בס"ד,
מאיר קוט ז"ל היה ממייסדי בית הכנסת על שם "קדושי אושוויץ" בבאר שבע. שימש כ"ראש הקהל" של בית הכנסת שנים רבות. כמו כן היה סגן מנהל חברת "עמידר" בסוף שנות השישים. בעל חברת ביטוח "צור" וממקימי מלונות "זוהר" ו"נאות מדבר". ידיד ישיבת בני עקיבא בבאר שבע והאולפנה לבנות בערד.
מאיר נולד בטבריה, ביום ט"ז באייר שנת תרפ"ט ,1929, סמוך לל"ג בעומר. לכן נקרא גם מאיר שמעון: מאיר על שם רבי מאיר בעל הנס ושמעון על שם רבי שמעון בר יוחאי. אביו נולד בוילנה ועלה לארץ, אל עיר שנחשבה לאחת מארבע ערי הקודש. אמו היא בת למשפחת הייזלר הוותיקה מחסידי בויאן. מקרובי משפחת פורוש הירושלמית.
מאיר הצעיר נשלח ללמוד בירושלים, בישיבת חברון, וגם היה פעיל באצ"ל בעת פעילותה של תנועת המרי העברי. בשנת 1948 לחם במלחמת העצמאות לחירות ישראל.
בסוף שנות החמישים ירד לבאר שבע עם אשתו אהובה לבית ברכש מפתח תקווה. הוא התמנה לסגן מנהל חברת עמידר ובתפקיד זה עזר לעולים דתיים. בין השאר סייע לעולים מהונגריה ורומניה לגור במרוכז בקרבת בית כנסת על שם קדושי אושוויץ שהחל את צעדיו הראשונים. וכך במשך כמה עשרות שנים, הייתה בקרבתו אוכלוסיה שביקרה במקום והבטיחה לו מניין קבע לאורך זמן.
להלן דבריו במסיבת הארבעים לבית הכנסת:
"בשנות החמישים כשהגעתי כאברך צעיר מטבריה במסגרת עבודתי בחברת עמידר היו לי ספקות אם ארצה להישאר בבאר שבע, אולם במסגרת עבודתי בעמידר, עת טיפלתי בעולים חדשים שהגיעו לבאר שבע, באו לבקרני במשרדי מספר מתפללים וביקשוני לבוא אליהם לשכונה ד` להתפלל יחד איתם בבוטקה הקטנה שהייתה כביכול בית כנסת. ומיד נרתמתי להתחיל לגייס כספים ע"מ לבנות בית כנסת שיהיה מקום מכובד למתפללים שירצו להתייחד ולהתפלל לבורא עולם.
אני מוכרח לגלות הערב סוד ששמרתי אותו משנת 1958. כי בזמנו כשהייתי בעמידר הקצתי מספר דירות לעולים דתיים בסביבת בית הכנסת על מנת שיהיו מספיק מתפללים בבית הכנסת."
ביוזמתו וביוזמת משפחת אשתו נפתחה בבית הכנסת קופת גמילות חסדים שסייעה רבות למתפללי בית הכנסת.
בברכת האדמו"ר מקרעטשינף שלח קוט ידו בעסקי ביטוח ראה פרי בעמלו. אחר כך פתח את החברה הקבלנית "שירותים דרום" אשר סיפקה שירותים שונים לבתי ספר
בסוף שנות השישים עבר לרחוב מבצע דני ב"וילות מצדה" שם התגורר עד לפני כמה שנים, עת עבר לבית אבות בפתח תקווה בקרבת ילדיו.
הוא היה שותף במלונות "זוהר" ו"נאות מדבר" יחד עם זאב גוטמן ז"ל.
בבחירות המוניציפליות לעיריית באר שבע בשנת תשמ"ג, 1983,התמודד כמספר שתיים ברשימה משותפת של המפד"ל ופועלי אגודת ישראל. הרשימה קיבלה מנדט בודד בלבד
והוא לא הצליח להיבחר.
למאיר ולאהובה קוט נולדו ארבעה ילדים שחלקם הגדול מתגורר בפתח תקווה. אחד מן הבנים – אפרים היה שותף איתו בעסקים ונפטר בנסיבות טרגיות בסוף שנת 1988. הדבר שבר את לב הוריו. אפרים היה מועמד ברשימת המפד"ל לבחירות בעיריה.
בשנות השמונים ניהל את קבוצת כדורסל בנות "אליצור" באר-שבע ואת קבוצת כדור-יד בנים "אליצור" באר-שבע.
בראשית שנות התשעים תקע בשופר בראש השנה בבית הכנסת "קדושי יאסי".
בחנוכה תשנ"ז, 1996, היה בין מארגני חגיגות הארבעים לייסוד בית הכנסת ונשא דברים נרגשים לזכר העבר. כמו כן נכח בלוויות רבות וכיבד את זכרם של אלו אשר הלכו לעולמם. מצבו הגופני לא שפר עליו והוא התקשה בהליכה לבית הכנסת, עד שנזקק לטיפול סיעודי.
בשנותיו האחרונות התגורר בפתח תקווה בקרבת משפחתו.
מאיר קוט הלך לעולמו בתאריך ט"ו באייר התשע"ז.
יום לפני יום הולדתו ה-88.
נטמן בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
ת.נ.צ.ב.ה.
מקורות:
המידע ברובו מתוך אתר האינטרנט "קדושי אושוויץ".
בס"ד,
דברים שנאמרו באזכרה במלאות שנה לפטירתו של מאיר קוט ז"ל,
מפי בנו יבדל"א עורך דין בועז קוט.
י"ד באייר תשע"ח:
כבוד הרב הראשי של פתח-תקוה – הרב מיכה הלוי
כבוד הרב אהוד סטופל – רב השכונה
משפחה יקרה, ציבור נכבד!
לפני שנה נדהמנו למשמע הבשורה המרה שאבינו מורנו, ראש משפחתנו האהוב והיקר ר' מאיר שמעון קוט נפטר לבית עולמו בשנתו.
ביום שישי האחרון לפני פטירתו לקחתי את אבא לנמל תל-אביב, לנשום קצת אוויר נקי, לקנות תותים ב"שוק האיכרים", להסתכל על הים ועל האופק האין סופי.
באותה שבת בילינו יחד בשבת נהדרת כל המשפחה, שרנו ביחד את שירי השבת והניגונים המיוחדים שאבא אהב, דיברנו וצחקנו. זה נמשך גם במוצאי שבת בשירה ובניגון של ההבדלה כאוריה נכדתנו מוחזקת בידיים ומנפנפת בידה הקטנה לשלום לסבא מאיר, כאילו נפרדת ממנו.
ביום ראשון בבוקר כ-88 שעות לפני מועד פטירתו המשוער, אבא עשה לי הכנה קטנה לקראת מותו ואמר לי: "אני מריח את האדמה". הופתעתי, ונהיה לי כבד, אבל היות ושמעתי ממנו מספר פעמים אמירות על מוות לא התייחסתי לכך בהיסטריה, אבל באמת הלכתי עם תחושה קשה לדרכי.
אני חייב לומר שאני מוצא נחמה גדולה בדרך בה אבא עלה לגנזי מרומים.
אבא נפטר רק כמה שעות אחרי שביקרתי אותו באותו ערב, יום חמישי, גם אחותי חגית ביקרה אותו אחה"צ.
הוא נפטר במיטתו, בשנתו, ללא רופאים, אחים ואחיות סביבו, כשהוא לא מחובר למכשירים, כשבני משפחתו בקרבתו וכשהוא שקט ושלו.
בופל המטפל שלו אף סיפר לנו, שאבא התעורר בערך בחצות וביקש ממנו גלידה, אז ככה שכנראה שגם הלך לעולמו עם חיוך קטן על השפתיים.
אבא נולד בט"ז באייר תרפ"ט בטבריה ונפטר יום לפני יום ההולדת שלו ה-88 ביום חמישי ט"ו באייר תשע"ז.
כנראה שמי שנפטר ביום האחרון של השנה ולפני יום הולדתו ובמיוחד בעת שנתו, היה איש צדיק ומיוחד!
הגמרא במסכת קידושין, היא המסכת שנסיים היום בעז"ה אומרת לנו בדף ל"ח עמוד א': 5
"ומניין שבשבעה באדר נולד משה? שנאמר : ויאמר אליהם משה בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא… שאין תלמוד לומר היום, מה תלמוד לומר היום? מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש שנאמר את מספר ימיך אמלא".
אבא זכה לילדים, לנכדים ולנינים רבים בלי עין הרע. שלושה נינים נולדו לאחר מותו, אחד מהם נושא את שמו מאיר, אחד מהם נקרא איתמר שם עם אותיות שמו של אבא – מ . א. י. ר. ומכאן גם נשלח רפואה שלמה לאיתמר הקטן.
היום צוין יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס שנפטר לפי המסורת בי"ד באייר וקבור בעיר טבריה, עיר הולדתו של אבי מורי ז"ל
בעוד כמה ימים בל"ג בעומר נציין את ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי שיום פטירתו חל בי"ח באייר.
אבא כאמור נולד בטבריה בין שני התאריכים הללו ולכן ביום הברית שלו הוחלט במקום לתת לו את שני השמות: מאיר ושמעון.
וכמו שכבר הזכרתי בלוויה, שני השמות הם בעצם מהותו.
מאיר – אבא היה אדם שמאיר פנים לכל חי ובגדר של "המאיר לעולם כולו". כל מי שרק רצה משהו, היה זקוק למשהו, ידע שיש לו מקום שיתקבל בו במאור פנים וללא מחיצות.
שמעון – תמיד היה עם אוזן שומעת ולא רק, אלא אוזן שומעת, קשבת ומאזינה. אבא היה רגיש מאוד למצוקות האחר. ותמיד ששמע על מצוקה או צרה של מישהו מיד היה מתייצב. רק לסייע, לעזור, להקל ולתת את ההרגשה שמישהו שומע ומפנים את הצורך.
יש בנו את הרצון להמשיך ולהאיר את דרכו של אבינו היקר וכך נעשה בעז"ה בהמשך.
בחודשים האחרונים הצטרפנו לפעילות מבורכת של תלמידי ישיבת ההסדר ביפו, שם בני נועם לומד, פעילות שהיא מחוץ לכותלי הישיבה ולמעשה היא פעילות התנדבותית לסיוע לאנשי המקום שחיים בתנאים קשים וידם אינה משגת, סיוע בשיפוץ וצביעת דירותיהם ובפעילויות שונות אחרות.
הקמנו צוות שנקרא "מאיר ביפו" שכבר ערך מבצעים כאלה בכמה וכמה בתים ביפו ובעז"ה יגדיל את פעילותו.
"ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים".