יעקב (קובי) מוספי ז"ל

ההנהלה והעובדים בחברת Malam Team אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירם, עובד החברה.

7 תנחומים

  1. איילה בר

    קוביקו שלנו – חבר יקר נפש שלנו !!!
    לא מאמינה שאני כותבת לך מכתב קינה בשם כולנו ….
    כשקיבלתי את הבשורה האיומה,
    נשמתי נעתקה – נעצרה לדקה.
    חתכתי את האוויר בצעקות ובכי
    הנפש מסרבת להאמין…
    מי יבוא לעמדה שלי ויגלגל את הכיסא שלי עד לכניעה
    לבוא אתך לאכול "שושי את בכור" כי כך בא לך בטוב – לפנק.
    מי זה שיקבל את פניי בחיבוקי דוב ונשיקות – מי ?
    אתה אחד החברים הטובים שהעשרת את חיי ברון ושמחה
    אם זה בטיולי חברה ובכלל.ההתקרחנות שלנו כמו ילדים.
    כואב לי, עצוב לי, לבי נקרע
    הלכת לבלי שוב חבר טוב שלי
    נגדעו חייך בשיא הפריחה
    אמרת לי – חכי לי ואשוב למבחן סיסקו…
    הלכת מבלי לשוב.
    אני עדיין ממתינה, מצפה ומחכה,
    עת שתקיץ מהתרדמת העמוקה,
    המחלה הארורה קטפה את חייך ביעף,
    מבלי להכין אותנו …
    שיגעתי את כולם שיחפרו לך במסרונים ושיצחיקו אותך
    כמו שאתה תמיד גרמת לנו לצחוק.
    קובי שלנו אתה תהייה נצור בלבבותינו לנצח נצחים…
    ומרוב שהלב ממאן לקבל את בשורת איוב,
    והלוואי ….שמישהו כבר
    יעיר אותי מחלום ויאמר לי סינדרלה
    את חולמת על סיפור עם הסוף טוב כמו באגדה
    "לא לדאוג קובי חי" עת הנסיכה שתבוא אליך ועם נשיקתה יפקחו עינייך….
    (בבוקר זה חשבתי איך אני שולחת לך לחיזוק היומי שלנו
    תמונה של שנינו בטיול עם השרשרת המגוחכת שלי "HAPPY"….)

    יום זה יישאר אצלי כיום שחור משחור על האובדן בקיומך
    העולם סביב צירו מסתובב
    אור מתרחק, חושך קרב.
    התנועה ממשיכה, הכדור לא עוצר
    ואת חיוכך אני זוכרת ונוצרת.
    על הציר – הכדור מסתובב
    השמש ממעל אך חושך בלב.
    חבורת ציפורים במרץ רב מזמרת
    ותמונתך היפה בליבי משתמרת.
    עוד לא קם הכוח שיפסיק הסיבוב
    אך עכשיו כשחושך – זה ממש לא חשוב.
    השמש עולה, רגע חם רגע קר
    ובצחוקך הפרוע אני שבה ונזכרת.

    נוח על משכבך לשלום ואל תפסיק לחייך שם למעלה
    בטח אלוהים התאהב בחיוך שובה לב שלך ….איילה

  2. מירב סודאי

    קובי היקר והאהוב,

    אני יושבת במשרד ומתקשה להאמין שאתה כבר לא תגיע יותר,
    זה לא נתפס שאתה לא כאן!.
    יש על השולחן שלי הזמנות שלך, רוצה להתקשר אליך ולשאול שאלות אבל, רבאק, איפה אתה???
    ואז עולים בזיכרוני כל אותם רגעים בהם היית נכנס למשרד, תמיד מחוייך, תמיד רגוע
    האופן שבו היית מבקש כל דבר, אי אפשר היה לסרב לבקשות שלך,
    אהבתי את האופטימיות שלך מכל דבר בחיים,
    יחסרו לי השיחות שלנו על הטיולים והפרגון שלך,
    השיחות על הילדים והאנרגיות הכל כך חיוביות שלך ואיך אתה לוקח הכל בקלות כזו.
    קובי,
    אני שמחה בשבילך שזכית במשפחה נפלאה כזאת, שטיילת, נהנית, הגשמת משאלות.
    לנצח תיזכר בליבי, כמה אהבת את החיים וכמה לצערי אחרי לכתך, צריך להינות מכל רגע.

    נוח על משכבך לשלום, תחייך אלינו מהעולם שם מלמעלה
    ושיהיה לך טוב שם בגן העדן.

    אוהבת מאוד ומתגעגעת

  3. ניר שילוני

    יעקב (קובי) בן מרים היקר,
    לצערי לא זכינו לעבוד יחד יותר מדי, אבל המעט שכן זכינו – הספיק לי כדי להכיר יהודי יקר, אדם מתוק ואופטימי עם שמחת חיים ורצון לעזור, אחד שמסתכל קדימה על החיים בחיוך.

    פטירה של מישהו צעיר כמוך תמיד מכה כמו סטירה מצלצלת ולא מתוכננת על הפנים של כולם. פתאום אנחנו מבינים שגם לנו זה יכול (חלילה) לקרות בן-לילה, היום פה, מחר לא. ארעיותם של החיים. התובנה הזו לבדה מכניסה ולו לכמה ימים חזרה את הדברים לפרופורציה, את 'המכרזים' את 'המענים' את המשימות 'הבוערות' באוטולוק, או חלילה את 'הפגישות' החשובות ביומן עם אי אילו ספקים או לקוחות.

    חבל שזה מה שמעורר אותנו – הלוואי ונבין באמת מה חשוב בחיים (בריאות, משפחה, אמונה, כל אחד יוסיף את שלו), ומה חולף עובר ואף אחד לא זוכר (עבודה, סטרס, עוד כמה $$$ עבור מקום העבודה או בכיס).

    נוח על משכבך חבר, כולי תקוה שאתה במקום מלא אור ושמחה, ושסיימת את חלקך בעולמנו בצורה הטובה ביותר שיכולת.
    השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך.

    ניר

  4. תומר נורי

    קובי יקירי,
    אני יושב ארוכות מול המקלדת, הגרון חנוק, מתקשה להפוך רגשות למילים ומילים למשפטים.
    אני שומע את המשפט "זה לא נתפס" בשבוע האחרון בכל מקום ואכן זה באיזשהו ממצא את המצב המטורף הזה. נלקחת מאיתנו חבר יקר, ואני לא מבין איך אפשר להספיד אותך. ברגע אחד עוד התכתבנו ודיברנו, צחקנו על זה שאנחנו כנראה כאלה שלא מזדקנים בחן ויממה אחר כך קיבלנו את הבשורה המרה.
    זה היה עונג גדול להכיר אותך וזכות לעבוד לצידך. החיוך התמידי, חוש ההומור והכבוד ההדדי שהפגנת לכולם תמיד הפכו אותך לאדם שנעים מאוד להיות בחברתו וכבוד עצום לקרוא לך חבר.
    תנוח על משכבך חבר יקר
    ת.נ.צ.ב.ה
    תומר

  5. בועז אביאני

    הכרתי את קובי בשנים האחרונות במסגרת העבודה ובשנה שעברה בילינו ביחד בארה״ב במסגרת כנס מקצועי של חברת סיסקו. קובי היה אדם סימפטי ביותר, מלא אופטימיות ושמחת חיים. כשהוא פיספס בשנה שעברה את טיסת ההמשך שלו מניו-יורק לישראל הוא התקשר אליי משדה התעופה להתייעץ מה לעשות. אמרתי לו ״קובי, הרווחת סופשבוע בניו-יורק!! אני נוחת עוד כמה שעות בניו יורק, ניפגש ונבלה ביחד״ וכך אכן היה. תנחומיי למשפחתו של קובי ולחברת נטקום. יהי זכרו ברוך.
    מצורפת התמונה שקובי צילם באותו סופשבוע שבילינו במנהטן (יולי 2017).

  6. אמנון סיני

    קובי היקר,
    לא הספקתי להכיר אותך, אולם מהמעט שהכרתי ויצא לי לשוחח איתך
    הכרתי אדם מדהים, נעים הליכות ומסביר פנים לכולם ומעל הכל תמיד בחיוך
    תנוח על משכבך בשלום
    ולמשפחה אאחל שלא תדעו עוד צער
    תנוחמו מן השמיים

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *