נסים ורסנו ז"ל

אבלים: בת זוגו: עדה שאולוב ובניה: אושרי ודור, בניו: אוהד ואיתן, אחיו: הרצל ומשפחתו, נכדיו: אמיתי, יהלי, אני ורוי.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 02.02.15, בשעה 13.00, בית עלמין גורדון שער 1, ראשון לציון.
פרטים נוספים בטלפונים: 03-9523760, 052-3425210.
המנוח היה מפקח על המוסיקה מטעם משרד החינוך, אגף הנוער ובהנהלת קרן תרבות אמריקה ישראל.

5 תנחומים

  1. לילי (אוסטרוביץ') סגל

    בעמוד 22 בעיתון "ידיעות אחרונות" מצאתי הבוקר מודעת אבל "בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של היקר לנו נסים ורסנו".
    ולמה זה התעכבתי על המודעה הזו דווקא?
    ולמה חשתי צער רב גם אני?
    נסים ורסנו היה המורה לזמרה האהוב עלי בבית הספר היסודי "החי"ל" ביד אליהו.
    "מורה לזמרה". כך קראו לזה אז.
    עדיין שמורה עמי מחברת הזמרה מכיתה ו', שבה לימד אותנו בין השאר על התזמורת הסימפונית.
    שנים רבות חלפו מאז, וכל אימת שאני שומעת את "תמונות בתערוכה" מאת מוסורגסקי, אני נזכרת בנסים ורסנו. זה מה שנקרא "מורה לחיים".
    גם את הפנקס לשירים מכיתה ד' אני עדיין שומרת. מצויים בו שירים שאיש כמעט לא מכיר כיום.
    בתעודות ההישגים בלימודים קיבלתי תמיד "טוב מאוד" בזמרה. בניגוד לבדיחה על האבא שרואה את הציונים הגרועים של בנו ואת הציון "טוב מאוד" בזמרה, ושואל את בנו "אחרי כל הציונים האלה עוד יש לך חשק לשיר?", גם שאר הציונים שלי היו טובים מאוד.
    אני השתתפתי גם במקהלת בית הספר, ומדי שנה היינו שרים גם בכנס המקהלות.
    על תעודה מצהיבה ששמרתי כתוב כי תעודה זו באה לאשר כי השתתפתי במקהלת בית הספר.
    בסופה של התעודה כתוב "הננו לציין לשבח את תרומתך לעליית קרנה של המקהלה".
    על התעודה חתומים שניים: מנהל בית הספר אהרן דובניקוב והמורה למוסיקה נסים ורסנו.
    עם סיום לימודינו בבית הספר הופענו בפני התלמידים, המורים וההורים. בתמונה עומד נסים ורסנו כשגבו אל הקהל ועל כתפיו תלוי האקורדיון שלו.
    ובספר הזיכרונות של כיתה ח' כתב לי בכתב ידו היפה: "ללילי, לרגל סיום הלימודים ב"החי"ל" ברכת המורה לזמרה. נסים ורסנו. מימין לברכה רשם בתווים את מנגינת השיר "לילי", "היי לילי, היי לילי, היי לו".
    גילוי נאות: הייתי מאוהבת בו עד כלות. כנראה לא הייתי היחידה. הצטערתי שהוא נשוי. לעתים, במקום שמי הנכון כתבתי את השם "לילי ורסנו".
    לפני שנים אחדות קיימתי בביתי פגישה של הכיתה ההיא. השקעתי מאמצים רבים כדי למצוא אותו, אך בלא הצלחה.
    אזכור שמו בפגישה המרגשת עורר בי געגועים, והמשכתי בחיפושים עד שמצאתי אותו. שוחחתי עמו בטלפון, סיפרתי לו על הפגישה, והבטחתי להזמין אותו לפגישה הבאה.
    הוא כבר לא יבוא.
    אתמול הלך לעולמו שבע שנים ומעשים.
    יהי זכרו ברוך!

  2. נגה ומיכל נדיבי

    נגה ומיכל נדיבי אבלות על מותו של המורה לזמרה שהיה לנו בילדותנו הקסומה,

    ביד אליהו, בבית ספר בר גיורא בסוף שנות החמישים.

    ניסים ורסנו, מורה צעיר ויפה בחוץ ובפנים,לימד אותנו לאהוב את הזמר העבריוהקלאסיקה.

    הוא ידע בנעם הליכות להלך עם כיתות מלאות בתלמידים. לא היו בשעוריו בעיות משמעת,

    חיכינו בקוצר רוח לשיעוריו, למקהלה, ולכנסי המקהלות שבהם תמיד זכינו בניצוחו למקום הראשון.

    יהי זכרו ברוך.

  3. דודי נמיר

    ניסים ורסנו היה גם המורה לזמרה (מוסיקה) בבית הספר לדוגמא ע״ש הנרייטה סאלד בצפון תל אביב. שיעוריו היו משעשעים ומצחיקים ונסים ידע לספר לנו המון בדיחות ושפע חוש הומור. שהיה מוציא את האקורדויון שלו, מתלונן שכואב לו הגב, ופוצח בנגינה ואני הצטרפנו בשירה.
    שיעורין היו אתנחתא מרעננת.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *