יהודה פלג ז"ל – ו׳ אב תשע״ה

מושב בית חרות מנחם את ברכה, זיו, יעל, גילי ובני ביתם על מות יקירם.
ההלוויה התקיימה ביום ג' ה- 21.07.15.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב הראשונים 29, מושב בית חרות.

אבלים: אשתו: ברכה, ילדיו: זיו, יעל וגילי, חתניו וכלתו: עופר, מיכאל ולילך, נכדיו: דוד, עופרי, רותם, תום, רועי, מעיין, ליאור, יוגב, שקד, מיקה ואלון.

תנחומים אחד

  1. יהודה ליאון

    ברכה היקרה הילדים ובני המשפחה

    קבלתי בצער רב את הידיעה על מותן של ידיד , חבר ורע יהודה פלג ז"ל
    קשה לצרף את התוספת של ז"ל לדמות חייה ותוססת שחיתתה בקרבנו אך תמול שלשום ועתה נמוגה מאופק חיינו .
    צר לי עמוקות כי ראיתי המודעה לאחר מותו וההלוויה, בהיותנו מפוצלים בין בית חרות וירושלים אך חשתי כאילו הייתי אחד מני המשתתפים הרבים שוודאי הכירו והוקירו את יהודה .
    היאומן כי יהודה זה אשר ספד כה יפה לחברים שהלכו לעולמם ברבות השנים, הנה הוא אשר לו יאמרו דברי הספד ?
    יהודה בן הכפר ,בן האזור, האיש אשר יצא אף לסקטור העסקי וחווה מגורי העיר באילת ,תקופת למידה בקמפוס האוניברסיטה העברית, ועוד כהנה וכהנה יסיים מגגון של מעגל חיים וייטמן בין חברים אותם ספד .
    אין בדברי אלו "לספוד" את יהוה כי לא הכרתיו עמוקות במעגלי החיים אותם עבר ,אך אתייחס בכמה מלים לקטע משותף של למידה אותה חוויתי יחד עם השלישיה יוסי- גם הוא ז"ל- ומשה יבדל לחיים ארוכים , זאת בראשית שנות הששים 1962- 1966 .
    השלישיה מאילת בלטה מאד בייחודה הן מבחינת "קואפרטיב" למידה אשר חלק בכל המטלות הלימודיות והן מבחינת הנוכחות בשטח, תמיד תופסים את המקומות המרכזיים בשורה הראשונה בכיתה או באולם עמוס תלמידים .
    נוכחות השלישיה בלטה בהשמעת קולם , ביחס המרצים אליהם ובמיוחד בגישתם הבוגרת והרצינית שגילו השלישיה בנושאי הלימודים ובתרומתם בדיונים שונים .
    מתוך השלישיה לא הכרתי את יהודה באופן מיוחד אך התרשמתי בדמותו הצנועה והסולידית לעומת יוסי שהיה הרבה יותר תוסס ופעלתן.
    אך הנה עברו שתי שנות לימוד משותפות- די קשות ומפרכות עמוסות בתרגילים ומבחנים – הכרתי אז את שאול סטרימלינג -גם הוא ז"ל לא יאומן, לימים גם אח לאשתי מיכל – אשר למד עם השלישיה ואתי רק חוג אחד משותף -מדע מדינה. היה הוא זה אשר יוצר את הקשר האישי עם יהודה ומציע לי לחלוק עמם את כל החומר לבחינות הגמר במדע המדינה , הכל בעברית ובסיכומים בכרטיסיות .
    שאול ליווה את הקשר ביני ובין יהודה ,ואף הציע מקום למידה בברית הקאופרציה בירושלים בו רוכזו כל הכרטיסיות ותיקי הלימוד .
    היה זה מחווה בלתי רגיל עבורי לקבל על מגש חומר עליו וודאי עמלו משך זמן רב . הכל מקוטלג וערוך בכרטיסיות מסודרות בבחינת רדי מאד אשר יש רק להכניס לפה ללעוס ולעכל .
    אכן ניצלתי הזדמנות זאת בשתי ידיים ישבתי בחדרי הקואפרציה ימים ארוכים מנותק מן הסביבה ואכן ספגתי לתוכי כל החומר שהיה כמו בגלולות שלוא הייתי צריך לעבוד עליו ולערכו עבורי ,וודאי הייתי נזקק לעוד שנת למודים.
    נגשתי לבחינות, עברתי אותן בצלחה רבה , דבר אשר אפשר לי להקדם בקלות ללימודי תואר שני .
    עם סיום לימודי תואר ראשון , נתקלו עיי לפתע ביום סתווי וסגריר בירושלים של שנות המיתון (1966) במורעת אבל קטנה על מותו של שאול שריג (סטרימלינג).
    היה זה שוק עבורי וזעזוע ומאז נרקמו קשרי עם בית חרות .
    עבדתי במשותף עם אחיו של יהודה שהיה גרפיקאי ,ואשר עבד עם עליזה ז"ל, ויחד הפקנו החוברת לזכרו של שאול .
    ביקורי הרבים על רקע זאת הובילו להיכרותי עם מיכל ובכלל עם בית חרות ויהודה במיוחד .
    אודה כי ככל שביקורי בבית חרות היו רבים עם השנים לא עם הרבה חברים היה לי קשר .
    אך עם יהודה היה זה סוג של קשר שגישר על פני למעלה לארבעים שנה.
    תמיד הרכתי את רוחב ידיעותיו , את הענווה שהפיג סביבו, רוחו הטובה וכמובן רגישותו האנושית .
    למי שנחשב כאוטסידר ,על אף השנים הארוכות לקשרי עם בית חרות היה לי יהודה מעין עוגן של הכרות עם אדם טוב ברמ"ח אבריו .
    תמיד בעברי מביתכם,על חזית האבן הירושלמית שהזכירה לי את מוצאי הירושלמי , ראיתי כיצד יהודה טווה עם ברכה הרעיה את מרקם משפחתו . בשקט , בצינעה,בהמשכיות מגורים בבית אבא ,לגדל דור נוסף, אשר בניו וודאי חלקו קייטנות קיץ עם ילדי. יהודה תרם תרומה לכפר בכל משימה ובכל תפקיד,והנה נקטע מעגל חיים ובן נוסף לבני בית חרות נאסף אל אדמתו .
    עם יהודה תמיד נעצרתי, מחליף אתו כמה מלים, שואל אודות השלישיה אשר נותרה ותמיד זוכר טובה ליהודה על נדיבותו להעמיד לי את חומרי הלמידה באמצע שנות הששים .
    האמת היא כי נדיבות זאת ראשיתה בשאול ז"ל אשר שמורה לו זכות ראשונים ביצירת הקשר עם יהודה .
    חולפות השנים אשר הופכים לעשורים וכמפלי שלג נשפכים אל מקווה הזמן .
    הכפר שינה את פניו ,מימינו ומשמאלו של יהודה ז"ל שוכנים מעתה רבים מחבריו אותם ספד, ועתה מצטרף הוא גם אליהם .
    מה חבל אך כזה הוא גרזן החיים אשר כורת שרשים וענפים מעציו מי בזמנו ומי שלא בזמנו.

    אשריכם שהנכם משורשיו ומצאצאיו של אב ובן שנטיעותיו ונטיעות בניו, רישומם נותר בסביבות הכפר, להמשיך ולהניב מפירותיו, להמשיך ולגדל, כפי שנאמר ביהדות "דור ישרים יבורך", בבחינת "את המנגינה הזאת לא ניתן להפסיק"

    יהי זכרו של יהודה ברוך

    מחזקים אתכם

    יהודה ומיכל ליאון
    ירושלים בית -חרות

    ,ל לא יאומן , אח

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *