אבלים: יניר וגילה, שגית וגיא, אושרת וגל ונכדיו.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 21.09.15, בשעה 17.30, בית עלמין כפר שמריהו.
יושבים שבעה ביום ג' ה- 22.09.15 ובימים ה'-ו' ה- 24-25.09.15, ברחוב ברקוביץ 10, דירה 11, תל אביב, בין השעות 10.00 – 13.00, 17.00 – 21.00.
החברים למפגשי יום שישי: שלום אברבנאל, ניסן אורן, עוזי ברעם, מיכה נוימן, עדנה נוימן, עמוס עוז וצבי שטראובר אבלים על מות חברם.
החברים: קובי אבן עזרא, עדנה אשוח, ג'ו בהט, צפרא ובני גלילי, דליה הורביץ, חסיה ומוזי ורטהיים, נעמי ומנחם ים שחור, חיה ואורי ינובסקי, זמירה ויצחק ישראל, אמירה ומשה מני, חביבה פלד, שולה פסקין, אביב ורמי שמר ודב (ברהלה) שפיר מנחמים את יניר, שגית ואושרת ובני ביתם על פטירת יקירם.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ומרכז משה דיין אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירם.
החברים: אלי ומרים אייל, עמי ויעל איילון, בטין אמיר, יהודה אטלס ורונית שני, חנוך ברטוב ומיכל אורון, אורי ושרה לוברני, ציפה מגן, שמעון מונטה ומרייטה גזית, זהבה ושלמה נקדימון, אשר ומרים סאסר, אריק ורחל עזוז, עוזי ונעמי עילם, דן ויעל פתיר, איתמר ואפרת רבינוביץ, אורי וגילה שגיא, ושמעון ודניאלה שמיר אבלים ומנחמים את יניר, שגיאת ואשרת ומשפחותיהם על פטירת יקירם.
צר לי לשמוע על מותו של קותי
יהיה זכרו ברוך
מיכאל וינטר
קותי היקר היה חלק מחיינו והוסיף להם את אישיותו המיוחדת, חן, חכמה ונדיבות.
כך נזכור אותו.
יוכי וחגי ארליך
זכיתי להימנות על תלמידיו של קותי. אצלו למדתי לא לקבל דברים כפשוטם, להפוך, לשאול ולחקור. בנדיבות רבה אירח אותנו תלמידיו בביתו בכל שנה ופתח בפנינו את ספרייתו העשירה. ממנו למדנו על פניה הרבות והמורכבות של יבשת אפריקה, ובמיוחד על דרומה של היבשת. לימים, כעמיתים בחוג המשכנו בשיח חושב על אפריקה. אהבתי אותך קותי הן כמורה והן כעמית. יהא זכרך ברוך. גלי צבר
הייתי תלמידתו של קותי בראשית שנות ה-80 קותי לימד ולמד מתלמידיו והיה ציר מרכזי בהקניית הבנה ואהבה לאפריקה
קותי היה פתוח להקשיב , להתעניין , להעביר ביקורת ותמיד, בדרכו הנעימה והסמכותית
זכות היתה לי להכירך, קותי!!
ברוך דין אמת
איילת עירון פלטי
משתתף בצערכם !
היה אדם מיוחד עם לב במקום הנכון
שינוח בשלום
העולם העגול הצית אותך, הרוח הגבוה הדהימה אותך, השמים הכחולים גרמו לך לפכות – לכן בתודעתנו תמשיך להימצא.
ליניר שגית ואשרת,
מאד הצטערנו לשמע על מותו של אבא. היינו קרובים לאמא ואבא ואליכם באוקספורד לפני שנים רבות, והטעם הטוב של העזרה והנדיבות של שניהם כלפינו עדיין אתנו.
חבל!
שלכם,
מירה אריאל, גינת אריאל-קצ'קו ומיה ועידו טולידאנו
הייתי בהלוויה של ידידי מרק. היה מרגש, עצוב. היה מרגש לראות כל כך הרבה אנשים שנכחו, ועצוב לראות את כולם ללא הנוכחות הייחודית של מרק. הכרתי את מרק באוקספורד תודות לפרופסור שלמה בן-עמי, מרצה לשעבר שלי. מאז התיידדתי עם מרק ומשפחתו, שתמיד התנהגו איתי כאילו הייתי בן בית. על כך אני מודה לו ולכל משפחתו מקרב לב. הוא הכיר את משפחתי גם כן, ובמיוחד את אבי, איתו ניהל שיחות לא מעטות. אבי הכיר לו ולמשפחתו תודה על כל מה שעשו למעני באוקספורד כאשר מרק ואני למדנו את לימודי הדוקטורט שלנו. מרק ידע את זה. מרק היה אדם נדיב, טוב-לב, פיקח, ןמעל לכול ידיד טוב.
תמיד אזכור אותו ואת משפחתו לטובה.
יואב טנמבאום
קותי… ז"ל?… לא נתפס….
היום אני קוראת ברפרוף כתבה על מתמודדת ב"משחקי השף". היא מציינת שם שהיא השפית של "הבית של יעל", שבעלת הבית, אשרת, קראה אותו על שם אמה. יעל? אשרת? "השילוב" נראה לי מוכר. יעל ע"ה הייתה אשתו של קותי, איתו למדתי מזרחנות בתחילת שנות השבעים. זוכרת שכאשר יניר נולד, סימנתי לעצמי שאני אוהבת את השם ואקרא לבני גם יניר. זוכרת גם את שגית ואת אשרת. יעל הגיעה אלי להדפסת עבודת המאסטר שלה, וזמן מה לאחר מכן נודע לי על פטירתה ללא עת. חברי לחוג המצומצם שלנו ללימודי מזה"ת ואפריקה התארחנו הרבה בביתכם. אני זוכרת שקותי הסביר שהבית תוכנן כך שיהיו חצאי מפלסים … עולים הביתה בכמה מדרגות, ובתוך הבית יורדים לסלון, וכך הלאה.
הייתי בחו"ל כאשר קותי נפטר, ורק הרגע הבנתי שהוא איננו. אנא קבלו את תנחומי המאוחרים מעומק הלב, שתדעו רק צער בעתו, דניאלה כורם (נגריאנו).