ד"ר ישעיהו קובץ ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 07.10.12, בשעה 11.00, בית עלמין מושב נורדיה. אוטובוס יצא בשעה 10.30 מלובי מגדלי הים התיכון בנורדיה.
יושבים שבעה החל מצאת החג, יום ב' ה- 08.10.12, בבית המנוח, מגדלי היום התיכון, נורדיה, טלפונים: 052-8959363, 052-5321516.

ארגון מגדלי הפירות בישראל מנחם את משפחת קובץ על פטירת יקירם.
המנוח היה יקיר הארגון.

10 תנחומים

  1. חנוך יצחקי

    לזכרו של ד"ר ישעיהו קובץ ז"ל

    אחרי צאת ישראל מארץ היאור,
    וארבעים שנות נדודים במדבד,
    שלח משה תריסר מרגלים לסקור
    את ארץ נחלה, אם יש בה דבר.

    שבו עשרה, מאוכזבים ואמרו:
    חבל על הזמן, צחיחה היא כולה,
    ורק שנים מהם, אחרי שחזרו.
    שיבחו את טובה ושפעת יבולה…

    אלפי שנים מאז כבר עברו,
    אילו עכשיו משה מרגליו שלח,
    כל התריסר בלי היסוס יאמרו:
    פגשנו את קובץ, ואתנו הלך…

    מגולן ומעמק, עד נגב וערבה,
    עם מטעים וכרמים עם תנובה לרוב,
    אלה טיפוחי, יאמר, ויספר בענווה,
    על עמל שהושקע, עד ראינו כי טוב…

    וַיַראֶה להם קובץ, זנים וסוגים של צרי
    מיני גפן וסוב-טרופיים, תמר ונשירים
    ויספר להם כיצד מן הפרח בא הפרי,
    טעמו נא, יאמר, ולכו לספר לחברים…

    עתה ד"ר קובץ לגמלה פרש,
    בגן עדן שם, מביט בעצים, ויושב קצת לנוח,
    אחר כך יקום, ויתחיל מחדש,
    ויעבוד בלי לאות, להשבחת עץ התפוח.

  2. קובץ דן

    דברי הפרידה שאמרתי על קברו של אבי ישעיהו ז"ל:

    אבא שלי סיים את תקופתו פה, בשנים האחרונות ליוו אותו מחלות, כל פעם אחת חדשה, כל פעם נוספת, בנות לוויה קבועות.
    בחודשים האחרונים הסבל היה רב, כשנדם, הייתה על פניו סופסוף ארשת של רוגע.

    אבל לא על תקופה זו בחייו אני רוצה לספר לכם, התקופה שעליה אני רוצה לספר היא על יובל השנים הקודם, זה שהוא עשה בגדול, יובל של עשייה.
    על כמה אנשים ניתן לומר שהשפיעו במעשה ידם על בניינה של אומה, על תקומתו של עם.
    אני הולך לאורכה ורוחבה של הארץ ובכל פינה ניכרים מעשיו, מהיקב ברמת הגולן, אלפי המטעים והכרמים ברחבי ארץ, מפעל התמר האדיר שהקים , הפירות האקזוטיים וקצרה היריעה מלהכיל.
    כמה מאיתנו יכולים להביט סביב ולראות את מעשי ידם חי, צומח ובועט?
    אני בר מזל, אני יכול להסתכל ולראות את מעשיך אבא מעתה ולתמיד.

    ישעיהו, אבא שלנו היה איש ענק, לא רק במעשה ההקמה אלא גם בחייו בבית, השפעתו עלינו עלי על ענת אחותי על מגי אשתי , על בני תומר עודד ושחר אדירה, הוא היה איש מלא אהבה, מלא נתינה, מלא אחריות , מלא בידע.

    הדרך שלו להפגין אהבה הייתה דרך האוכל, הוא שעבר שואה, שידע מחסור מצא כך את המסר האולטימטיבי. תאכלו, אני דואג לכם, אני אוהב אותכם.

    אבל יותר מכל אבא שלי אהב את אמא שלי, את שרה, מגיל 15, שישים ושבע שנים של אהבה אין סופית של חיבור בלתי ניתק, איזו אהבה נדירה.

    אל תדאג איש גדול, אנחנו נשמור על אמא, כמו שהבטחנו, אל תדאג.
    הסבל שסבלת בזמן האחרון תם, על פניך הייתה שלווה.
    אוהבים אותך כל כך
    אמא, ענת, מגי, עינת, תומר, עודד,שחר, ליאור, הדר, נעמה ואני.

  3. ענת

    אבא אהוב שלי

    כל כך קשה לכתוב עליך ולא אלייך.רציתי לדבר איתך בבית הקברות (זה שיושב לו בשקטבין הפרדסים והמטעים של נורדיה) אבל פשוט לא יכולתי אבא'לה.
    לא יכולה לקלוט עדין שהשארנו אותך שם לבד. אמנם במרחק נגיעה מהבית ומאמא שכל כך אהבת ושבעבורה נלחמת בכל המחלות הארורות שתקפו אותך, אבל עדיין שם לבד בלי שאוכל לבוא ולבדוק שהכל בסדר שם איתך, בלי שאוכל לחבק ולנשק אותך ובעיקר בלי שאוכל לומר לך כמה אני אוהבת אותך.
    אני יודעת אבא שאתה יודע כמה אתה אהוב אבל עדיין אני רוצה לומר לך זאת עוד ועוד.

    רוצה לעמוד באמצע הכפר ולצעוק למה? למה הגיע לך כל הסבל הזה?
    רוצה לספר לכולם באיזו גבורה ואצילות נפש התמודדת.
    אבא'לה פעם אחת אפילו לא התלוננת, נלחמת במלחמה האחרונה כמו גדול המצביאים ובסופו של דבר פשוט נרדמת.
    גם כאן לימדת אותנו שיעור.איך צריך לנהוג בזמן קשה כל כך.
    תמיד להמשיך ולהיות קשוב לסביבה
    תמיד להיות אדיב ומנומס
    ובעיקר בעיקר לא לוותר…להלחם עד הסוף.
    וידעת . ידעת כל כך טוב מה עומד לקרות.ובכל זאת המשכת להילחם.

    אבא'לה את הערך אבא במילון צריך לשנות ופשוט לרשום ישעיהו קובץ.
    אין צורך להכביר במילים. זהו.

    אנחנו יושבים כאן בבית בנורדיה מוקפים במאות מוקירי זיכרך.
    המונים שבאים לחלוק לך כבוד וממלאים את ליבנו בגאווה, המונים שבאים על מנת לנסות ולהקל עלינו ברגעים קשים כל כך, וכן זה מצליח להם לרגעים קצרים ומיד עוטפת אותי תוגה ושוב חיוך ואתה כאן כל הזמן איתי.

    אינני מתכוונת לספר כאן בשיבחך אבא יקר שלי לספר איזה אדם דגול אתה יקח לי שנים רבות ובטח היית אומר לי להפסיק ולהגזים
    אני משאירה את זה לאחרים.
    אני ,אבא'לה , רוצה את אבא שלי.
    האחד והיחיד.
    זה שתמיד תמיד היה שם בשבילי.

    אבא שלי יקר
    אני מבטיחה לך שנשאר כמו שאנחנו
    משפחה חמה ומגובשת שתמיד תמיד נמצאת האחד בשביל השני
    ובעיקר בעיקר אבא, נשמור על אמא'לה שלנו .

    אוהבת כל כך
    ענת

  4. אלישע צורגיל

    ישעיהו היקר, כאילו תמיד ידעת שלא לנצח תהיה לרשות ענף המטעים , מקור לידע ועצות לחקלאים ועל כן תמיד הקפדתה שהידע יתועד יהיה כתוב כהלכה ויהיה נגיש לכל מתעניין.
    לא היית פגישה ולוי במקום בקצה הגולן או בדרום הנגב שלא הגעת אליה לפני הזמן שנקבע בלי שים לב למרחק. ספרך מיומנו של מדריך, אותו הקדשת אישית לידידיך הרבים וכולו מעיד על חוש היסטורי משולב בראיה הומוריסטית הסולחת לאחרים ורק עם עצמך מחמירה. צניעותך התבטאה בין השאר בהקפדה לא להרשות פירסום פני בעלי המאמרים בעלון הנוטע וגם להשמיט תואר הדוקטור שלך.
    לזכותך אין ספור הישגים בתחום איקלום וגידול עצי הפרי , שהפכו מגדלים רבים ליצואנים מצטיינים המתפרנסים בכבוד. אציין כרגע רק את יצוא תמר המגהול אותו גאלת ממקום בלתי ראוי בחו"ל – הפכת סינדרלה למלכת התמרים. אי אפשר שלא לציין חלקך המרכזי בייסוד יקבי גולן ונטיעת כרמי היין בגולן ובנגב, שעשה מהפכת איכות בייצור כל יינות ישראל. תמיד ידעת היכן עדיף להשקיע בטיפוח המגדלים ולא רק בטיפוחם של מינים זנים ושיטות גידול מתקדמות. גם כשפרשת מרוב פעילויותיך ועברת עם רעייתך לדיור המוגן בנורדיה, הייתה דירתכם הצנועה מקום עלייה לרגל לכל מי שרצה להחכים.
    כבר בראשית ימיך בארץ הפסיד ענף הרפת אדם שבמהרה מגיע לשיעור קומה בינלאומי , אשר משתלות בעולם ומוסדות מחקר כמו אוניברסיטת דייויס – דלתותיהם פתוחות עבורך לרווחה.
    לא מעט בזכותך הופכת ישראל גם בתחום גידול עצי הפרי והיין וגם בתחום הפרחת המדבר, לאור לגויים כמו בחזונו של דוד בן גוריון.
    יהי זכרך ברוך ותורתך ממשיכה לעודד המחקר והמעשה החקלאי בישראל.

    תלמידך מוקירך אלישע צורגיל קיבוץ שדה בוקר.

  5. דני קובץ

    דברים שכתב רני בר-נס יו"ר ענף הפירות במועצת הצמחים:

    השתלשלות יבוא ה"מג'הול" ו"דקל נור" בעידן החדש
    (על-פי ראיון עם דר' ישעיהו קובץ')

    1. ב- 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, החליטה הממשלה על הקמת שרשת ישובים בבקעת הירדן. הסוכנות קבלה על עצמה את המשימה. ההתלבטות היתה מה לגדל בישובים, סוכם שגפן ותמרים יגדלו בבקעה, תמרים – בערבה.
    2. הזן "מג'הול", היה כבר מוכר באותם ימים בעמק הירדן, אך הוא לא התאים לאיזור מבחינת מזג האוויר, לחות ורטיבות. היה אז ייצוא של "חיאני" ו"ברהי", אך רק מעודפי השוק המקומי. בערבה – פרי ה"מג'הול" היה קטן בגלל עודף הפרייה. הנוטעים בערבה לא האמינו שאפשר יהיה לשנות את המצב למטע מסחרי. מאוחר יותר נפתרה הבעיה ע"י מחקרים שביצע הענף. ה"מג'הול" גדל מהר לגובה, ולא היו אז כלים מכניים לפתרון הבעיה של גדיד בגובה, וכבר אז נראה, שה"מג'הול" טוב יותר ביוטבתה מאשר בדגניה, והטיפטוף טוב יותר מההמטרה.
    3. "מג'הול" שפירושו זר, נמצא כבר לפני שנים רבות כזריע באלג'ריה, באיזור "זרע" שבסהרה, שם גודל, ופירותיו יוצאו לאירופה. במשך השנים מתו כל העצים ממחלת ה"באיוד" (הלבנה).
    4. בתחילת המאה ה-19, הובאו לתחנת נסיונות באריזונה כ- 200 זנים מכל העולם, ומשם פוזרו לאזורים שונים בארה"ב. הצליחו בעיקר ה"דקל-נור" בקוואצ'לה וה"מגהול" בבארד.
    5. 1972 – החל המסע ליבוא חוטרים של "מג'הול" וגם "דקל-נור", מהטעם שכדאי למשוך את עונת הגדיד לתקופה ארוכה יותר. מרכז הגידול של ה"מג'הול" בארה"ב היה ב"בארד" שבאימפריאל וואלי, קליפורניה. מרכז הגידול של "דקל-נור" – באינדיו שבקוואצ'לה קליפורניה. בתחילה היתה כוונה לייבא מאריזונה, אך השירותים להגנת הצומח פסלו את הרעיון מתוך חשש לייבא את מחלת הקרקע Root Rot (ריקבון השורש). הוחלט על יבוא חוטרים מקוואצ'לה שבקליפורניה.
    6. בין השנים 1972-1982, הובאו לארץ 35,000 חוטרים, רובם מהזן "מג'הול" והיתר "דקל נור". הם חולקו בין 24 משקים, 100 דונם לכל משק. המשקים הראשונים שקלטו את החוטרים, היו גרופית, קליה ומצפה שלם.
    7. כל שנה ישב ישעיהו קובץ' בקוואצ'לה, במשך החודשים אפריל ומאי, וקנה את החוטרים מחקלאים פרטיים בודדים. מחיר החוטר היה בתחילה 20 $ ליחידה, כולל חיטוי ואריזה, והתייקר עם הדרישה הנוספת לחוטרים. החוטרים סומנו בשטח בצבעים: "מג'הול" – באדום, "דקל-נור" – בכחול, ו"זהידי" – בשחור. נאספו ונארזו במכולות קירור, בעבודה קשה ומפרכת לקראת משלוח לארץ. החוטרים שגדלו על הגזע ולא בקרקע, נותקו ונעטפו בקרקע מזון לחה ובעטיפת ניילון. אוכסנו במכולות בטמפרטורה מתאימה. ובמהלך חודשיים של שייט, הצמיחו שורשים. בהגעתם לארץ היו מוכנים לנטיעה. כל חוטר שהגיע לארץ, ניטע בקרקע תוך 24 שעות.
    8. ישעיהו חזר לארץ אל מלאכת הנטיעה בחודשים יוני-יולי. קליטת החוטרים היתה ברמה של 95% הצלחה. המרוקאים והטוניסאים באו ללמוד את השיטה. הם ניסו ליישב חבל ארץ שלם בארצותיהם, כדוגמת הישוב בבקעה.
    9. בתוך השלבים הראשונים של הפרוייקט, היו במערכת אנשים שדרשו את פיטוריו של ישעיהו קובץ', מהסיבה שהזנים אינם מתאימים, והפרויקט נבנה על בסיס שגוי. יחיאל אדמוני, מנכ"ל המחלקה להתיישבות בסוכנות, נתן גיבוי מלא לפרוייקט, ותקציב בלתי מוגבל.
    10. דר' ג'ון קרפנטר מארה"ב, שהיה בעל ידע רב בנושא התמרים, הובא לארץ ע"י הארגון לייעוץ והדרכה.
    11. החשיבה מלכתחילה היתה, כי הפרי של אותם מטעים שניטעו בארץ, יופנה לייצוא, והיה ברור שצריך לייצר פרי מיוחד באיכותו, שיקבל תמורות מקסימאליות, הבעיה היתה בשיווק. מאוחר יותר, עשה ישעיהו קובץ את הדוקטורט שלו בשיווק תמרים לייצוא מישראל. במחקרו נעשה סקר על התמרים בעולם כולו.
    12. למען ההיסטוריה, בראשית שנות ה- 40 הביא לארץ, נתק'ה מכנרת, את ה"מג'הול" וה"דקל-נור", אך הפרוייקט לא צלח, נפסל ונעלם.
    13. בעידן הנוכחי, עדים אנו להרחבה גדולה של השטחים, דבר הדורש מאיתנו חכמה שיווקית רבה.
    14. הבאתי היום בפניכם את פועלו של דר' ישעיהו קובץ, בנושא התמר שהיה אחד מהפרויקטים הרבים בהם עסק בעבודתו בסוכנות במחלקה למטעים. עם פרישתו מהסוכנות, עבד ישעיהו מספר שנים בארה"ב ולאחר מכן במועצת הפירות בקידום מקצועי של מיני פירות חדשים ואקזוטיים.
    כאז גם היום, עוסקים רבים במלאכת קידום ופיתוח ענף התמר, כאן ההזדמנות להודות לכולם על תרומתם לענף נפלא זה.

    יו"ר ענף הפירות
    רני בר-נס

  6. ענת

    אבא אהוב שלי
    לא נקלט במוחי שאתה אינך איתנו עוד.
    חלפה שנה מאז השבר הגדול שנגרם לכולנו בני משפחתך האוהבים והאהובים עם לכתך מאיתנו ועדיין אני מסרבת להאמין שלא אחבק ואנשק אותך יותר, שלא אוכל ללטף לך את הראש בעדינות על מנת שלא יכאב ולומר לך כמה אני אוהבת אותך.
    אי אפשר לקלוט שאתה לא שם על הכורסא בסלון יושב ומקשיב לכל השטויות של כולנו, לעיתים מחייך לעיתים מרים גבה ובדרך כלל אומר משהו רק אם מופנית אליך שאלה, ותמיד תמיד תשובות קצרות וחכמות שאינן משאירות שום מקום לשאלה נוספת
    השארת משפחה לתפארת משפחה מאוחדת אוהבת ומכבדת
    השארת משפחה שנושאת את אמא על כפיים. אמא שאתה כל כך חסר לה
    אמא שמדברת אליך וחוזרת ושואלת איך עזבת אותה ככה?
    השארת את דני שקיבל את תפקיד ראש המשפחה בצורה מדהימה. ילד מדהים יש לך אבא. כל כך חכם ורגיש כל כך אחראי ומסור אני חייבת למחוא לך כפיים על כך .
    השארת אותי אבודה.ילדה של אבא שמסרבת להסכים ולקבל את זה שאתה חא כאן איתי יותר.
    השארת נכדים ונכדות שכולם מתגעגעים אליך כל כך ותמיד נזכרים בך כשחיוך של גאוה נמרח להם על הפנים. נכדים שבכל יום שישי בקידוש כאשר דני בוצע את החלה הם צועקים אויש! מחקים אותך אבא שלי וכונו מחייכים.
    מגי שנמצאת שם תמיד עבור כולנו. תמיד נכונה לעזור ולהיות
    בקיצור אבא שלע אהוב אכן משפחה לתפארת.
    אבל…עם חור גדול של חסר וחסך…אליך אבא.

    כל כך מתגעגעת אליך אבא שלי
    ענת

    כך

  7. ירון הולנדר

    ממש במקרה עלה בראשי היום שמו של קובץ' בראשי
    ככה הכרנו את המורה למטעים במקווה ישראל. ישעיהו קובץ'.
    הצטערתי לשמוע על לכתו,ועל ערוב ימיו שהיו כואבים וקשים.
    לנו כתלמידיו צמאי הידע היה המורה ישעיהו מעיין של ידע מקצועי וחקלאי מלווה תמיד בהומור סרקסטי כך ששיעוריו היו תמיד בעלי עניין.
    פעם,באחד השיעורים הלא מתוכננים סיפר כיצד הביא את התמרים לישראל,עם אילו קשיים התמודדו ולמה דווקא תמרים.
    עובדה שגם אחרי כמעט 40 שנה אני זוכר את המורה למטעים ועצי פרי בחום ובחיבה (לא מורים רבים בחיי זכו לכבוד הזה).זכיתם באבא יחודי שנטע לא רק עצים אלא גם ידע ואהבה,ונגע בחייהם של כל כך רבים אחרים.
    מעטים זוכים לזה בחייהם,מועטים יותר זוכרים אחרי מותם.
    יהיו ניחומיי מרפא לכאב אובדנכם

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *