מתי מילוא ז"ל

רוני ואלישבע מילוא, אריאל ואפרת ומשפחותיהם; שלמה וסיגלה מילוא, רנן, שירי ואוהד ומשפחותיהם אבלים ומנחמים את חסיה, איילת, אורית אוסנת, הנכדים והנכדות על פטירת יקירם.

חברת וינטר מערכות חימום מנחמת את אסנת ומשפחת מילוא על מות אב המשפחה.

גרוס חנה ויהודה, דביר חני ועמיהוד, דיין חסיה ורוני, כלב יוכי ומוצי, פפר דורית ויורם, קוסטין ליאורה ומשה, קליל טובה ומשה, שילו נירה ואברהם, אברהם יפה ורמי, ז'ק כרמלה, יהב אילנה, ליכטמן טליה ודוד, סטרוד הדסה, ספיר יפה ושי, שחר דינה ואברהם ובני ביתם מנחמים את חסיה, איילת, אורית ואוסי על פטירת יקירם.

החברים במועדון כושר הגראז' מנחמים את משפחת מילוא על מות יקירם.

החברים בערוץ הכנסת מנחמים את רוני מילוא על מות אחיו.

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 27.09.13, בשעה 13.00, בית עלמין קרית שאול.

עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו וחברי מועצת העיר מנחמים את רוני מילוא, ראש עיריית תל אביב יפו לשעבר, על מות אחיו.

המשפחה מודיעה כי במלאות שלושים לפטירת יקירם תתקיים עלייה לקברו ביום ה' ה- 17.10.13, בשעה 17.00, בית עלמין קרית שאול.

14 תנחומים

  1. יפה סולימני

    שמי יפה, ויצא לי להכיר את מתי מילוא ז"ל בדרך אקראית לחלוטין ופעם ויחידה שראיתי אותו. לפני כחצי שנה לערך הלכנו, אחותי ואני, לראות סרט בקניון שבצומת גלילות. עלי לציין שיש לי בעיות הליכה
    ברגלים והיה לי קשה לעשות את המרחק מהקניון עצמו ועד למכונית החונה בחניון. אחותי ביקשה שאחכה לה
    ובחניון היא פגשה את מתי מילוא עם המטפל שלו וביקשה ממנו את כיסא הגלגלים שלו למספר דקות כדי שאני אוכל להגיע לאוטו והוא-מתי מילוא-בנדיבות ליבו, הסכים. כשהחזרנו את הכיסא שאלנו לשמו וכמובן גם אמרנו תודה. ביום ראשון ראיתי את מודעת האבל בעיתון וכאב לי על האיש הנדיב הזה.
    תהיה מנוחתו עדן.

  2. בוני רנן

    משפחתי היו קרובים עם משפחתה של חסיה לפני שנולדתי.. מתי וחסיה באו לגור בטורונטו כזוג צעיר ואמצו אותי ילדה בת 7 בחום ותשומת לב לביתם שהיה ליד הבית ספר היהודי בו למדתי. הייתי הבת הקטנה במשפחה להורים יחסית מבוגרים ואצל חסיה ומתי הרגשתי כמו בת בכורה ואהובה מאד לזוג צעיר שהשתוקקו לילדים.. יצאנו לפיקניקים, אכלתי אצלם צהריים והיותי ילדת טבע חריגה בנוף של טורונטו התקבל בעיניהם כטבעי ומובן. בסוף השנה כשהם חזרו ארצה ( עם איילת התינוקת היפהפיה), נפער לי חור בלב. בכל מפגש אקראי או משפחתי החיבוקים של חסיה ומתי מחזירים אותי לאותה ילדה שזכתה לחיבוק חם ומגן שהיא הייתה זקוקה להם. תודה לך מתי על רוחב הלב העצום שלך ושל חסיה .

  3. יונתן וגלית רביב

    למשפחת מילוא המורחבת
    מתי היה איש ענק .אני אישית מאוד מאוד אהבתי אותו.מתי התיחס לכל אדם ולא משנה מאיזה מעמד האדם.לב ענק .איש מקסמים .לעולם אזכור את יום ההולדת שערכת לחסיה ל חמישים שנה ..היה מקסים ארבעים פלוס עשר כתבת על החולצות.תמיד מחייך.למרות הכל .מעודד.אוהב .כלכך עצוב לי ..תהיה מנוחתך בגן עדן .לעולם תשמר בליבי .איש נדיר
    עצוב לי מאוד

  4. משה מכנס, עו"ד

    לא ידעתי על פטירתו של מתי, ונדהמתי בראותי בעיתון באקראי את המודעה על הגשת בקשה למתן צו לקיום צוואתו.

    מתי היה בן-גילי, ובהיותנו בני 16 למדנו יחדיו באותה כיתה בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. הוא היה אדם חביב, חברותי ולבבי, שהחיוך נדבק אליו תמיד והוא ידע להיות מצחיק ושנון, מהבולטים בקורס. לאחר הגיוס לצה"ל נפרדו דרכינו, כי הוצבנו ביחידות שונות, אך פגשתי אותו מדי פעם במרוצת השנים, וכל אימת שהייתי באזור של שדרות יהודית בתל-אביב לא יכולתי שלא להיכנס אל בית העסק שלו ולברכו לשלום, בפגישות שבהן שמחנו שנינו לפגוש זה את זה.

    אני מצטער צער עמוק על לכתו של מתי ידידי, ומשתתף בצער בני המשפחה.

  5. יגאל אבן-צור

    מתי – אני כותב אליך ומבקש ממך תשובה: למה ? מדוע לא קראת לי לפני שהחלטת?
    אני זוכר שנפגשנו לראשונה בביתך ומה שראיתי וסיפרת לי היה קשה מאד – אך עדיין נסבל.
    נכון, אתה ותיק ממני במספר שנים מועט, אולם ביחד עם עוד קבוצת חולים היינו עוזרים
    לך להחזיק מעמד. אני יודע שקל להגיד אבל אין ספק שיש משהו בדברי.
    הכל נעשה בחסיון מוחלט ומזעזעת אותי העובדה שביום מותך נחתתי בציריך לבקור אצל בני ומשפחתו. הייתי קרוב מאד אליך ולא ידעתי מה עומד להתרחש בשוייץ תוך מספר שעות.
    לא נותר לי אלא להצטער ולהשתתף בצער משפחתך.

  6. רונית יוסף

    מר מילוא, עשית שירות מצויין לכל האלה שחושבים כמוך.
    אין לך בוודאי מושג, איזה דבר גדול עשיתם – אתה ומשפחתך.
    אני עדיין צעירה אבל מקוה שיהיה לי את הכח והאומץ לסיים את חיי כמוך כשאין דרך אחרת.
    כל הכבוד לך ולמשפחתך. נתתם לנו את האפשרות לחשוב שנית.

  7. אסתר

    הכרתי את חסיה לאה ובני כשהיינו כל כך צעירים ותמימים כילדים, ותלינו ערסלים בחורשת לנגה זכרון יעקב . אני משוכנעת, שהיא לא זוכרת אותי ,למרות שהתחברנו אך בוודאי זוכרת את חוויות הילדות בזכרון יעקב ,שבה גרה המשפחה בקיץ אני זוכרת את האם זל את האב בגין זל מביקור בביתם. אני משתתפת בצערה ותנחומים לכל המשפחה אסתר

  8. גדעון ברק

    הכרתי את מתי כששנינו היינו ילדים בני 12. שנינו התחלנו את לימודנו באמצע שנת הלימודים של כתה ו,בבית הספר היסודי אליעזר בן יהודה בת"א ליד רחוב אנטוקולסקי.
    הצטרפנו לכתה ממש באותו היום באמצע שנת הלימודים.
    אני זוכר עד היום איך המנהל ברסלר החזיק בידנו והכניס אותנו לכתה באמצע השעור.
    מאז ועד סוף היסודי היינו חברים טובים.הוא היה מאד לבבי וחברי ואהוב.היה אוהב לזרוק קרטיבים מהקומה העליונה שגר בה בר"ח אנטוקולסקי לעבר החברים שחיכו למטה על הדשא….
    יהי זכרו ברוך.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *