נעמי בק (שטראוס) ז"ל

אבלים: ילדיה: דני בק, יעל עמיקם ונועה רז, נכדיה: רועי, מיכל, שקד, שגיא, עברי, מאיה, אביגיל ועפרי, אחותה: רות דנון ובני ביתה, גיסתה: אלישבע גיא ובני ביתה.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 01.12.17, בשעה 14.00, בית עלמין מושב בני עטרות.
יושבים שבעה בבית משפחת עמיקם, רחוב דן 54, יובלים.

תנחומים אחד

  1. ציפי סגל

    דברים לזכרה על נעמי בק (שטראוס) ז"ל
    אבל כבד נפל עלינו. חברתנו האהובה נעמי בק הלכה לבית עולמה.
    נעמי הייתה בין מקימי ומייסדי קבוצת הטלוויזיה הקהילתית "זמן חיפה" לפני 20 שנה, ועד לאחרונה הייתה בוועד המנהל שלה.
    אני חדשה יחסית בקבוצה. בתקופה הקצרה למדתי להכיר את אישיותה של נעמי על כל מעלותיה ועל המסירות והאהבה הרבה שהיו בה לתת לאחרים. אני אישית מודה לה על תשומת הלב הרבה שהקדישה לי, ואני בטוחה שלא הייתי היחידה שזכתה בכבוד זה.
    החיים לא הוגנים, זאת כולנו יודעים. במשך השנים שהקבוצה נפגשה תמיד נעמי הייתה עם חיוך, נמרצת, עניינית ופועלת בכל נשמתה למעננו. היינו משפחה.
    לצערנו, לאחרונה, ענן שחור החל לרחף מעל חייה. אבל היא, כפי שהיא – לא נכנעה. אמנם סיפרה לנו בגלוי על מחלתה, אך הסתירה בפנינו את חומרת מצבה. היא המעיטה לשתף אותנו בפרטים ונלחמה בשקט ובגבורה עד הרגע האחרון. נעמי הלכה מהר מדי ולא היה סיפק בידינו לסייע לה. אני בטוחה שהיא ידעה עד כמה רצינו. היינו עושים הכול למענה.
    למרות הכאב הרב שנעמי עברה היא המשיכה לחייך, ידעה להסתיר היטב את הכאב ונתנה לנו הרגשה שהחיים נמשכים כרגיל – שהכול בסדר. השתתפה כשיכלה בישיבות של הקבוצה והמשיכה ליצור. לקחה על עצמה מטלות, העלתה רעיונות והצעות, וההערות שלה היו ענייניות ומעודדות. היא הטביעה בנו אהבה למקצועיות ולמקצוענות ששנים לא תוכלנה להימחק.
    למרות מצבה היא עשתה ככול יכולתה כדי לסייע לנו במצוקתנו הנוכחית שנקלענו אליה. יצרה קשרים ונפגשה עם גופים ואנשים רבים, שידעה שאולי הם עשויים לסייע. היא עשתה הכול כדי להרים את רוחנו ולעודד אותנו שיהיה טוב, שימצא פתרון, כי היה אכפת לה והיא רצתה בכל כוחה שתהיי המשכיות של הקבוצה.
    אך לא רק לנו נעמי דאגה. יש ברזומה שלה שרשרת ארוכה של פעילויות שהיא עשתה למען הקהילה והחברה. ביניהן קבוצה שלצערי הכרתי אותה – אלמנות צהל, שעם חלק מהן שמרה על קשר הדוק.
    הסיוע היה טבוע בנפשה. רק לעצמה לא יכלה לעזור.
    למרות המרחק והזמן שיחלוף אנו נמשיך לשאת את זכרה של נעמי באהבה כפי שהיא הייתה – אישה חזקה, אמיצה, מלאת שמחה וחום שרבים ספגו ממנה הרבה ידע, אור ואהבה.
    הסופר הספרדי קרלוס רואיס סאפון, שחי היום בלוס אנג'לס, אמר: "כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים".
    כל תנחומי למשפחה ולכל מכיריה ואוהביה של נעמי, ואני מאחלת לכולם שלא ידעו עוד צער.
    נוחי על משכבך בשלום אישה יקרה. לנצח אזכור אותך. אוהבת, ציפי סגל

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *