סא"ל (מיל') עירית זהרוני ז"ל

אבלים: אחיה וגיסתה: אילן וגילה זהרוני ובני ביתם, אחותה וגיסה: אביבית (ביבי) ועמוס עציוני ובני ביתם.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 23.08.15, בשעה 19.00, בית עלמין מושב כפר יהושע.
המשפחה מבקשת להימנע מביקורי ניחומים.
המנוחה נפצעה קשה במלחמת ההתשה בתעלת סואץ.

צוות ארגון גמלאי צה"ל (ע.ר.) אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירתם.
המנוחה היתה תושבת תל אביב.

Share Button

18 תנחומים

  1. מרגלית שליט טולדנו

    לא ראיתי את עירית ב15 השנים האחרונות אבל הידיעה שלא אוכל לפגוש אותה שוב מכאיבה מאד. בנעורינו חלקנו חדר בקיבוץ אייל ועבדנו יחד בחלקת העגבניות. היינו חברות בגרעין עוז – אני הלכתי להדרכה בתנועה והיא הלכה לקצונה. איך הצליחה לרבע את התרמיל ולצחצח את המסטינג בטירונות! האהל שלה היה תמיד מופתי. בעבודה ובצבא תמיד הצליחה להצטיין ולקחת אחריות. ראשונה נוהגת טרקטור, מרכזת ענף. הביקורים בתל-השומר אחרי הפציעה, הכעס וכאבי הפנטום הקשים. הדאגה לאמא ברח תישבי בחיפה שם ביקרנו לא פעם. ההערצה לאבא שלה. הגאווה על הספרים היפים שלה. החיבוק הנרגש כשהגיעה לחתונה של הבן שלי. אבל מעל הכל העיניים המדהימות שלה בתוך ערימה של תלתלים שחורים. יפה יפה. עירית עירית.

  2. לב-ידון שמחה

    לבית זהרוני, הייתי חייל מילואים בהתנדבות בעיתון במחנה אחרי התאוששותי מפציעה קשה במלחמת יום הכיפורים. נסענו יחד לעיתים למקומות שונים לצורך הכנת כתבות בנושאי ידיעת הארץ. פה ושם גם דיברנו גם בעשור האחרון. הידיעה על מותה היא הפתעה מרה. הספרים שערכה וכתבה יהיו איתנו כיד לזכרה.
    שמחה לב-ידון

  3. ויסמן גבריאלה

    הכרתי את עירית אחרי שאחי רמי לוין נהרג במלחמת יום הכיפורים. עירית היית אחת הירושות שהוריש לי אחי, החברים שלו. עצוב לי וקשה לי שלא תהיה לי אפשרות לדבר אתה. אשה חכמה, מעניינת.
    היה לי עצוב וקשה לשמוע שהיא לא אתנו יותר

  4. יצחק גל

    הכרותי עם עירית היתה בעיקר סביב הכתבות ב"דרך ארץ", מכיוון שהיא הייתה מאד מאד יסודית וקפדנית, נפגשנו הרבה מאד, וגם אחרי כן. תקופה מסויימת ניסיתי לעזור לה בדברים שונים. באביב היית לוקח אותה לטיול בגולן, המפגש עם הנוף והטבע ריגש אותה מאד. תמיד קנתה מתנות מהגולן. אני חושב שעירית יצרה ב"במחנה" ז'אנר חדש שלא היה מוכר קודם בארץ- פוסטרים גדולים וצבעוניים של נופי הארץ. אחר כך היא עשתה מזה את סדרת ספרי "דרך ארץ" שנמכרו,[לדעתי] בכמות עצומה שלא היתה מוכרת לגבי ספרים קודם בארץ.

  5. גדי פאוקר

    כמורה דרך למדתי להוקיר את יכולתה של המנוחה לגייס את מיטב הכותבים לכתיבה על נושאים מגוונים הקשורים לידיעת הארץ. לפני מספר שנים שוחחתי עם הארכיאולוגית טרודה דותן שהתמחתה בחקר התרבות הפלישתית ובשיחה בינינו היינו תמימי דעים ביחס לעירית ז"ל, שהצליחה תמיד לגייס את ה-מומחה בכל נושא שאותו ביקשה להאיר. חבל שלא נמצא לה ממשיך או מחליף ב'במחנה'. תנחומי למשפחתה.

  6. נאוה ענברי

    לאילן וגילה, ביבי ועמוס ובני משפחותיהם,
    משתתפים בצערכם הרב על מות עירית ז"ל.
    ביקרנו את עירית ואף ארחנוה בביתנו. היינו אתה אצל יפה אמה בכרמל,המוכרת לנו מעבודתה בבית חנקין עם מנחם, ומאוחר יותר גם כשסעדה אותה בחוליה. למרות הקשיים שלה כפצועת מלחמה, העניקה ותרמה מזמנה ומכוחה לאמה האהובה.
    ברשותנו מספר ספרים בסדרה "דרך ארץ" שערכה בכשרון כה רב. בהם מאמרים מאלפים של האב מנחם זהרוני ז"ל שהיה מורה שלנו בתיכון בכפר יהושע ויבל'א כתבות של האח אילן זהרוני שהנחילו לדורות של מטיילים את אהבת הארץ ומורשתה.
    ביצירות שהשאירה עירית החרוצה,המעניינת והיפה – תנוחמו.
    נאוה ודן ענברי

  7. יחיעם שלזינגר

    בצער רב שמעתי על מותה בטרם עת של עירית. למדנו ביולוגיה באוניברסיטה ביחד והיינו מבלים שעות בשיחות רבות על החיים ועל עברנו בצבא ובנח"ל. אהבתי השיחות עם עירית, דיבורה הרהוט וגישתה לדברים. עם השנים עברתי לאילת והמרחק ניתק הקשר והפגישות נתמעטו מאד. לאחרונה ניסיתי לחדש הקשר אולם המרחק עיכב, להוציא שתי שיחות טלפון לתאום פגישתנו. חבל שלא הזדרזתי יותר, ועתה הפסדתי.
    תנחומי למשפחה. משתתף בצערכם הכבד.
    יחיעם שלזינגר

  8. שולה לויטל

    שלום לכם. בילדותי גרתי במרחק 3 בניינים ממשפחת עציוני, עוד בטרם קיבל הרחוב את שמו של האמן והמדען ליאונרדו מ-וינצ'י. בגיל 19 הזמין אותנו (תלמידות "אורנים")מנהל בית חנקין לערב טו בשבט בכפר-יהושע, כשנה לפני שהעביר את השרביט לנוגה הראובני. עדיין שמור עמי הסטנסיל של "סיכומים" – עלון כפר-יהושע משבט תשכ"א. ב-תשכ"ב בחן אותי מנחם זהרוני בתום הלימודים, בחינות בע"פ במשך יומיים. בקיץ אותה שנה נישאתי לבן מעוז-חיים, ביתי מאז ועד היום. לפני כמה עשרות שנים הייתה לי התכתבות עם עירית כי הקמתי מאגר מידע לתלמידים ועירית ביקשה שאמסור ד"ש לרן הרשקוביץ. הבוקר היה הצמיג של אופניי "צמא" לאוויר הלכתי אל רן לבקש ממנו שינפח אותו וביקשתי להשתתף בצערו על מות עירית והתברר לי שכלל לא ידע על מותה וסיפר לי שבגיל 16 התארח אצלכם בכפר-יהושע, שיחקו יחפים בכדור רגל והוא החטיא ופגע בבוהן של אחד הנערים מהכפר, שניזוקה והוא נבוך עד כדי לא לשוב ולבקר בכפר-יהושע.

  9. אביגיל וידרה(רייכל)

    את עירית הכרתי בצבא, היינו יחד בקורס מכיות. התחברנו והיינו מעין שלישיה עם ניצה תבל מעין חרוד.
    היא היתה מן יהלום טהור.משכמה ומעלה.
    בהלכי פעם בת״א אני שומעת מישהו קורא בשמי. זו היתה עירית, שישבה באוטו בוס ואמרה לי שקלטה את הליכתי בזווית העין ולקחה ״סיכון״ וירדה לומר שלום.
    ביקרתי אותה לאחר פציעתה, ואח״כ נסעתי לתקופה ארוכה ודרכינו נפרדו.
    עקבתי אחר כתיבתה ואף קניתי את ספרה ״דרך ארץ״.
    לא אשכח את עירית האדם היפה פנימה שהיתה. מעציב שאינה בין החיים.

  10. עפר ינוב

    הייתי חייל פשוט בדובר צה"ל עירית הייתה סא"ל באגף אחר של הדובר, למרות פער הדרגות התיידדנו, זכורות לי שיחות מאירות עינים בארוחות צהרים או נסיעות, היא הייתה אשה חכמה מבריקה ומרתקת.
    לא ראיתי אותה המון שנים אחרי. כששמעתי על מותה נצבט הלב.
    משתתף בצערכם

  11. עפר ינוב

    הייתי חייל פשוט בדובר צה"ל עירית הייתה סא"ל באגף אחר של הדובר, למרות פער הדרגות התיידדנו, זכורות לי שיחות מאירות עינים בארוחות צהרים או נסיעות, היא הייתה אשה חכמה מבריקה ומרתקת.
    לא ראיתי אותה המון שנים אחרי. כששמעתי על מותה נצבט הלב.
    משתתף בצערכם.

  12. יוסי נמרי

    בראש השנה האחרון ראיתי ב"הארץ" את הכתבה לזכרה של עירית זהרוני ונצבט לבי. הייתי חייל בנח"ל ובמלחמת ההתשה הייתי חודשים רבים במעוזי התעלה. התקופה היתה קשה, אצלנו במעוז "הלשון" נהרגו בתקופתי שניים: יעקב ליפשיץ (פץ) ומפקד המעוז חיים בן ארי. גם פצועים היו לנו ואני כחובש נשאתי בעול. יחד עם זאת החברות בינינו הנחלווים מגרעינים שונים היתה נפלאה וכאחים היינו. יום אחד שמענו על קצינת החברה והגרעינים של הנח"ל שנפצעה קשה בביקור בתעלה. אחריה לא התירו ביקורי בנות בתעלה עד שהחלה הפסקת האש ב 7 באוגוסט 1970. מאז, בכל פעם שראיתי את השם עירית זהרוני מתנוסס על ספר שערכה, התמלאתי הערכה לקצינה שגדלה לחוקרת ועורכת אוהבת הארץ. צר לי עליה מאד.

  13. חיים כראל

    סדרת הספרים שמשה שחר צילם הם פרי עריכתה של עירית, בעקבות המפעל המונומנטלי שלה.
    כל שבוע הודפס השבועון במחנה כשבמרכזו היו 4 דפים כפולים. השניים הפנימיים עם תמונות צבעוניות. החיצונים הכילו מאמר בנושא מסויים. כך היא הוציאה לאור 400 דפדפות נפלאות!!!
    כולן נכתבו על ידי מיטב חוקרי ידיעת הארץ. אספתי אותם בשקידה וכשגיליתי שחסרות לי מספר דפדפות. פניתי לחברי אודי פרוואר. שהיה עורך במחנה שיבקש עבורי מעירית את מה שחסר לי. אני זוכר שזכיתי לאהדתה. בזכות הקשר לקיבוץ איל ומחנות העולים.
    עד היום אני שומר על 4000 הדפדפות האלה כעל אוצר בלום. אני משער שרובכם זוכרים שהדפדפות הצבעוניות היו מקשטות הרבה משרדים צבאיים.
    זה היה באמת מפעל מדהים. היא הייתה בחורה מיוחדת.
    החודש מלאו 7 שנים לפטירתה
    ת.נ.צ.ב.ה

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here