יחזקאל (חזי) עזרא ז"ל

הסתדרות הרוקחים בישראל, ענף בתי המרקחת, דוד פפו, יו"ר, יוסי שני, מנכ"ל, החברים והחברות מנחמים את משפחת עזרא על פטירת יקירם.
המנוח היה רוקח אחראי ובעל בית מרקחת מונטיפיורי בתל אביב.

Share Button

15 תנחומים

  1. אמיר, תושב השכונה

    היה לי עצוב מאד ללמוד הבוקר על מותו הפתאומי של חזי. אנצור בליבי את זכרו. היעדרו מן השכונה יורגש על ידי כל התושבים, העובדים, ובעלי העסקים. אני שולח את תנחומיי למשפחתו. אמיר

  2. דבי

    חזי ,
    שנים רבות של הכרות מאז פתחת את הדלת של בית המרקחת בשכונה ואת אוזנך הקשובה.
    תמיד בחיוך חכמה ונועם .
    לעבור היום ולראות את המכתבים שכתבו לך השכנים והדביקו ליד מודעת האבל על כל המשטח הזכוכיות מעידים על האהבה והערכה הגדולה אלייך.
    עצוב וכואב.
    יהי זכרך ברוך
    דבי

    • דורית

      סיון, הצורך העמוק לכתוב על חזי מאוד קרוב לליבי, אך אני שואלת את עצמי האם חזי היה מעונין בכך, וכמובן האם המשפחה מעונינת בכך. המשפחה מאוד פרטית ,וצריך לקחת בחשבון כמובן בראש וראשונה ענינים אלו. במידה ותקבל את הסכמת המשפחה ובסופו של דבר "תבשל" איזו כתבה , אז אני הייתי מעונינת לדעת , ואולי לתת את חלקי בענין. אני לקוחה שלו בערך 25 שנה…. , מאז שהוא פתח את בית המרקחת בשכונה הזו. דורית

  3. דורית

    כאשר חולף לו יום ועוד יום , והוטרינה של בית המרקחת מתכסה בעוד הבעת צער
    וגעגועים , אני חושבת לעצמי , כמה כואב שאני מתרחקת מהרעיון שאולי זה חלום רע
    וחזי – הנה עוד רגע מגיח ומחייך את החיוך הביישני שלו.
    אבל עוד מחשבה עוברת בי , אני מרגישה שאני רוצה לבקש מחזי סליחה, לא רק בגלל שזה מנהג יהודי לבקש סליחה מזה שהלך… , אלא בעיקר סליחה על הפומביות , אם חזי היה רואה את כל זה , ואני מקוה שהוא רואה… , מצד אחד אולי הוא היה מתרגש לנוכח זה שכולם הבחינו בדמותו בענינים מהותיים שהוא בעצמו חשב שהם החשובים ביותר בבן האדם, מצד שני הוא היה נבוך לנוכח התצוגה החיצונית והשתפכות הרגשות הפומבית הזו, חזי היה בן אדם צנוע ,איש מאוד מאוד פרטי, שכל בן אדם שנכנס אליו היה "כאלומת אור " , כך היה אומר… – אז חזי, אנא סלח לנו , בנסיונינו להתנחם
    פרשנו את רגשותינו על המקום שהיה נחלת הצניעות , האהבה שלנו אלייך גברה על הכל, גם על הנסיון לכבד אותך כמו שהיית ! מתגעגעת מאוד . דורית

  4. ילנה

    רק היום נודע לי על מותו של חזי… אין מילים רק כאב בלב, כאב ועצב… מרחוק ראיתי מכתבי עבל על הווטרינה של בית המרקחת ועם כל צעד לכוון המקום אמרתי בלב ״זה לא חזי… זה לא הוא״… לא פיר!!! לא!!!! איש טוב, רגוע, חייכן ומלא סבלנות!!! אשמור אותך בליבי. זכיתי להכיר בן אדם ענק!

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *