ד"ר יוסי לנג ז"ל

אבלים: רעייתו: עדנה, בתו: זהר ושי הוברמן, בנו: עמר ויעל לנג, בנו: רועי ואביטל לנג, נכדיו: אור, שני, גיא, שירה, עידו, עופר, עלמה ואסף, אחיו: מיקי לנג ובני ביתו, אחיו: רוני לנג ובני ביתו.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 20.08.13, בשעה 17.30, בית עלמין מושב בני עטרות.
המנוח היה היסטוריון ומחנך.

החברים, התושבים והעובדים במושב בני עטרות מנחמים את משפחת לנג על מות יקירם.

8 תנחומים

  1. חיים שנהר

    יוסי יקירי
    הרי לבד מבני משפחתך זה רק אני שישנתי אתך 3 שנים רצופות בחדר, ולא נדבר על כדורגל והשלכת סכינים בדלת כשאתה עומד בינה לבין המשליך… אלה רק אפיזודות נלוות.
    והשנים עברו.
    מגוגל למדתי על עיסוקך, ראיתי את הרצאותיך ואת ההומור הטבול בהן.
    שמעתי אותך על פתח תקווה והיו מי שקינאו למי שאינך מזכיר (זרח ברנט), ועל קנאת אליעזר בן יהודה לעברית. ואתה מחווה בידיך תנועה מוכרת, ודולה ממכתבו לרעייתו את המיטב המוכיח את טענתך אודות קנאה זו – "אמרי לבן ציון כי אם לא ישמע אשכנזית (ומסביר – יידיש) אביא לו מתנות יפות, ואם איין, לא אביא לו מתנות, ואשנאהו, ולא אדבר איתו, וגם אכהו מכות רצח".
    בכפר הכרתי את הניצנים, אבל אז היית תלוי בין הכדור וקורות השער לבין מקרה שבירת הרגל, וכמו שמאחלים לכל שחקן לפני פרמיירה – Break a leg, כך אולי אינה לך גורלך והעשרת אותנו ועמדת בשערי ספרות ותולדות ארץ ישראל – יא' שערים של פתח תקווה ועוד אחד של עברית וכך נשארת עומד בין הקורות, אלה הקורות, הקורות אותנו ואת הארץ הזאת ושפתה.
    ידעתי לחפש אותך כשזקוק הייתי לסיוע בענייני חינוך. ואתה, אתה תמיד ידעת לסייע, כי ידעת שאני באמת צריך סיוע בתחום הזה. ופעם אחת, כשחיפשתי אותך דרך נועם, למדתי על מחלתך.
    אין הפתעות בענייני הקץ ובוודאי שאותנו כבר קשה להפתיע. אז לא, לא היינו מופתעים. אבל כן, זה כן קשה. הקושי בא מהקשר, וזה, אף פעם לא ניתק באמת, רק למראית עין.
    כשהתקשרתי אליך לתאם ביקור, היללת את האומץ להתקשר, ואני לא הבנתי. כשבאתי, חיכית לי על הכביש ואחר כך ליווית אותי לרכב. אמרת שקשה לך במדרגות ושאני גיבור שבאתי. אני ? גיבור ? בפעם השנייה כבראשונה, שיחה קולחת. כאילו ששנים לא חלפו, שהזמן לא עבר, ובאמת, השנים מלמדות אותנו שזה לא הזמן שעובר, אנחנו עוברים. גם ההזדמנויות.
    היה לנו, לך ולי, סיכום. אני לא מנדנד, לא מתקשר לשאול לשלומך, ובתמורה, אתה כותב לי מייל, אחת לשבוע. כל מיני שטויות אינטרנטיות שלחת לי, כאלה ששמחתי לקבל, עד שפעם לא כתבת איזה שבועיים ואני התקשרתי לנזוף בך שכך לא מקיימים הסכמים. מאז הסיכום קוים כלשונו. דיברנו על הרצאתך בירושלים, משה ורבין ואני היינו אמורים להגיע ודבר מה השתבש. שמחת שוויזר מתמיד להגיע וביני לביני החלטתי שבפעם הבאה… ולפני כחודש פסקו המיילים. ראיתי זאת רק כשחזרתי מחו"ל ובליבי אמרתי שיום שני הוא לא יום טוב להתקשר…
    ואנחנו עוברים. גם ההזדמנויות.
    על הנפטר אומרים שנאסף אל אבותיו, ועל החי – שאבותיו נאספים בו. ועוד אומרים שנאסף לבית עולמו, והיפוכו – שביתו נאסף בעולמו. אלה הם הנשארים המחיים ומשכנים את ההולכים בזיכרונם.
    זכרך כרוך וברוך ושוכן בליבנו וכך יהיה.

    חיים שנהר

  2. יעקב גרוס

    לעדנה ובני ביתך. באיחור מה נודע לי אמש מידידנו גדעון קוץ על מותו בטרם עת של יוסי. אדם נפלא מלא רוח חיים שיחסר ללא ספק לכל תלמידיו ואוהביו ולנוף חיינו. אזכור אותו תמיד כאיש של אהבת הארץ ומטובי החוקרים של תולדותיה. יעקב גרוס

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *