ישראל חלוץ ז"ל

החברים: אופק ורדה, בהיר דבורה ויוסי, בנימין סילביה ושלמה, דורי בתיה ויורם, דר דליה וירון, הופמן ניצה וחיים, מץ ריקי וצביקה, ניבי סטלה, פירסט אורית ורמי, פיש מירי ורוני, פלדמן מירי ויהודה, ראוכוורגר רונית ואלי, רונן יהודית ואיציק, רינצלר מלי ויוסי, שחר רונית ומלכיאל ושיף מיכאלה וראובן אבלים ומנחמים את דורון, טל, נחמה והמשפחה על פטירת יקירם.

2 Comments

  1. ישראל שרף

    איש מיוחד , הכרנו לפני 47 שנה בשרות מילואים , שמרנו על קשר כל השנים , בשנים האחרונות היינו נפגשים לפחות 3 פעמים בשנה עם שני חברים המילואים נשארנו איתם בקשר לקפה לשיחת חולין בקניון עזריאלי , ההודעה על מותו הייתה אותי בהלם , בתאריך 6 באוגוסט עוד ששוחחתי איתו ונראה היה שהכל טוב.תנחומים לדורון וטל וכן לאחותו , זכיתם לאבא מופלא
    "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים"

  2. אורי לשם - מודיעין מכבים רעות

    במודעת האבל שפרסמה המשפחה כתוב בין היתר שנפרדים מאבא, סבא, אח, גיס, דוד וחבר לתפארת. אנחנו, ישראל, שייכים לאלה שראינו בך חבר לתפארת.
    נפגשנו באימון ההקמה לגדוד המילואים 719 של חטיבה 767 שהוקם מייד לאחר מלחמת יום כיפור. מה שאפיין אותנו, אנשי השלישות של הגדוד, שכולנו היינו בוגרי שירות סדיר ארוך בסיני במסגרת אוגדה 252.
    באימון ההקמה ב – 1974 נוצרה חברות שנמשכה לאורך הרבה מאוד שנים. בגלל שהיינו שני "ישראל" בחבורה, אתה היית "חלוץ" וישראל השני הוא "שרף". נפתלי הצטרף אלינו בשלב מאוחר יותר והפך מהר מאוד לאחד מ"שלנו".
    גדוד 719 שירת במלחמת לבנון ב – 1982 והיינו די "קרביים". מבחינה הסטורית, היינו הגדוד הכי קרוב לדמשק. הפסקת האש מצאה אותנו כאשר הטנקים הסוריים היו ב"תוך" הכוונות של הטנקים שלנו.
    במשך השנים פגשתי גם אותך עם משפחתך אחת לשנה בחג סוכות או פסח במלון שבו עבדתי. זכיתי להכיר את בניך האוהבים וגם את אשתך היקרה שנפטרה מסרטן מוקדם מידי לגילה.
    בשנים האחרונות היינו חבורה שאחת לכמה חודשים "פתחה שולחן" בקניון עזריאלי בתל אביב. נפתלי בא מחיפה, שרף מאשקלון, אתה מרמת גן ואני ממודיעין – מכבים.
    ישראל, ידענו שיום אחד ניפרד, לא לפרידה כזו היתה הכוונה.
    נפתלי עדכן אותנו כי למד ממכר משותף שלכם שיש מודעת אבל בעקבות פטירתך. התגובה הראשונה שלנו הייתה שבטח יש פה איזושהי אי הבנה. לאחר מכן למדנו לדעת שהיית שבועיים בתל השומר ואנחנו לא ידענו ולא זכינו להיפרד ממך. נחמתנו היא ששרף הבין, בביקורו בשבעה בביתך ברמת גן, שכמעט ולא סבלת.

    אני אישית, ישראל, לא רק שלא הייתי יכול לבקרך בבית החולים, אפילו לשבעה לא אוכל להגיע. אולי לאזכרה.
    הכל בגלל סיבות רפואיות המונעות ממני להתחסן נגד הקורונה.

    תהא נשמתך צרורה בצרור החיים חבר יקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן