעל מחשבה פתוחה וחדשנית כל השנים ,עד יומו האחרון , איש שהביא לארץ הרבה חידושים בתחומי הרפואה והנפש והקשר בניהם באמצעות היפנוזה, ביופידבק, חינוך דמוקרטי ועוד ועוד. אני אישית מרגישה עצוב כי איבדתי חבר ואדם להתייעץ אתו שמפתיע כל פעם מחדש במחשבה יצירתית ומקורית.
דן זכה לחיות חיים מלאים עם משפחה נהדרת ולאה ורותי ועשייה … אבל אנחנו הפסדנו אותו.
רינה פדווה
מוצאת את עצמי בוכה ומרגישה געגוע ואהבה גדולה.
הכרתי את דן מגיל 4, כשההורים שלי התגרשו והוא ליווה אותי כל החיים.
זוכרת שבתיכון הייתי מגיעה אליו עמוסה, מלאה בכובד ומחשבות ויוצאת בדילוגים, מרגישה קלילה ומאושרת.
זוכרת שלפני כל פגישה הכנו תה, דן הכין תה בתשומת לב, ערבב וערבב ותוך כדי הפגישה לגם מהתה ואהב להדגיש שנהנה מכל לגימה. לעיתים סיפר לי כמה נעים החום של התה שעובר בגוף… בתור נערה מבולבלת וטרודה לא הבנתי למה מדבר על התה כשאני מוטרדת מדברים חשובים כל כך 🙂
אבל משהו בתוכי תמיד זכר את זה.
אחרי שנים רבות התחברתי לדרך הזן ואז הבנתי- שדן היה האדם הכי שקט, רגוע, חכם, שלוו ומואר שהכרתי בחיי.
דן, אני מודה לך על כל מה הענקת, על שהחזקת לי את היד שנים רבות ועזרת לי לעבור את שנות ההתבגרות המאתגרות עם ראש מעל המים ובהמשך גם אם לא ידעת ליווית אותי בלב.
תמיד אזכור אותך,
מלאה בהודיה, אהבה וגעגוע.
יהיה זכרך ברוך.
עצוב לי מאוד שדן דה-מדינא כבר לא בעולם הזה. היה אחד האנשים החכמים ביותר שהכרתי, מתוך ענווה וצניעות, סקרנות ילדית עמוקה, בעל שמחת חיים נדירה, איש שאהב את כל האנשים כולם עם מתן קרדיט עצום, אופטימי, בכל שיחה עם דן למדתי משהו חדש, תחומי התעניינות ומומחיות עצומים ומגוונים והכל ידע אמיתי מהמעלה הראשונה ועמוק כמדען, כמורה, כאיש ספר, כפילוסוף, כאיש מעשה.
זו היתה בעיני, זכות גדולה להכיר את דן דה-מדינא. שפר גורלי שהכרתי את האיש.
יהי זכרו ברוך!
דן היה אדם מיוחד ויקר.
פגשתי אותו ב 1975 בהרצאה על ביופידבק ובתום ההרצאה ניגשתי אליו ובישרתי לו על החלטה שגמלה בליבי במהלך הרצאתו: "אני עוזב את תפקידי כמהנדס בתעשיית האלקטרוניקה, חוזר לאוניברסיטה לעשות תואר שני בביו-הנדסה, ואז מקים חברה לפיתוח וייצור מכשור ביופידבק." דן הביט בי והשיב "יפה, אך לא תתפרנס מזה…"
זה בדיוק מה שעשיתי, ו ב-1977 דן הפך ללקוח הראשון שלי למזוודה עשירה במגוון מכשירים. מאז היינו בקשר טוב והתראינו מספר פעמים כשבכל ביקור ספגתי רבות מן האדם הכל כך מיוחד הזה.
יהי זכרו ברוך. דן אטלס.
מצער מאד לדעת כי דני כבר איננו איתנו.
הוא היה מורה (בלתי פורמלי) בנושאים שונים ולעיתים (עד לפני כמה שבועות) פניתי אליו בבקשות הדרכה והסבר בנושאים שונים – תמיד זכיתי לתשובה מנומקת מפורטת ומרחיבת דעת.
דני יחסר, כמובן, למשפחתו, אבל גם לכל אלו שזכו להנות מהידע הנרחב שלו ממוזיקה קלסית, חינוך, רפואה, ועוד.
יהא זכרו ברוך.
לנופי ויהלי ושאר המשפחה – חזקו ואמצו.
ד"ר דב פישל
בקושי עברו יומיים מפרידתי הסופית מדן בשער העמקים.
ערב לפני שמעתי על כך שאיננו עוד בעולם הפיזי שלנו וזה היה נשמע כה מפתיע ובלתי צפוי ומצער כיוון שדן היה הכי חי וקיים ושמח למלא את הסביבה כולה באהבה ותקווה אין סופית.
החוסר בדן כואב אך גם נותן חומר למחשבה מעמיקה באיש הכה מיוחד שהיה.
התנחמתי מאוד כששמעתי את ההספדים הנהדרים וכשראיתי את המשפחה והחברים הקרובים ביותר של דן מתיחדים ומבינים שבכל אחד שזוכר אותו ישנם הניצוצות ללכת בדרכו ולהמשיך את החזון שלו במעשים של תיקון עולם אמיתי.
ברצוני לחזק כאן את האבלים הכי קרובים של דן, ילדיו, נכדיו ואת רותי:
תתחזקו וזכרו ותמשיכו להפיץ את האור שדן העניק לכם.
יהיה זכרו ברוך
ממש במקרה ראיתי את מודעת האבל אודות פטירת דן זה הפתיע אותי מאוד. למדנו בכתה אחת בירושלים
בשנת 1940 זמן רב עבר……. והפרידה היתה רבת שנים. אינני זוכר מה הפגיש אותנו אחרי עשרות של שנים אבל ידעתי שעסק בפסיכותרפיה. תודה לאל שלא נזקקתי לטפול מן הסוג הזה של הרפואה. היה שולח אלי
מאמרים או כתבות וגם קוריוזים שקבל ב"בא-במייל" וחלקם נותר במאגר הזה……. לפעמים התיחסתי אבל עתה
זה נגמר. חבל. אך בשנת ה-86 לחיי זה כבר לא מפתיע , רק עצוב. מי מחברינו המשותפים יודע…….?
ספק אם אוכל לבא ל"ביקור תנחומים". מה גם שלא אכיר מן הסתם שום אחד ממשפחתו. אסתפק בדברי כאן ואסיים בהבעת הצער על לכתו מעמנו לעולם שכולו טוב. כך אומרים…..אבלמי יודע? יש למישהו נסיון? אז יש
השתתפות בצער הקרובים ממש המנוחמים מתוך כך שיש להם קרובים של ממש בקרב המשפחה החווים צער וחסר של ממש אשר ישאר תוך ובתוך הזכרונות הטובים כמו שנוהגים לומר זכור לטוב או כיוצא בכך ז"ל
אדם מקסים מיוחד במינו , מטופל אצלו מזה 14 שנים מעין אב שני שהשלים את החסר אחר אבי המנוח, הנחיל בי כלים לחיים כיצד לנהוג עמם ועם החברה בהם..חסר לי מאד יהי זכרו ברוך
לא הכרתי את דר דן דהמדינא
אבל אני רוצה להשתתף בצערה של רות אלון שנמצאת אצלי בלב תמיד
פשוט מהזמן שהיכרתי אותה בקורס פלדנקרייז ( יחד עם רותי בר) ובהמשך במספר של פגישות בקורסים שהיא נתנה בקבוץ צובה או במקומות אחרים.
שתתגברי על הצער הכל כך גדול לאבד אדם מיוחד ויקר כל כך.
בטח תקבלי תמיכה מסביב
אבל האבדן הוא אבדן.
מעריכה ואוהבת אותך ואת היצירה שלך, היחס שלך הכל כך חם לאנשים.
אביבה וירניק.
רותי יקרה, מצטערת ומתאבלת על מותו של דן, על שלא הספקנו את הדברים שרצה לדון בהם, וסתם להתראות.
איש יקר ומאיר, זיכרו ברוך.
להתראות, נימה
הגעתי לדן כשאני עייפה ממטפלים שונים. כל כך רציתי להכיר פשוט "בן אדם" שיהיה אכפתי, שארגיש שיש לו לב, שאוהב, שייתן לי השראה לחיים, שיחזיר לי אמון בבני אדם.
ומצאתי. וקיבלתי אכפתיות ואהבה מעבר לכל מה שציפיתי.
דן האמין בכוח המרפא של האהבה ונתן אותה בנדיבות אינסופית. ואכן התרחש ריפוי בנפש וגם באורח המחשבה שקיבל כיוון חיובי.
אסירת תודה לתמיד על כל מה שנתן, לימד, על התקווה, על החכמה,האהבה.
יהי זכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה
תנחומי הכנים למשפחה שנלקח ממנה בפתאומיות.
דן יקר, היית איש מופלא ויקר בעולמנו, אתה ולאה איתך וגם הילדים שגידלתם באווירה כל כך אוהבת, תומכת, מיוחדת ויצירתית. נתת שפע של אהבה וזמן אינסופי לרפא את מכאובי החיים. היית שער דרכו עברו הרבה אנשים אל רובדי חיים יותר עמוקים, יותר יצירתיים, שמחים ומשוחררים מנורמות מיושנות ודפוסים כובלים. בשבילי פתחת בלא יודעין את השער לתכנים רוחניים. אתה, לאה ומשפחתך הייתם כמו אי של אהבה, יצירתיות, פתיחות ושפיות לי לאנשים רבים. תודה רבה מלב אוהב ומעריך
רק היום, שנתיים אחרי, נודע לי על מותו של דן דה מדינא ז"ל. האמת שנכנסתי לפייסבוק לבדוק מה איתו, כי רציתי לבקר אותו וכך נודע לי. עצוב. עצוב מאוד. איש יקר. אהבתי אותו מאוד. היה לי כמו אבא שני שלי. בשנות השלושים שלי. אחרי ששכלתי את החבר שלי. הגעתי אליו. פחדתי להשתגע מעוצמת הרגשות שהציפו אותי. והוא הרגיע ואמר שלא אשתגע כי יש לי את היצירה. ניחם, והרגיע ושיתף מחייו. ונתן אפשרות להתקשר אליו מעבר לשעת הטיפול. ראיתי שאיכפת לו ממני. ראיתי אדם מולי. מחנך, מורה. איש יקר. אוהבת אותך ואזכור אותך בטוב. יהי זכרך ברוך! אם ידוע על אזכרה או ערב לזכרו- אשמח לדעת. תודה. להיפרד מהאיש היקר והאהוב הזה.
דן 1
הערב ירד בדימדומים,
סוף היום, אבל גם סוף העולם כמו שהוא, כאשר דן דה מדינא לא נמצא יחד אתנו בתוך גופו שלו.
בן אדם שאת האחריות לחיו מבפנים ובחוץ לקח על עצמו.
בכל רגע מתחדש כמו תינוק בן יומו, מנקה עצמו, ושמח לרגע הבא. איננו מבזבז זמנו על דברים שהיו ויהיו, והיו יכולים להיות. בדרכו, חי את הרגע במלואו, בשמחה ובנתינה, בהתעניינות וסקרנות, באהבה לכל אחד. כל חיו נתינה, גם במקום שזו אינה התרבות המקובלת. לדן תרבות משלו: הוא מיצר את המצב ואת עצמו, כפי שהוא רוצה שיהיה, ולא לפי התניות ישנות מסביב, שיסתובבו ויתבוללו כמו סביבון, והוא בשלו. הוא לא מחכה למישהו שיחליט בשבילו. הוא מחליט בשביל עצמו. אינו מחכה להסכמה כללית, ומסייע לאחרים לטפס למעלה, במקום ליפול למטה, לתפיסות הישנות. אצלו הכל חדש ובתנופה למעלה. למקום יותר יפה, של נתינה, קבלה, להנות מדבר של אותו הרגע, אותנטיות, אכפתיות אינסופית לזולת. בן אדם דוגמא לכל אדם, למצב הכי טוב שאפשר להיות. מעודד את הטוב שבאדם, ומתעלם מהקליפות.
ספריה של ענין, ואהבה אינסופית מתוך עיניים עמוקות וכחולות כמו אוקינוס. וכמו שחיה בים, להיות בחברה של דן, תמיד יש יותר רעננות, ממה שהיתה לפני כן.
מקסימום, ענין, אהבה ונתינה בבן אדם אחד. והחוסר בקיומו בתוך גוף של בן אדם, מורגשת אצל אינספור אנשים שהכירו את דן דה מדינא. נכס עולמי, למי שהכיר אותו, ולמי שלא.
עפר