מרדכי (מוטי) שמואלי ז"ל

אבלים: רעייתו: דליה, ילדיו: נעמה, חמדת, שירה, נדב ובני זוגם, נכדיו: עילי, איתמר, רום, זוהי, ניתאי, אוריה, עדן ופז, אחותו: אביבה ויילר ומשפחתה.
ההלוויה תתקיים ביום ד' ה- 02.08.17, בשעה 16.00, בית עלמין סגולה, פתח תקווה.
המנוח כיהן בעבר כמנכ"ל חברת אלתא.

האחים לבית גל: אילת, אדו וערן מנחמים את אביבה ויילר על פטירת אחיה.

החברים: יפה ואברהמ'לה מיכלביץ והבנות: דפי וגלי מנחמים את דליה, נעמה, חמדת, שירה ונדב על פטירת יקירם.

ההנהלה וועד העובדים בחברת אלתא אשדוד מנחמים את משפחת שמואלי על מות יקירם, מנכ"ל אלתא בשנים 1995 – 2001.

12 תנחומים

  1. סמדר הדס- אשתו של נסים הדס מנכ"ל אלתא הנוכחי.

    מוטי היקר באדם!! התכונה הבולטת שלך היתה אהבת אנשים והרצון שלך לעשות רק טוב לאנשים באשר הם.איש חכם ואינטילגנט ,שופע ידע בכל כך הרבה שטחים ,ועם המון רגישות ואנושיות ללא גבולות.
    היית מנכ"ל אלתא ועל אף התפקיד והמעמד הגבוה תמיד דאגת לרווחת העובדים ושמת את טובת כל עובד בראש מעיייניך.דיברת לכולם בגובה העיניים והיית אוזן קשבת לכל עובד ועובד.
    היית מנהיג,מוטי, והצלחת לרתום אנשים לעבוד ולתת את הנשמה לטובת הארגון ובסופו של דבר לטובת המדינה.
    היתה לי זכות גדולה להכירך ואין ספק שהינך משאיר אחרייך מורשת עצומה באלתא; מורשת של המשפחתיות של אלתא, מקום עבודה עם אוירה חמה וכל כך ידידותית,העזרה ההדדית והנתינה של העובדים והירתמות שלהם לתמיכה בקהילה .

    מוטי! היית לדוגמא ולסמל ,מודל לחיקוי והצלחת לגדל דור צעיר של מהנדסים ומדענים באלתא לטפח אותם ולרתום אותם לעבודה קשה, שבסופו של דבר הביאו את אלתא להישגים אדירים ולהצלחות מרשימות לכל הדעות בארץ ובעולם.
    שמרת את סוד מחלתך בלבך והיית גיבור אמיתי עד שלבסוף נכבה פתיל חייך.
    אזכור אותך לעד ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים!!

  2. רוני סגל

    איכפתיות. למוטי היה איכפת שהדברים יהיו כמו שצריך. במדינה, באלתא, אצל כל אחד מהעובדים והחברים. איש חלום וחזון שלא נרתע מקשיים ולא שם לב למה שיאמרו. הלכנו אחריו בלי היסוס.
    בהלוויתו אמר לי מישהו: הרי גם אתה מאנשי מוטי. כן, עניתי בגאווה. הוא קיבל אותי לאלתא ועליו הסתכלנו כל השנים. אצלו הביטוי ממני תראו וכך תעשו (ותעשו טוב יותר !) היה דרך חיים. דוגמא אישית של מנהיגות, יושר ואיכפתיות !
    פגשתי אותך מספר פעמים בשנים האחרונות בהרצליה. חבל שלא יותר.
    יהי זכרך ברוך.

  3. מישל טובלי

    מוטי היה, כל כך מוזר לומר היה, איש מיוחד במינו, איש של אנשים , איש שסביבו המון אנשים.
    אני מכירה את מוטי הרבה שנים ואם יש באמת משהו שאני יכולה לומר שמאפיין אותו זה האכפתיות והאהבה שלו לאדמה, לאדם, לסביבה, לאלתא ולמדינת ישראל.
    גם כמנכ"ל אלתא התנהג תמיד כאחד האדם, כאחרון העובדים ומה שבאמת היה לו חשוב זו טובת הכלל.
    כאוהב האדמה דאג תמיד לנטוע עצים באלתא, הן בחייו ועכשיו במותו השאיר לנו מוטי שדרת דקלים מדהימה באלתא
    וגן שמואלי, כפי שעובדי אלתא נוהגים לקרוא למקום ישאר לזיכרון עולם.
    היינו בקשר כל השנים וגם בעת האחרונה וכל כך חבל לי שלא אמרתי לו יותר כמה שהוא מיוחד וכמה שאנחנו אוהבים אותו.
    נזכור אותך תמיד, יהיה זכרך ברוך!

  4. אראלה למדן

    דליה יקרה ברצוני לנחם אותך ואת כל בני המשפחה במותו של מוטי איש יקר עד מאד. הפעם האחרונה שפגשתי את מוטי היתה בטשקנט עת הגיע בעיניני אלתא.בשנת 2000. אני שרתתי כשליחת חינוך של הסוכנות היהודית במדינות אסיה והקוקז. ברצוני להגיע לניחום בביתך. אנא כתבי לי מספר טלפון לתיאום.

  5. הלל אבני

    לפני כ-40 שנה עבדתי בתעשייה האווירית בחטיבת הנדסה על פרויקט משותף עם אלתא שמוטי היה ראש הפרויקט שלו. הייתי אז מהנדס צעיר בראשית דרכו ומוטי היה ראש פרויקט חשוב. מוטי התייחס אלי כשווה בין שווים ותמיד מצא מילות עידוד עבורי.
    מאז ועד פרישתי מהעבודה לא נתקלתי במנהל כל כך חדור בתחושת שליחות או במילה אחרת – ב"ציונות". יהי זכרו ברוך!

  6. עדית ואסא בר-לב

    כשאנו חושבים על מוטי (ובשנתיים האחרונות – יום יום), המילים המאפיינות אותו ביותר: משכמו ומעלה, תרתי משמע.
    מוטי היה אישיות מיוחדת במינה, מכל הבחינות האפשריות: אין אדם/חבר שהיה כ"כ רב צדדי ומגוון בתחומי התענינותו ומעורבותו האינטלקטואלית, הפיזית והרגשית – אם בעניני כלכלה וחברה, ממשל ושלטון, ארגון וניהול, חוק ומשפט, ביטחון ובטיחות, שלום וגבולות ומה לא? – הכל באיכפתיות שאין למעלה ממנה. פטריוט אמיתי.
    ואם לא די באהבת ישראל וארץ ישראל – מי כמוהו בקי ומעורב בעניני דיומא, בנושאים חברתיים וחברותיים. מי כמוהו שמר על קשר, דאג ועזר לכל מי שהכיר וגם לאלו שלא הכיר. אוהב אדם וחבר מסור מאין כמוהו.
    האימרה "אם בארזים נפלה שלהבת.." מהדהדת במוחנו מרגע שהלך לעולמו בטרם עת, וזאת רק לאחר מאבק איתנים במחלה האיומה, באופטימיות האופיינית לו עד הרגע האחרון. באחד ממסריו האחרונים כתב: "בקרוב אצא לאישפוז יום", אך לצערנו – לא זכה.
    מוטי היה אופטימי ללא תקנה. שופע חיים והומור. נוכחותו כאבן שואבת, מארגן ויוזם, מתנדב וממריץ, לא שוקט על שמריו ומלהיב אחרים ללכת בעקבותיו.
    בימים קשים אלו, עולים וצפים זכרונות העבר שלעולם לא ימחו:
    חבשנו ספסל לימודים משותף במגמה הריאלית במחזור ב' בביה"ס ע"ש ברנר, שם החלה הכרותנו בת 60 השנים. גרנו בחדר משותף בעת לימודינו בטכניון. הפכנו לאחים. החברות ההדוקה ביננו דבקה גם בנשותינו שהפכו לחברות בלב ונפש. הטיולים והבילויים המשפחתיים המשותפים היו גולת הכותרת בעיני ילדינו, וראויה לציון מיוחד אהבתו של מוטי לילדי חבריו – ואהבתם אליו.
    אהבת המולדת ואהבת האדם היו ידועות ברבים, אך מעטים ידעו על אהבת .התנ"ך. שעות ארוכות בילינו בהעלאת ציטוטים ופניני לשון – ונהנינו מכל רגע.
    מוטי לא החמיץ הזדמנות לחלק מחמאות, ולו גם עבור דברים פעוטים, ולא חסך מילות תמיכה ועדוד בעת מחלתי המתמשכת, ולצערי, נפל בגורלו לשתף אותי במהלך מאבקו במחלתנו המשותפת.
    דליה, תבדל"א, ראויה להערכה מיוחדת על היותה ה"עזר כנגדו" במלוי משימותיו, וכדוגמא: הזמנה ספונטנית של עולים חדשים לליל הסדר בביתם. וכ"כ, ראויה להערצה על טיפולה המסור בעת מחלתו – עד רגעיו האחרונים.
    וכמוה, כן ילדיהם: נעמה, חמדת, שירה ונדב –
    ישר כוחכם, ומי יתן ולא תדעו עוד צער.
    שלכם באהבה ובחיבוק גדול: עדית ואסא.

    .

  7. חיים שטינברג

    דליה והמשפחה
    למדתי יחד עם מוטי הנדסת חשמל וחלקנו חדר במעונות כל שנות הלימודים. דרכינו נפרדו ולצערי לא שמרתי על קשר אולם במבט לעבר השנים ההן אני יודע שמעולם לא היה לי חבר כה טוב.
    משתתף בצערכם
    חיים

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *