טוביה ובתיה מרגלית ז"ל

אבלים: הבנות: איריס ויגאל חיימוב וילדיהם, לילך ואבי שלום וילדיהם, נורית ואביאל גוברין וילדיהם, הדס ואיתן ויטלזון וילדיהם, האחים: אורה כץ, אורי שלו, רחל פולק ובני ביתם.
ההלוויה התקיימה ביום ה' ה- 16.02.17, בבית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה בבית המנוחים, רחוב ישעיהו 3, רמת גן.
המנוחים נהרגו בתאונת דרכים.

המכללה האקדמית עמק יזרעאל, הסגל האקדמי, הסגל המינהלי, הוועד המנהל וחבר הנאמנים מנחמים את פרופ' איריס חיימוב והמשפחה על מות הוריה בתאונת דרכים.

חברת פרדס תעשיות בע"מ אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקיריהם.
טוביה מרגלית כיהן כדירקטור בחברה.

גרעין נחלים מנחם את הבנות: איריס, נורית, לילך והדס ומשפחותיהן והאחים: אורי ורחל ומשפחותיהם על פטירת יקיריהם.

ארגון מגן דוד אדום, ההנהלה, העובדים והמתנדבים מנחמים את משפחת מרגלית על מות יקיריהם.
טוביה מרגלית היה מתנדב מד"א בשירותי הדם וחברת הנהלת ארגון תורמי הדם.

חברת דיסקונט ישראל שוקי הון והשקעות בע"מ, הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים אבלים ומנחמים את משפחת מרגלית על מות יקיריהם.

סעדיה עוזרי, יו"ר הדירקטוריון, אבישי בן חיים, מנכ"ל, הדירקטוריון והעובדים בחברת רוטשטיין נדל"ן בע"מ אבלים ומנחמים את משפחת מרגלית על מות יקיריהם.
טוביה מרגלית היה דירקטור בחברה.

3 תנחומים

  1. בנצי ונעמי וקס

    זכינו להכיר את בתיה וטוביה ולטייל איתם. אנשים מיוחדים בעלי סגולות נדירות. קשה לתפוס שלא נפגוש אותם עוד. "חבל על דאבדין ולא נשכחין".
    אנו משתתפים בצערם של בני המשפחה האבלים ושולחים את תנחומינו.
    יהי זכרם ברוך

  2. ג'ודי ושמעון לוי

    על דאבדין לא משתכחין. הכרנו את בתיה וטוביה בטיול ג'יפים לפורטוגל שהם ארגנו."השוטניק" הזה שששמו טוביה וחייותו עדיין מול עינינו."ילדון " שחשבנו שלא יגדל לעולם,ולעולם ישאר ילד,מלא חיוניות ושמחת חיים.ובמבט לאחור מתקבל הרושם שבתיה וטוביה רצו להספיק כמה שיותר בחייהם כאילו המחר איננו, ולדאבון ליבנו זה מה שקרה בטרם עת.בטיולנו ,כאשר הגענו לתפילת שחרית טוביה כבר השכים קום לריצת בוקר להליכה ומקלחת ואני עדיין חצי על ה"גריל" מנסה לפכוח את עייני."שגעון" המפטירים בשבתות נגלה לי, ולא היה מובן לי .הוא אמר לי ,שמעון , דע לך שבכל מקום שאני מבקר אני חייב לקרוא מפטיר בשבת (כולל בבלמונטה)ויעלה לי כמה שיעלה. ציינתי בפניו כשיבקר בירושלים ,בני ,גבאי במנין בשטיבלך.חצי שנה לאחר שיחתנו הוא זכר לי זאת ,התקשר אלי לחיפה ,ובקש ממני שאדבר עם בני ע"מ שיקבל את המפטיר לאותה שבת שביקר בירושלים,וכך היה. זה היה טוביה.אני בטוח שרבים הסיפורים מעין אלו אודותיו. בתיה הייתה עדינה ונעימת שיחה ,אמא לכולם, דאגה לבריאות החברים לקניות לאוכל לבישולים בשטח.דמותם עדיין מול עינינו ולא תישכח.
    יהא זכרם ברוך ותהא נחמת המשפחה במה שכל כך הספיקו לעשות בחייהם יחד, כמאמר הפסוק"בחייהם ובמותם לא נפרדו".
    ולבני המשפחה,יהי-ו הרבה זכרונות טובים מההורים והסבים הכל-כך מיוחדים. ואתם, מן השמים תנוחמו .
    תהא נשמתם צרורה בצרור ההחיים

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *