מירי בן צור ז"ל

משתתפים בצער הכבד של המשפחה והחברים ואבלים אתכם,
עם פטירתה של מירי, חברתנו המקסימה והאהובה, ובתה של ארלט חברתנו.
שלא תדעו יותר צער.
מחבקים אתכם כולנו באהבה בשעתכם הקשה.
מירי תחסר לכולנו במידה שלא תאמן.♡♡♡
אישה של אהבה, נתינה וחיוך שיישאר איתנו תמיד.

נועה ערבות
וחברי מקהלת "הדר" רמת גן

עיתון מעריב מנחם את ליעד בן צור ומשפחתה על מות האם.

9 תנחומים

  1. טלי תדמור - חברת מקהלת "הדר" רמת- גן

    ארלט יקרה,
    אני המומה מלכתה בטרם עת של מירי המקסימה והעדינה, חברת המקהלה שלנו.
    נזכרת כעת בכאב איך ראיתי אתכן לא מזמן מפטפטות בצרפתית ואני מצטרפת אליכן מדי פעם.
    חזקי ואמצי בשעה קשה ונוראה זו בה כוחותיך עומדים במבחן.
    שולחת לך מכל ליבי חיבוק ענק ואוהב
    ומאחלת לך שלא תדעי עוד צער.
    ממני
    טלי תדמור

  2. כרמלה אבירם

    ארלט ומשפחת בן צור יקרים,
    מירי הותירה בי רושם עז, אישה כה עדינה, חייכנית , מלאת שמחת חיים אף ברגעיה הקשים…
    קשה מאד לעכל הבשורה המרה!
    חבל על דאבדין…
    יהי זיכרה ברוך!
    כרמלה, חברת מקהלת הדר ר"ג

  3. כתב ברוך

    משפחת בן-צור וגברת ארלט היקרים.
    יום קשה מאד עבר על כל אלה שעבדו או הכירו את מירי.
    מירי הייתה מזן מיוחד שבוא ראיתי עדינות נפש אהבה וחיוך ביישני עם הרבה כבוד לזולת,אני מגדיר את מירי כ-מלח הארץ על כל
    המשתמע שזה אומר הכול.
    אני שולח תנחומים לכול המשפחה שלא תדעו עוד צער ויגון.
    יהי זכרה ברוך.
    ברוך חבר וועד המקהלה

  4. רונית

    ארלט יקרה,
    אני במקהלה רק מסוף דצמבר 2016 אבל כשישבתי ליד שתיכן בשורת הסופרן לא אשכח איך מירי קיבלה את פניי במאור פנים ודאגה שיהיו לי מילות השירים לפניי. תמיד נעימה ומחייכת. אזכור אותה תמיד. הלואי שיהיו לכם בשורות טובות תמיד.

    רונית לבקוביץ'

  5. דַּניה שפירא

    ארלט וּבני-המשפחה היקרים,
    מותה של מירי, חברתנו האהובה, הִכּה בי כמו בכולם, וּכבר אני מרגישה בִּכאב את חֶסרונה ואת חֶסרוֹן חַברוּתה, נעימוּתה, חדוות-החיים שלה, חיבּוּקה וחיוכה התמידי.
    אנו נוהגים לוֹמר: ״היא נגאלה מייסוריה״, אך הידיעה הזאת אינה מפחיתה את כאב-האָבדן. אני יודעת זאת מנסיוני- אמנם חלפו כבר שנה וחצי מאז נפטרה אִּמּי, אך אני חושבת עליה יומם-וליל, מדברת עליה ואליה, מעבירה לפני עיניי את הרגעים הקשים של החודשים האחרונים וכואבת. זה קשה עוד יותר, כשמדובר באשה צעירה כמו מירי, בת וָאֵם, דמות כל-כך תוֹססת ונפלאה. אי-אפשר להימלט מן הכאב, אך צריך לנסות להיזכר יותר ברגעים הטובים, בשנים היפות, וּבכך שסעדתם את מירי, והקלתם עליה, והייתם לצידה עד הרגע האחרון. גם בַּיחד של המשפחה והחברים יש כדי לחזק וּלהתחזק.

    תנחומיי החמים לכם. מי ייתן, שלא תדעו עוד צער.
    דַּניה הכואבת עִמָּכם

    פרח שנקטף באִבּוֹ

    היית אהובה על כוּלם, יפה וּתְמירה,
    וּכניסתך- את כל החדר מְאירה;
    מְלאת-קסם וּמְלאת-חיים ועם חיוך-תמיד,
    כמו שומרת על אש-התמיד.
    לא ידענו, כי היה בקִרבֵּך הכְּאב אצוּר;
    שכּן היית חזקה כַּצוּר.
    וגם בִּכְאבך נתת חיבוּק, ותמכת באַחֵר,
    והמשכְתְּ לבחוֹר בחיים, עד שלא יכוֹלת יותר.
    יצוּר אהוּב, שבא יוֹמוֹ;
    פרח שנקטף באִבּוֹ.
    מירי אהוּבה, אַתְּ כבר חסרה, ואותך תמיד נזכּוֹר,
    כי תמיד הבאת לנו את האוֹר.

    דַּניה שפירא • י"ד באייר, תשע"ז • 11 במאי, 2017

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *