ד"ר שושנה קיני (לבית בנטואיץ) ז"ל

אבלים: אחותה ואחיה: רחל שביט ופרופ' צבי בנטואיץ, ילדיה: יעל (ערן) ועמי צורן, עפרי ויובל דגני, דפני ויובל בן עוזר, אמנון קיני, נכדיה ונינה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.09.13, בשעה 16.00, בית עלמין באר שבע החדש.
יושבים שבעה בבית משפחת צורן, רחוב גליקסברג 10, דירה 5, נאות אפקה, תל אביב.
המנוחה נפטרה בערב ראש השנה תשע"ד.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקירתם.
המנוחה הייתה מראשוני החוקרים במחלקה לחינוך של האוניברסיטה.

6 תנחומים

  1. רות תירוש

    הכרתי את שוש לפני ארבעים שנה, בתיכון מקיף ג' בב"ש, והקליק בינינו היה מיידי. הערכתי את רצינותה ומסירותה לעבודה ואת הידע השופע גם בביולוגיה וגם בחינוך. לפני כמה שנים עברה לגור בתל אביב, והקשר חודש בשמחה מצד שתינו.הייתי בחו'ל כשמלאו לי 70 ,והיא טרחה לצלצל לי,ולברכני. כשחזרתי שמחה לבשר שכל הטיפולים נגמרו, והיא מרגישה טוב "ויאללה תבואי לבקר" . אלא שהאופטימיות והאנרגיות, שכל כך אפיינו אותה, הכזיבו, והיא נפטרה בערב ראש השנה.אני עצובה היום.

  2. אריאל טלמור

    הכרתי את שוש בקבוצת לימוד ותרגול של טאי-צ'י וצ'י קונג, אליה הצטרפתי לפני כעשר שנים, ביישוב עומר. שוש היתה אשה מיוחדת, דעתנית, צנועה, בעלת רוח צעירה ואנרגיות חיוביות. התידדנו במהלך התרגולים והסדנאות. כאשר נודע לי שהיא שרתה בפלמ"ח, ביקשתי ממנה פעמים רבות לספר על חויותיה. היה מרתק לשמוע ממנה את ההיסטוריה האישית שלה, וניתוח התהליכים בתקופה המשמעותית כל כך בחיי היישוב היהודי בארץ ישראל.
    משתתף בצער משפחות קייני ובנטויץ'.

  3. מיה

    שוש היתה חלק מ"נוף ילדותי" – היא וזכי היו חברים טובים מאוד של הורי, נעמי ובודה. שוש – זקופה ותמירה, תמיד מחייכת, תמיד דורשת בשלומי, מתעניינת. וזכי – בעל הקול העמוק והחם, גם הוא תמיד מאיר פנים ומחייך…

    ביום הולדת 70 לאמי, בשנת 1998, היא צולמה מחזיקה את בתי שהיתה אז בת 3 חודשים. זאת תמונה שנחרטה בזכרוני: כל כך הרבה חמימות ונעימות קרנו מפניה…

    משתתפת באבלכם…

  4. צין בלה זילברשטיין

    חפשתי היום חומר על משפחת בנטוויץ המהוללת ולסיום רציתי לצרף את שושנה קיני בת המשפחה. כך נודע לי על מותה. אזכור תמיד את התכנית חיים שכאלה שעשו לכבודה היותה בפלים יפה וצעירה. יהי זכרה ברוך

  5. חזיז יצחק חצבה

    כן כ5 שנים לאחר שנפטרת קראתי במקרה כך שבשבילי חיית עוד 5 שנים המחנכת שהעברה אותי לאשל הנשיא שתאם לי כמו כפפה ליד.אני מודה לךמעמקי נפשי. ומשתתף בצער המשפחה שנה כמחנכת אבל המון תודות.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *