ד"ר חוה אפלמן היתה אדם פרטי מאד, גם אלה שהכירו אותה הבינו שחילקה אתם רק חלק מחייה
ועתה, עם פטירתה אנחנו מחפשים האחד את השני, ומנסים לבנות ביחד את פסיפס חייה בכלל, ואת המהלך האחרון שבקוצר ידינו לא צפינו אותו ולא מנענו אותו.
למשפחתה , למטופליה ולידידיה קשה לעכל שמסך אחרון ירד על חייה המורכבים והמשוסעים.
אנחנו מתגעגעים. מי שלמד אצלה, יודע, איזו מורה היתה. ולאבד אותה כך בהפתעה כל כך גדולה, זה רעם ביום בהיר. אף אחד מהכיתה עדיין לא מעכל, ורב הנסתר על הגלוי. לא ברור למה ומדוע. אבל מעבר לסקרנות, זה פשוט העצב .
הכרתי את אוה רק זה לא מכבר, נפגשתי איתה לצורך הכנת סדנא לכנס הפסיכולוגים ההתפתחותיים ומאד התרשמתי ממנה, מאישיותה ומן הידע הרחב והמעמיק שלה, כמו גם מטוב הלב ונכונות הנתינה שלה. צר לי מאד על לכתה. אני חשה פספוס גדול של היכרות עם אשה מיוחדת
ביום ששי ה-16.1.05 בשעה 11 בבקר, ביום השלושים לפטירתה הכואבת של ד"ר חוה-אוה אפלמן
יערך טקס גילוי המצבה, בבית העלמין "ירקון" שער החסד, גוש תמר, אזור 4 שורה 2.
ידידיה ומוקיריה שלא הספיקו להיפרד ממנה, מוזמנים.
היה לי המזל להיות תלמידה של חוה שנה לפני לכתה.
ניתן לומר כי בהחלט לא הייתי התלמיד המבריק ביותר אך לחוה היתה היכולת להראות לתלמידיה כי תמיד ניתן לשאוף ליותר.
מניח כי בדרכה היא גם עשתה זאת.
גם אם עברו שנים מאז לכתה מאיתנו, אולי הגיע העת להעלות את זיכרה ולקיים "אזכרת זום" כמנהג ימינו.
בתודה,ובצער עמוק על לכתה מאיתנו בטרם עת.
איל
אני זוכרת שראיתי את אווה בשדרות ח"ן , מחוץ ללימודים. כמה חודשים לאחר מכן, שדרות ח"ן, בשבעה , עליתי לבית שלה. הבית היה נצור כמו מה שהיא סיפרה לנו על עצמה. אבל פעם אחת ראינו אותה צוחקת מכל הלב.
היא תמיד התעניינה בהתנהגות הנגלית והנסתרת של אנשים. אבל היא גילתה גם לנו, דרך ההתנהגות שלה כ- מורה וכאדם, את צפונות ליבה, בלי שהתכוונה. היא תמיד נתנה לנו שירים כדי לספר על שיטות טיפוליות ותיאוריות פסיכולוגיות.
בימים אלה של חג החנוכה אני נזכר בחושך הגדול אשר נפל עליי בהיוודע על לכתה מאיתנו של חוה.
לשמחתי למדתי ממנה להתבונן גם באור🌞
השנה בתקופת לכתה מאיתנו אנו גם חוגגים את חג האור וגם מיום ה 21.12 הולך וגבר האור בעולם.
לצערי חוה כבר לא איתנו אך זכרון דבריה מלווה אותי במעשיי ובחיפוש אחר האור.
חג חנוכה שמח
אחת ומיוחדת. יחידה בדורה. מטפלת בחסד עליון.
הלב נשבר.
יהי זיכרה ברוך.
ד"ר חוה אפלמן היתה אדם פרטי מאד, גם אלה שהכירו אותה הבינו שחילקה אתם רק חלק מחייה
ועתה, עם פטירתה אנחנו מחפשים האחד את השני, ומנסים לבנות ביחד את פסיפס חייה בכלל, ואת המהלך האחרון שבקוצר ידינו לא צפינו אותו ולא מנענו אותו.
למשפחתה , למטופליה ולידידיה קשה לעכל שמסך אחרון ירד על חייה המורכבים והמשוסעים.
אנחנו מתגעגעים. מי שלמד אצלה, יודע, איזו מורה היתה. ולאבד אותה כך בהפתעה כל כך גדולה, זה רעם ביום בהיר. אף אחד מהכיתה עדיין לא מעכל, ורב הנסתר על הגלוי. לא ברור למה ומדוע. אבל מעבר לסקרנות, זה פשוט העצב .
כל כך עצוב אשה נדירה חכמה נבונה ומדהימה חבל הלב כואב
כל כך עצוב אשה נדירה חכמה נבונה ומדהימה חבל הלב כואב יהי זכרה ברוך
הכרתי את אוה רק זה לא מכבר, נפגשתי איתה לצורך הכנת סדנא לכנס הפסיכולוגים ההתפתחותיים ומאד התרשמתי ממנה, מאישיותה ומן הידע הרחב והמעמיק שלה, כמו גם מטוב הלב ונכונות הנתינה שלה. צר לי מאד על לכתה. אני חשה פספוס גדול של היכרות עם אשה מיוחדת
ביום ששי ה-16.1.05 בשעה 11 בבקר, ביום השלושים לפטירתה הכואבת של ד"ר חוה-אוה אפלמן
יערך טקס גילוי המצבה, בבית העלמין "ירקון" שער החסד, גוש תמר, אזור 4 שורה 2.
ידידיה ומוקיריה שלא הספיקו להיפרד ממנה, מוזמנים.
מצער לדעת על פטירתה של חוה זכרונה לברכה היא היתה חברה שלי במשך שנים וזה היה לפני שלושים שנה
היה לי המזל להיות תלמידה של חוה שנה לפני לכתה.
ניתן לומר כי בהחלט לא הייתי התלמיד המבריק ביותר אך לחוה היתה היכולת להראות לתלמידיה כי תמיד ניתן לשאוף ליותר.
מניח כי בדרכה היא גם עשתה זאת.
גם אם עברו שנים מאז לכתה מאיתנו, אולי הגיע העת להעלות את זיכרה ולקיים "אזכרת זום" כמנהג ימינו.
בתודה,ובצער עמוק על לכתה מאיתנו בטרם עת.
איל
אני זוכרת שראיתי את אווה בשדרות ח"ן , מחוץ ללימודים. כמה חודשים לאחר מכן, שדרות ח"ן, בשבעה , עליתי לבית שלה. הבית היה נצור כמו מה שהיא סיפרה לנו על עצמה. אבל פעם אחת ראינו אותה צוחקת מכל הלב.
היא תמיד התעניינה בהתנהגות הנגלית והנסתרת של אנשים. אבל היא גילתה גם לנו, דרך ההתנהגות שלה כ- מורה וכאדם, את צפונות ליבה, בלי שהתכוונה. היא תמיד נתנה לנו שירים כדי לספר על שיטות טיפוליות ותיאוריות פסיכולוגיות.
חוה ע'ה היתה אשה נדירה. חכמה , חריפת שכל. ישקה וכנה. אהבתי אותה. למדתי ממנה רבות
חוה ע'ה היתה אשה נדירה. חכמה , חריפת שכל. ישרה וכנה. אהבתי אותה. למדתי ממנה רבות . יהא זכרה ברוך
בימים אלה של חג החנוכה אני נזכר בחושך הגדול אשר נפל עליי בהיוודע על לכתה מאיתנו של חוה.
לשמחתי למדתי ממנה להתבונן גם באור🌞
השנה בתקופת לכתה מאיתנו אנו גם חוגגים את חג האור וגם מיום ה 21.12 הולך וגבר האור בעולם.
לצערי חוה כבר לא איתנו אך זכרון דבריה מלווה אותי במעשיי ובחיפוש אחר האור.
חג חנוכה שמח