הכרתי את הדסה מירקין ז"ל לפני כמה שנים, אני נכדתה של הניה פקלמן ז"ל שכתבה את הספר חיי פועלת בארץ ורציתי לשמוע ממנה ממקור ראשון על המאורעות הכתובים בספר. הדסה קיבלה אותי בביתה בסבר פנים יפות וסיפרה לי פרטים רבים על חייה וחיי בני משפחתה, בחגים נהגנו לשוחח והיא סיפרה לי על מצבה הבריאותי הקשה ועל אהבתה הרבה לנכדיה. היה לה חוש הומור מיוחד ואישיות מקסימה שאין רבים כמותה. יהי זכרה ברוך.
הכרתי את הדסה מירקין ז"ל לפני כמה שנים, אני נכדתה של הניה פקלמן ז"ל שכתבה את הספר חיי פועלת בארץ ורציתי לשמוע ממנה ממקור ראשון על המאורעות הכתובים בספר. הדסה קיבלה אותי בביתה בסבר פנים יפות וסיפרה לי פרטים רבים על חייה וחיי בני משפחתה, בחגים נהגנו לשוחח והיא סיפרה לי על מצבה הבריאותי הקשה ועל אהבתה הרבה לנכדיה. היה לה חוש הומור מיוחד ואישיות מקסימה שאין רבים כמותה. יהי זכרה ברוך.