ד"ר מוריס עזריה ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 15.07.12, בשעה 18.30, בית עלמין מושב צור משה.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב הבנים 10, מושב צור משה.

החברים: נורית ורענן בולוטין, לילי ומשה הבדלה, דינה ודוד מוסרי, שרה ודני מרום, נעמי ומנשה שני מנחמים את תלמה, יקי, מיכאל, שרון ובני ביתם על מות יקירם.
המנוח היה מנהל מחלקת השיקום בבית החולים שיבא לשעבר.

צוות ארגון גימלאי צה"ל (ע.ר.) מנחם את המשפחה על מות יקירם.
המנוח שירת בחיל הרפואה בדרגת סא"ל והיה תושב צור משה.

8 תנחומים

  1. לוי שלומית ואברהם

    למשפ' עזריה היקרה,
    משתתפים באבלכם ובכאבכם, על אובדנו של יקירכם.
    ד"ר מוריס עזריה ליווה את משפחתנו, וטיפל בה במסירות בפרקים שונים בחיינו במקצועיות, מסירות, רגישות ויחס אישי וחם.
    ד"ר עזריה היה רופא המשפחה שלנו עוד בראשית דרכו כרופא צעיר במצפה רמון. בהמשך טיפל באברהם, נכה צה"ל קשה. ד"ר עזריה לא נח ולא שקט, על מנת למצוא את הפיתרונות היעילים שיקלו על אברהם,ועל כך אנחנו אסירי תודה.
    לעולם לא אשכח את המאמצים שעשה על מנת לקבל לשיקום גם את אימי, מימי מלכה ז"ל שרגלה נקטעה. השיקום עזר והקל עליה מאוד.
    כואבים מאוד, נזכור אותו לעד.
    חבל על דאבדין ואינם משתכחין.
    שלומית ואברהם לוי

  2. ריינר לאה

    משפחת עזריה היקרה

    קראתי בצער על פטירתו של ראש משפחתכם.
    כמורתם לשעבר של מיכאל ושל יקי אני זוכרת את המסירות וההשקעה של אבא ושל אמא תלמה בילדים.
    ליבי אתכם שלא תדעו עוד צער
    לאה ריינר

  3. גדעון ובלהה אלוני חולון

    לתלמה וב"ב, קראנו בתדהמה בהפתעה ובצער על פטירת מוריס ז"ל, שרתתי עם המנוח תקופה ארוכה וקשה "בבלוזה" והייתי ידיד טוב שלו, לצערי לא שמרנו על קשר וחבל, היה איש יקר וחבר טוב ו"חבל על דאבדין"
    משתתפים בצערכם,
    בלהה וגדעון אלוני חולון

  4. שמרית פזרקר

    רופא יקר משכמו ומעלה,
    תנחומיי למשפחה על פטירתו של איש יקר זה.
    הועברתי לידיו מביה"ח אחרי הבטחה שיציל את חיי, הוא היה ותמיד יהיה בליבי, אני מודה לו בלי סוף על שנתן לי הזדמנות שנייה לחיי, הוא ניתח אותי בתל השומר בשנת 1995 בזכותו השיקום שלי בגיל כל כך צעיר עבר בקלות ובזכותו זאת היתה התקופה המדהימה שלי אי פעם בחיי, בזמנו היה מנהל מחלקת שיקום א', היה איש מדהים ורגיש ונהג בי כנכדתו.
    אין בי מילים לצער ועצב שעוברים בי כרגע..

  5. נאוה בודק

    תלמה, יקי מיכאל ושרון היקרים,
    זוכרת אתכם באהבה מהתקופה בה הייתי בין באי ביתכם (אי שם באמצע שנות ה-80). אבא מוריס הרשים אותי תמיד בשקט שלו, בחכמתו באצילותו ובעממיותו. גם מחוליו במחלקת השיקום בתל השומר שמעתי שהיה רופא משכמו ומעלה ובייחוד בן אדם אמפטי וקשוב לחוליו.
    אשריכם שזכיתם לחיות במחיצתו, ומי ייתן ולא תדעו עוד צער,
    נאוה

  6. מאור גדעון

    בס"ד
    מנפלאות מרחבי האינטרנט
    במקרה או שלא נתקלתי במודעת האבל על ד"ר עזריה.
    ד"ר עזריה היה רופא בחטיבה בבלוזה,בא שירתתי כחובש וסמל מרפאה תחת פיקודו.
    כל המלים הטובות שנאמרו עליו יכולות להכיל רק חלק מתיאור האישיות שלו,נעים הליכות
    בעל נימוסין שלא נמצאו במקומותינו כל כך באותם הזמנים.תמיד אזכור שעמד על יכולותי
    ולחץ שאלמד רפואה,מה שלא קרה,אבל זה החמיא לי מאוד,וחיזק את בטחוני העצמי.
    פשוט היה תענוג להיות בסביבתו.עליו נאמר חבל על דאבדין ולא משתכחין.ואני זוכר אותו תמיד
    גדעון מאור
    חובש ממרפאת החטיבה בבלוזה

  7. ברוך משקובסקי - החשמונאים 15 מקור ברוך ירושלים

    בסד
    למשפחת עזריה הנכבדה משפחתו של דר עזריה שלגבי הוא מפקד פלוגה ב [ 38 ב ] במלחמת יום הכיפורים
    אני האחרון אשר יכול להספיד את "עזריה" אבל אני הנני אחד מיני רבים אשר היו בין פקודיו
    לא היינו חייליו בעורף היינו חייליו במלחמה אשר לא הייתה כמותה מלחמת יום הכיפורים
    היום ידוע השם "חצר מוות" אשר נוצק כדי להביע את אשר התחולל במקום הנורא ההוא
    לא בא אני להלל את "עזריה" אלא לכתוב על פלוגה שהלכה לעולמה טרם זמנה
    גם לא את פלוגתו של "עזריה מוריס" אני בא להספיד כי אם את "הפלוגה שנשכחה"
    היינו עם עזריה מוריס בחצר הצליחה
    הפגזות בלי סוף
    קטיושות נופלות
    מטוסים מעלינו
    הליקופטרים במשימת התאבדות מעלינו
    יכול מישהו לחשוב , להיות בטוח ב 100 אחוז שבמציאות זו יהיו חיילים בתוך השוחות
    לא ולא —– חייליו של עזריה מוריס , תחת האש ותחת ההפגזה ותחת כל הגהינום ::: מטפלים מצילים חיים
    מטפלים בפצועים בחצר וקולטים את הפצועים מ"אפריקה" והפלוגה כולה פלר"ק ב' תחת פיקודו של עזריה מוריס
    בנחישות במנהיגות באומץ — מפקד על חובשים על רופאים על מובילי האלונקות על אילו ששלח לחלץ פצועים
    הוא היה מפקד וגם רופא זה לצד זה
    מצד אחד שבועת הרופא ומנגד רוח הלחימה של צה"ל
    בשקט , לעולפ לא שמענו אותו צועק או כועס את הפקודות "אמר" בשקט ואנו חייליו החובשים והרופאים מילאנו את פקודותיו
    את אמירותיו
    מילה שלו הייתה קודש ובוצעה למופת
    לצד גדולתו כן צניעותו ללא פירסום ללא יחסי ציבור ללא רצון להתבלט כך הוא עשה את המוטל עליו ואנו את פקודותיו
    זכור לי שבמחפורת בה טיפלנו היו פצועים אשר נגזר דינם להיות מחוסרי גפה או קטועי אברים
    באיזו חמלה תחת אש ובתופת התייחס אליהם כאילו הם במחלקה הכירורגית בבית חולים
    את עשייתו מצילת החיים הוא עשה במחשבה לעתיד ורק אנו ומשפחתו יכולים מה זה מחשבה לעתיד
    הוא צפה את אותם פצועחם אצלו במחלקה במחלקת גפיים אשר ניהל , איזו מין גפה תתתקן לו כיצד יפעל כדי שאחרי השיקום יוכל לנוע , לכתוב או כל פעולה אחרת
    הכל כמפקד כרופא וכרואה לעתיד
    איני יודע אם היה אי פעם ואם יהיה פעם תאג"ד אשר טיפל בו זמנית במסה כזאת של פצועים והכל תחת אש תופת
    לאחר המלחמה אמרו היושבים למעלה בדרגות כי צריך לשנות את התפיסה כי התאג"ד שפעם היה מאחור במלחמת יום הכיפורים היה בלב "גהינום" על מי אמרו ושנו זאת האסטרטגים מלמעלה
    על מי אם לא על הפלר"ק של דר' עזרייה מוריס
    אחרי אותה מלחמה הגיעו לשטח פסיכולוגים ושמעו אותנו ועל אשר עברנו
    לא האמינו לנו הדברים נשמעו להם דימיוניים וכל העשייה בותה מלחמת זוועה הייתה תחת מפקד צנהיג ואבא של פלוגה אחת
    "הפלוגה של עזריה"
    אבל האבל על פטירתו של עזריה מוריס הינו גם האבל על פלוגה שנשכחה
    פלוגה שעשתה הכל בהנחיית מפקדה
    פלוגה אשר הייתה בסכנת מוות מתמיד עושה את דבר המפקד ננערץ
    עזריה הלך מאיתנו ואנו הפלוגה שלו שאיבדה אב וגם הפלוגה המפוארת אשר נשכחה ואחרים לקחו את התהילה
    כי מפקדנו היה ענו וצנוע ואנו כחייליו יחד עימו נשכחנו מלב ונשכחנו מדפי ההסטוריה והתהילה
    אשרי הפלוגה שזה היה םפקדה
    ולכם המשפחה אומר דעו כי אביכם בדרכו הרוממה דאג שהכל יהא בצנעה

    ברוך משקובסקי חובש
    תאג"ד 38 ב' 2
    גדוד הרםואה

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *