עו"ד יוחנן בהלול ז"ל

אבלים: אשתו: גליה, ילדיו: שלו, הילה, דביר ואופיר, אמו: רות בהלול, אחיו: ציון בהלול, אחיותיו: רחל משקל וזולי בהלול הודיס.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 23.12.12, בשעה 15.00, בית עלמין כוכב יאיר.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב הכרכום 7, כוכב יאיר.

החבורה הטבריינית: יפעת, חנה, יעל, רמי, נועם, אביהו, שמעון א', עמי, איתן, שמעון ג' וגדי מנחמים את גליה והילדים, רותי, זולי, רורו וציון על מות יקירם.

משרד RSM שיף – הזנפרץ ושות', רואי חשבון מנחם את גליה, שלו, הילה, דביר, אופיר ומשפחת בהלול על פטירת יקירם.

ההנהלה והדירקטוריון של שירביט חברה לביטוח מנחמים את משפחת בהלול על פטירת יקירם.

החברים: צילה ומאיר זריהן, נטלי ומיכה שטרנברג, שגית ואלי גילבאי, עינת ודני יפה, רותי וזמי פליטר, טליה רוזנהויז, עליזה וצבי פרידמן, עמוס צור ומנשה ארנון מנחמים את גליה והילדים על מות יקירם.

7 תנחומים

  1. אלי אהרונסון

    עברנו כברת דרך ארוכה מאז לימודי המשפטיים, הכרתי אותך כאדם ישר, הגון וחבר שאהב אותי מאוד, הערכתי אותך על טוב לבך הרחב, צניעותך ונועם הליכותיך, תמיד היית לצידי ונרתמת בשמחה וברצון לכל בקשה שלי, הערצתי אותך ותמיד דיברתי בשבחך, היה לי הזכות להכיר אותך .. הייה שלום יוחנן.
    תנחומי למשפחה.

    אלי אהרונסון.

  2. גליה בהלול

    תודה

    תודה לך על השותפות
    תודה לך על המשפחה
    תודה לך על החברות
    תודה לך על החום והאהבה
    תודה לך על הרוגע והנועם
    תודה לך על הסבלנות
    תודה לך על העקשנות
    תודה לך על השלווה
    תודה לך על הנדיבות והנתינה האינסופית
    תודה לך על היושר
    תודה לך על ההומר והצחוק
    תודה לך על הפגנת האומץ
    תודה לך על קור הרוח
    תודה לך על השליטה העצמית
    תודה לך על הצניעות
    תודה לך על הלימוד
    תודה לך על 25 שנה ביחד
    תודה לך על שהייתה לי זכות
    ובמיוחד תודה לך שנתת לי להיות אני
    ותודה שההיית אתה

    ותודה אישית ממני ומהילדים לכל החברים המשפחה והמכרים אשר ליוו אותנו ברגעים הקשים, שנרתמו עזרו תמכו ולא עזבו אף לא לרגע, וזה לא דבר מובן מאליו.

    בדיוק לפני 4 שנים קיבלנו את תוצאות הביופסיה, ידעת שגורלך מוביל רק לכיוון אחד. פעלת בקור רוח ובמחשבה האנליטית שלך חקרת בדקת והבנת את המחלה ואת כל התהליכים שלה.

    קיבלנו בקור רוח החלטה להמשיך לחיות כרגיל, בלי לאבד עשתונות, המשכנו לעבוד מעט אבל הגברנו את השהייה עם הילדים, המשפחה והחברים. אהבת לחיות, לבלות, לשמוע מוזיקה, לטייל בחו"ל ובארץ ובעיקר להתענג על חברת אנשים.

    הילדים היו חשובים לך מאוד ומעל הכל, יצאת מגדרך להעניק להם הכל, בכל יום, ובכל דקה ביום ההיית עוטף אותם בחיבוקיך ובנישוקיך, אין ספק שזה יחסר להם מאוד.

    ההיית אוהב אדם ומשפחה, תמיד מוקף בחברים טובים, כל יום נפגשת עם חבר אחר לארוחת צהרים או ערב, הקפדת לבקר את אמא שלך כל שבוע ובתקופה האחרונה אף יותר, מאוד אהבת למצוא אצלה נחמה.

    אבל תמיד אמרת לי שהחיים חזקים מכל ואני לצערי אמשיך לגדל לבד את ארבעת ילדינו, אמשיך את מה שציווית לי, אמשיך לגדל אותם על פי רוחך.

    אהובי, אני נפרדת, דמותך משתקפת בכל אחד מילדינו, תמיד תהיה בליבנו ובנשמתנו תחסר לנו מאוד.

  3. אביהו טל והחברים

    הספד ליוחנן נכתב ע"י אביהו טל בשם החברים.
    יוחנן שלנו.
    החיים הקצרים זימנו לכולנו מעגלים חברתיים שונים. יש את המעגל מהצבא,יש מהאוניברסיטה,יש את המעגל מהקריירה והעבודה,מהישוב הקהילתי ,ועוד…כן,,זה ברור שהיית אהוב ע"י כולם. כן,, זה ברור שבכל מעגל כל מי שפגש אותך ליותר משתי דקות, הלך שבי אחרי האיש הטוב הזה, חף מכל רוע,נטול פוזה או העמדת פנים,צנוע ונדיב,בעל לב ענק ,שקט פנימי,וחיוך ביישן,,, וכמובן היו העיניים,,, העיניים הטובות שאומרות הכול.
    יוחנן שלנו,,, אנחנו הגרעין הקשה מביס יסודי, לא נשבינו בקסמיך רק בגלל אוקיינוס התכונות הטובות שלך, בינינו הייתה ברית בלתי כתובה,ברית חזקה בלתי ניתנת להתרה,"הברית של חברי הילדות", זו החמימה,המפויסת, האמיתית,,,היא נצרבה בתודעה לפני 45 שנים. אפשר להיזכר בשולחן הירוק של בי"ס יסודי, אפשר להיזכר בימים ולילות בדירה ב+200 רמי/עמי/ג'ינו/נעם/אזולאי…קט סטיבנס,,, סיגריה ראשונה,,,ליאונרד כהן,, בורקיטס של אימא רות,,,דון מקלין,,, כורסאות עור רחבות ורכות,, חתולי רחוב שאספת,,,,אפשר להיזכר בטיולים מהצופים,,, מסע מים לים,,,קורס ימי,,,אהבות ראשונות,,, טיול משותף באירופה אחרי הצבא,,,אפשר להיזכר ביוזמות תמימות כמו הפאב המיתולוגי על גג הטחונה,,,אפשר להיזכר בחתונות,,,ילדים,,,מפגשי משפחות,,,שמחות,,,ועוד.
    אבל בעצם בברית הזו לא היה רגע מכונן אחד, היא מעולם לא נמדדה בכמות המפגשים,או עוצמת החוויות.הברית הזו היא פשוט "שריטה עמוקה" שיש לנו,שהתחילה בבי"ס יסודי,והיא חיה,נושמת ובועטת עד היום.אנחנו מתחזקים אותה בלי דבורים וברבורים,בלי יועצים ומאמנים אישיים,זו החברות הטובה והנקייה בה יכולנו לקלף מעלינו את כל שכבות האפור,לחשוף את חולשותינו,כפי שעשינו לאחרונה ב"וידויים מתחת לגשר" בצד השני של הכנרת, ולחזור להיות הילדים מבי"ס יסודי הרבה לפני עידן המחשב וההי-טק.
    יוחנן שלנו, כשהסרטן הקיש בדלת לפני 4 שנים,נתפסנו לא מוכנים. בתחילה נראה היה כאילו אתה מארח גם אותו בנדיבותך הרבה,לא כועס,לא רוטן,,,אנחנו השתעשענו בתקווה שכשהוא יתקדם לכוון הלב הענק שלך,הוא יבין את הטעות,יבין שבחר באדם הלא נכון,,, ירכין ראש ויסתלק לכל הרוחות,,אבל ל"רשע" היו תכניות אחרות,,,
    יוחנן שלנו, ליווינו אותך כמיטב יכולותינו במאבק ההרואי שלך, זכינו לחלוק רגעים מופלאים אתך ב4 השנים האחרונות.בימים האחרונים כאשר כבר התקשית לדבר,מוצף מורפיום לשכוך הכאבים, ישבתי מולך והחזקתי את ידך, אתה פקחת עיין ולחשת לי:"למה רמי עומד,,יש כסא מאחורי הוילון,,,תגיד לו שישב,,,
    יוחנן שלנו, תודה על השנים הקסומות בהן זכינו להיות חבריך.
    אנחנו עוד ניפגש.

  4. שיף הזנפרץ והשותפים

    יוחנן!
    אני אדבר אֶליך ולא עָליך ובמיוחד כאשר ביום חמישי האחרון בערב עוד זכיתי לראותך, ללחוץ את ידך ויותר מכך זכיתי לחיוך קטן ממך.
    ביום ראשון שעבר, בדיוק לפני שבוע, ביקרתי אותך בבית החולים. הַייתָ אז בעיצומה של המלחמה ההירואית שניהלת אל מול המחלה הארורה. התנצלת בפני על הסיטואציה שאתה נמצא בה ובדרכך המיוחדת הודית לי על הביקור. החזקת חזק בידי ואז, כאשר אמרתי לך כי כולנו – כל העובדים והשותפים בשיף הזנפרץ אוהבים אותך ומוסרים לך ד"ש חמה ומתפללים לבריאותך השבת לי: "ראובן, אני מבקש שתעביר את המסר לכל העובדים והשותפים כי אני מאוד אוהב אותם ותמיד היה לי כיף לעבוד איתם ולהיות במחיצתם".

    חשת כי זוהי למעשה פרידתנו ובדרכך זו אתה מביע את אשר על ליבך.
    המעמד היה קשה לי מאוד, אך אספתי את כל כוחותיי ונפרדנו לשלום.

    יוחנן!
    הגעת לעבוד במשרד לפני כ-12 שנים בשנת 2000 ומהיום הראשון היחסים בינינו לא היו כיחסי עובד מעביד, אלא יחסים חבריים כאשר אתה תמיד מעניק מעצמך וזאת שלא על מנת לקבל תמורה, אלא מתוך רצון כן לנתינה.

    מאז, גם כאשר עזבת והלכת לדרך חדשה וקבלת את רישיון עו"ד נשארת חלק בלתי נפרד מאיתנו, לקחת חלק באירועים המשרדיים, ימי גיבוש, הרמות כוסית ובשמחות משפחתיות.

    יוחנן!
    היית צדיק אמיתי. לא רדפת בחייך אחרי החומריות שהרי ידוע כי גם הצדיקים שמגיעים למעלה לא לוקחים איתם שום דבר חומרי.

    אתה השארת אחריך מורשת ודוגמה ומופת לאצילות נפש, של טוב לב בלתי רגיל, של רצון עז להעניק מעצמך. השארת מורשת של חברות אמת ואהבה שאינה תלויה בדבר. מעולם לא שמעתי ממך טרוניה על משהו ועל מישהו, גם בימים ובשעות הקשות ביותר שלך.

    התחלת את תהליך הנתינה שלך מזמן כאשר התנדבת בצה"ל לשרת בצנחנים, אחר כך בשרות המדינה כמפקח מצטיין במס הכנסה, עבור לנישואין – לגליה והיותך אבא למופת לארבעת ילדיך הנפלאים : שלו, הילה, דביר ואופיר.

    בכל מקום בו נמצאת השארת אבן דרך וציון מיוחד בדרכך יוצאת הדופן.

    יוחנן!
    היית מקצוען אמיתי בתחום המיסים ותמיד חָלקת ממקצועיותך וידענותך הרבה עם כולם והכל ללא התנשאות אלא תמיד בחן ובענווה מדהימה.

    היית זן מיוחד, זן כזה שבאותו פס ייצור שברא אותך הייתה כנראה טעות והחרגה היות ולא קיים עוד זן כזה בעולם.

    גם אם מישהו היה מחפש אצלך במיקרוסקופ טיפה אחת של רוע או צרות עין לא היה מצליח למצוא.

    אין לי הסבר מדוע דווקא אתה נקראת למעלה כל כך מוקדם ובדמי ימייך.

    חלק יגידו כי לטובים ביותר קוראים למעלה מוקדם ואחרים יגידו כי לא את הכל אנו מבינים ובמקרים מסוימים נפלאות דרכי השם.

    כך או כך, אנחנו נשארים ללא הסבר המומים וכואבים יחד עם כל בני המשפחה המקסימה שלך שאוהבים אותך ועזרו לך להלחם בגבורה עד שביום שישי בבוקר נדם לבך.

    יוחנן יקר
    נוח בשלום על משכבך ובטוחני כי תמיד תהייה מליץ יושר לכל בני משפחתך ולכל החברים הרבים שצברת האוהבים אותך כל כך, שתמיד נזכור אותך ואת אישיותך המיוחדת.

    ת.נ.צ.ב.ה

  5. מיכה, דני וחברים

    יוחנן ידידי ורעי כאח לי

    אני מאיר נפרד ממך בשם החברים, מיכה ודני ואלי ועוד רבים אחרים,
    חברים מלפני כעשרים וחמש שנה מעבודה משותפת במס הכנסה.
    שם נפגשנו, ומאז, יוחנן, אנחנו חברים,
    אהבתי אותך אהבת נפש,
    אהבת חברים נקייה, טהורה.
    אהבתי את עיניך הטובות, היפות והחכמות.
    את הפשטות, את טוב הלב, את ההומור,
    את השקט, את ההתבוננות המיוחדת שלך בדברים ובאנשים,
    את הראייה שלוקחת הכול בקלות, וזורמת.
    אהבתי להיות אתך, לדבר, לצחוק.

    ולא רק אני אהבתי, יוחנן,
    אספת סביבך כל כך הרבה חברים שאהבו אותך,
    ובלי שתתאמץ, פשוט היית יוחנן,
    הדבקת את כולם סביבך,
    חברי ילדות מטבריה, שהיית כל כך גאה בהם,
    חברות מדהימה שנשכת עשרות שנים מהגן ומבי"ס יסודי,
    וחברים מהצבא, ומהלימודים, וממשרדי רו"ח שבהם עבדת, ומהבנק,
    את כולם הדבקת סביבך,
    כי מי שפגש בך, יוחנן, מהר מאד נדבק,
    וזה קרה גם לי כשחלקנו יחד חדר משותף במס הכנסה,
    וזה קרה לכל החבורה שלנו בעבודה לפני 25 שנה,
    נפגשנו, היינו צעירים, הכרנו, והתאהבנו,
    ואח"כ התפזרנו לכל עבר, כל אחד לעיסוקים שלו,
    אבל נדבקנו בך כולנו,
    ומאז אנחנו חברים.
    כי להתאהב בך יוחנן זו באמת לא חוכמה גדולה.
    בקהל הזה שבא לחלוק לך כבוד אחרון יש לך חברים רבים, חברי נפש,
    שחשים בדיוק כמוני ואומרים – יוחנן? יוחנן הוא החבר הכי טוב שלי.

    ולפני ארבע שנים נחת עליך, ועל כולנו, פטיש בראש,
    והתבשרנו על מחלה חשוכת מרפה,
    ומאז אנחנו חיים אתך על זמן שאול,
    ובתקופה זו הקשר הפך להיות אינטנסיבי,
    של מפגשים,
    ושל שיחות טלפון, כמעט יומיומיות,
    ומאז, אנחנו עוקבים בחרדה אחר התקדמות המחלה,
    וחיים בפחד מתמיד מהפטיש הבא.
    והלב החסיר פעימה כשהתקשרנו ולא ענית,
    והלב ניתר משמחה כשהטלפון צלצל ושמך הופיע על הצג,
    כך ידענו שהרווחנו עוד קצת זמן,
    ואתה רצית כל כך לחיות, ונלחמת,
    ועשית זאת באצילות נפש אופיינית,
    אצילות נפש יוחננית,
    לא במרירות, לא בתלונות,
    אלא בשקט, נלחמת בקור רוח, בשליטה מלאה, באומץ,
    ועוררת בנו השתאות והתפעלות.
    וציפינו בחרדה לתוצאות הבדיקות הבאות,
    מייחלים לעוד קצת זמן,
    וכששאלתי יוחנן מה קורה? מה העניינים?
    ענית אוטומטית הכול בסדר,
    אבל מה היו תוצאות הבדיקות? אני מתעקש,
    ואז אתה שותק ואח"כ מוסיף – תשמע התוצאות לא משהו, המרקרים קפצו.
    המרקרים קפצו?! בום טרח הפטיש דופק בראש,
    ואז אתה ממשיך ואומר, קצת מתנצל, קצת מנחם,
    זה בסדר, אל תדאג, זה עוד לא הגיע לכבד.
    אבל זה לא מנחם בכלל, ואני דואג,
    כי אני מבין שהמצב מחמיר,
    והתגבשנו סביבך החברים,
    ובילינו ביחד במפגשים ובטיולים,
    ואתה ואני חלמנו לעבוד בעתיד ביחד, כמו פעם, לפתוח משרד.
    לא המשרד עניין אותנו אלא הפנטזיה להיות ביחד כמו פעם,
    ושנינו ידענו שאנחנו רק חולמים, אבל זה לא הפריע כי מי אמר שאסור לחלום?
    ולפני חודש וחצי התקשרתי בבוקר ושאלתי יוחנן מה קורה?
    ובדיוק תפסתי אותך לפני הפינוי לבית חולים,
    ובפעם הראשונה אמרת לי – לא טוב, מאיר, לא טוב,
    ממש כך במילים אלה,
    והלב צנח, זה הספיק, חטפתי את הפטיש, הרגשתי את הסבל שלך,
    ומאז, התדרדרות במהירות מסחררת,
    והכול קרה מהר, מהר מדי,
    כל כך מהר שלא הספקנו לעכל את המצב החדש,
    ולפני 10 ימים הרופא הנחית את המכה האחרונה,
    ואמר שזה הסוף ואין עוד טעם בתרופות.
    נכון, ידענו והתכוננו,
    אבל המכה הייתה כואבת, כואבת מאד,
    וגם הכנה של 4 שנים לא הפחיתה מעוצמתה,
    ואח"כ נכנסתי אליך ושאלתי יוחנן מה קורה? הרופא דיבר אתך?
    ואתה, בקושי יכול לדבר,
    כן, לחשת, המצב בטטה, כך אמרת לי,
    אבל רצינו לפתוח ביחד משרד אמרתי, והלב בוכה,
    והרמת אלי את העיניים הטובות שלך,
    וחייכת ואמרת "נפתח, נפתח",
    והמשכנו להפליג בחלומות,
    ובכיתי עליך ובכיתי גם עלי כי הפסדתי את החבר הכי טוב שלי,
    ולא רק אני, כול החברים שלך בוכים על החבר הכי טוב שלהם.

    יוחנן, אנחנו בוכים אבל גם מתנחמים,
    שזכינו להיות חברים שלך,
    כי בחברות כזו לא כל אחד זוכה,
    וכל החברים רוצים לומר תודה,
    תודה על החברות שהיית בינינו,
    נזכור את החוויות המשותפות ונתנחם בהן,
    ונזכור אותך תמיד.

    לגליה היקרה ולילדים, שליו, הילה דביר ואופיר,
    לאימא רות,
    לאח ציון ולאחיות רורו ורחל,
    שלא עזבו אותך לרגע,
    ולכל המשפחה,
    אנחנו החברים שולחים תנחומינו על לכתו בטרם עת,
    של יוחנן הבעל, יוחנן האבא הנפלא,
    לכתו של היקר מכול,
    ומבטיחים להיות לצידכם תמיד, כפי שיוחנן בוודאי היה רוצה

  6. דניאל

    יוחנן היקר,

    אמנם היכרות עמוקה לא הייתה בינינו, אך טוב לבך ניגר ממך בכל עת.
    היית לנו לדמות בעולם המיסוי ושאבנו ממך ככל הניתן.
    עצוב לשמוע על פטירתך, ועצוב לשמוע כי ככה הסתיימו חייך.
    לכל מכריך- תנחומים.

    נוח על משכבך בשלום

    סטודנטים מאוניברסיטת ת"א.

  7. ציון בהלול

    יוחנן …
    אחי , חברי , אהוב נפשי…. הלכת ממני
    ליבך ופיך היו שווים
    כמי שמכיר אותך היטב …
    ירשת תכונה מבית אבא …תכונה שהשיאה אותך לאן שהגעת …..
    תמיד נהגת בענווה וברוגע, וכאשר דבריך נישאו אל מול כל אדם באשר הוא, גדול או קטן ,עשיר .. עני, חכם או פחות חכם , זה לא היה משנה יוחנן … תמיד נראית ירא וחייב ממנו … כאלו גדול הוא בענייך ואתה חייב ממנו …. אנשים אהבו אותך יוחנן על מי שאתה ….
    בשלושת השבועות האחרונים זכיתי להיות קרוב אליך יום וליל, וגם בתקופה קשה בה אתה סובל מייסורים … סובל מייסורים יוחנן … אני… אני התענגתי , התענגתי בחברתך יוחנן …. אחי אהובי …. לא רציתי לעזוב אותך אך לא לרגע קט .
    חדרך היה מלא מבקרים שהתחלפו ללא הרף כאילו שנות חייך חולפים על פניך , חברי ילדות בעלי דאגה ונאמנות שמעטי מעט זוכים לה , חברים שאספת בכל שלב ושלב מחייך בילדות ,בלימודים ובמקומות עבודה שאליהם הגעת ,אנשים נקשרו אליך… אהבו אותך אהבת אמת , אנשים שהגיעו לא הפסיקו לבכות ולהרעיף עליך דברי שבח ואהבה עד כמה אתה אהוב ועד כמה קשורים וחייבים הם לך .
    יוחנן מי כמוני יודע עד כמה הייתה דאגתך ואהבתך למשפחה לאימנו רות שתיבדה לחיים ארוכים לאחיותנו זולי ורורו … ובמיוחד , לילדך שלו ,הילה, דביר , אופיר ואשתך גליה שכל כך אהבת , הרעפת אהבה ללא תנאי וגבול , דאגת לשלומם וביטחונם עד לרגע האחרון בו נפחת את נשמתך ……
    בילדותנו ולאורך השניים תמיד היית לי משענת ומקום מבטחים לכל תקלה וצרה שאליה נקלעתי תמיד היית שם בכדי לעזור ולחלץ…. היית שם תמיד ללא תנאי וסייג ..
    בילדות הייתי מסתתר בצילך …. כאשר הייתי מבצע מעשי קונדס בשכונה ומתעמת עם ילדים אחרים אף שהיו גדולים ממני, לא פחדתי ..יוחנן לא פחדתי …כי תמיד ידעתי שאתה שם… יש לי אותך … אותך יוחנן האח הגדול ששומר עלי …
    גם בבגרות … תמיד הייתה לצידי ונחלץ לעזרי בכל צרה וצוקה …
    את כישרונך מול רשויות המס חווית בעצמי כאשר נדרשתי לשלם סכומי כסף גדלים , רואה החשבון שטיפל לי בתיק היה חסר אונים ולאחר פגישה עם הרשויות טען כי אין מה לעשות..אין מה לעשות ציון …כך טען .. צריך לשלם, ואני כמי שלא היה לו את האמצעים הדרושים לכסות חוב שכזה .. אמרתי לו חביבי …יש מה לעשות … יש לי את יוחנן … יש לי את יוחנן אחי, האח שיחלץ ויעזור לי , בפגישה נוספת בנוכחותך על אף שלא הייתה בקי בכל פרט ….ולדעתי…..לא היית בקי בשום פרט ,העניין הסתיים ונסגר תוך 1/4 שעה לכל היותר בעשירית מדרישתם ועוד ב 12 תשלומים ..
    יוחנן … אחי .. היום עם לכתך נתלש חלק מנפשי אני יודע שלא יהיה כתמול שלשום …כי אתה איננו … אך יודע אני כי נשמתך תלווה אותנו לעולם ועד .. יום …יום ..שעה ….שעה.. גם מהמקום בו אתה נימצא
    סמוך ובטוח אני כי מנוחתך עדן תהיה וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים
    יהיה שלום אח יקר , חברי , אהוב נפשי …
    אוהב אותך לעד אחיך ציון או כפי שנהגת לקרוא לי בילדות ציצי …..

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *