סא"ל משה בר נר (ברונר) ז"ל

צוות ארגון גמלאי צה"ל (ע.ר.) אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירם.
המנוח שירת בחיל הים והיה תושב הוד השרון.

5 Comments

  1. תמי בר-נר אופמן

    אבא יקר קסום ומקסים שלנו
    הגענו לכאן היום כדי להיפרד והלב והראש מסרבים להאמין ולקבל שלא נראה אותך עוד
    שלא נראה עוד את החיוך הרחב והמאיר , שלא נזכה עוד ליהנות מחיבוקך החם המפורסם, שלא נשמע עוד את צליל קולך הבוטח.
    כולנו כל המשפחה הזו המאורגנת בד"כ להפליא הגענו לרגע הזה פשוט לא מוכנים
    הראש ידע שזו מלחמה שאף אחד לא יכול לצאת ממנו בחיים , עם זאת אף אחד מאתנו לא באמת האמין שתלך. מבחינתנו אתה סופרמן וכל יכול , ופשוט בלתי מנוצח כךי היית בעיננו כל חייך
    אבא כשבאתי למיטתך בפעם האחרונה הרגשתי רק שרוצה לומר לך שוב ושוב תודה
    הלב נקי אין לי כל חרטות רק אין סוף זיכרונות נהדרים והרבה כאב על שאינך עוד
    ומה שנותר לי גם היום הוא לשוב ולהודות,
    תודה על כל מה שעשית עבורנו כל חייך ותמיד ברצון , תמיד מכל הלב
    תודה על הביטחון שהשרית בכולנו לאורך כל הדרך
    תודה על כך שידעת להורות לנו תמיד מה נכון ועל כך שתמיד תמיד חשבת על טובתנו
    תודה על כל העצות הטובות והלב הכול כך רגיש וחכם
    תודה לך על כל מי שאתה ומה שאתה ושפשוט תמיד היית שם
    תודה על שהיית בן זוג מופלא לאמנו המדהימה וידעת תמיד לפרגן לחזק ולומר תודה
    תודה על שהיית אבא בכל מובן המילה וסבא מושלם לנכדיך
    זכינו באבא יחיד ומיוחד שהוא השראה גדולה לכל מי שהכיר וידע אותו באמת
    איש של אנשים שלא פגשתי מעודי מישהו שהוא לא נכנס בלי משים עמוק עמוק ללבבו
    שאלתי את עצמי לא מעט פעמים איך זה שלמרות גילי וכל השנים ליבי עדיין נותר תמים
    ובימים האחרונים לפתע הבנתי את התשובה שטמונה בעצם בך וזו המתנה הגדולה שאני קיבלתי ממך ועל כך תודתי הגדולה ביותר
    לאורך כל הדרך אבא-אבויה שלי היית איש של אמת וטוהר האומר את שעל לבבו
    הצבת לעצמך וגם השגת יעדים אין ספור ואל כולם הגעת בדרך הישר ובאמונה שלמה בצדקת הדרך שלך
    עברת הרבה מאד טלטלות ושינויים וחווית גם אובדן לא מועט במהלך חייך המאתגרים הארוכים והיפים, לא היית תמים ועדיין בחרת תמיד להאמין בטוב של העולם בטוב של האדם ובעיקר לראות את חצי הכוס המלאה והאופטימיות הזו כובשת ומחזקת ומגבשת והיא מקור השמחה הטוב וכל האור שהפצת סביבך

    איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה הוא משפט שאמרו לי לא מעט בימים האחרונים….
    וזה בעצם מסכם הכול זכינו באבא יחיד ומיוחד שהוא מתנה עצומה שהעולם העניק לנו ועל כך תודה!
    אוהבת אותך אבא ולא נפרדת אתה חקוק בליבי ובליבות כל משפחתנו הכי עמוק שאפשר ולעד
    תמי ולתמיד איתך ובתך .

  2. תמי בר-נר אופמן

    אהובי, מויש'לה שלי ,בעלי, חברי, בובי שלי
    אני לא הראשונה שאיבדה אהוב בעל חבר לחיים ולדרך
    אבל אני הראשונה שאיבדה אותך
    אתה תחסר לי חמוד כמו איבר בגוף
    איך מתחילים להפוך חוויות שלנו כזוג וכמשפחה לזיכרונות , בלי שהכאב על האובדן שלך אהובי,
    יאפיל על היופי של חיינו ביחד מזה 56 שנים!
    נפגשנו בהצעת טרמפ לקיבוץ שלי , ביום שבת בבוקר כאשר המתנתי בכביש זיכרון יעקב לאוטובוס לחיפה.
    התעקשותך השתלמה בתיווכה של חברה שהכירה אותך מביקוריך בשדרות אצל גולדה וטולי אחיך (ז"ל) האהובים ואמרה לי "הוא בחור טוב" ממשפחה טובה.
    ואכן חמוד שלי: אדם נפלא שצמח בנופי הארץ בין רמתיים לבין באר שבע… וחיפה עיר הנמל שלך,
    שבה שרתת בהצלחה ואהבה עד היותך הצ'יף של המשחתת יפו וגם מפקדה האחרון.
    עשית שירות של 25 שנה בתפקידי מפתח במסלול הטכני של החייל, כולל השאלתך למשרד הביטחון
    לניהול פרויקט הזיוונית . עם היוולדם של ילדינו הנפלאים תמי נדב וגדי הנדודים בעקבותיך הביאו
    אותנו אפילו לשהייה חווייתית משפחתית של שנתיים בשארם-א-שייך.
    השתחררת כסגן אלוף אחרי 25 שנות שירות בגיל 41.
    מאז ניהלת כאזרח את מפעל הגנרטורים ב"אמקול" ולאחר 10 שנים "הגעת",זאת המילה כמו
    הביתה לצ'פניק , "דוד צ'פניק ובניו" (אבי ובני) ושם הפכת לאיש והאגדה, משווק המלגזות "הייסטר"
    עד לפרישתך בגיל 72 (תחת מחאתו של בני) והצטרפת אליי לביצוע "הפרויקט " שלנו: ביתנו החדש
    היפה והנוח .
    אהבת את המגורים מול הפארק אהבת נפש וגוף. כך גם את השחייה היום יומית שדבקת בה כל חייך
    כתחביב מילאה אותך אנרגיות עד עם התגלות הסרטן לפני כ-6 חודשים.
    לאחר נסיעתנו היפה לטיבילסי הסתבר שכאב הבטן הקל הפך לאולטרה סאונד שאתה דרשת והביא
    את הבשורה של לבלב "מרדן" .
    בחירתך בטיפול המאסיבי הייתה הבחירה האופיינית של מוישל'ה שלי , כאמיץ וfighter אך הכריע
    אותך זיהום (לא קורונה) שלקח אותך מאתנו, המשפחה והחברים, בחטף נוראי.
    בין הטיפולים הרגשת טוב ונסענו לבילוי נופש חלומי של 4 ימים נפלאים עם הילדים והנכדים, שם
    חגגנו לך את הגעתך לגבורות.
    אמרת לנו "ניצחתי" את החיים. כל שנה נוספת "בונוס" . ועד לימים האחרונים היה לי אהובי הבונוס
    של עזרתך בדישון והשקיית גינת המרפסת שלנו. עד שהזיהום הארור הכריע אותך אהובי.
    ועל זה כתב המשורר וויסטון האודן
    "עכשיו עצרו את כל השעונים ,נתקו את הטלפון ,השקיטו פסנתר ותופים, תנו לדממה כבוד,
    הביאו את אהובי לקבורה והרשו נא לאבל לבוא
    קראו למטוסים לעוף מעל ראשינו ולצייר בשמיים שתי מילים "הוא אהובי איננו"
    קשרו סרט אבל על צווארי היונים בכיכרות ולשוטרי התנועה הלבישו כפפות שחורות".

    מוישל'ה שלי היית הצפון שלי ,מזרח ומערב, יום החול שלי ימי החג שלי
    בובי חשבתי שנאהב יחד לנצח….וטעיתי. אוהב אותך לעד.

  3. תמי בר-נר אופמן

    אבא שלי,
    יושב מול המחשב בחדר העבודה שלך ומסביבי תמונות וסמלים של הדברים הכי אהובים וחשובים לך ופשוט לא מאמין שאתה כבר לא פה.
    משפחה משפחה משפחה…. זה החינוך והמורשת שלך…. אתה ואמא גדלתם וחינכתם אותנו לחשיבות התא המשפחתי…..האהבה והזוגיות המופלאה שלך ושל אמא שכל הזמן שמרתם עליה בקנאות היתה דוגמא בשבילי ליצירת התא המשפחתי שלי ושל ליאורה יחד עם ילדינו המתוקים.
    לימדתם אותנו איך צריך לחיות….מה חשוב בחיים…ומתי צריך לעשות הפסקות ולהנות בחיים….
    שמח שילדים שלי גדלו התחנכו על ברכי סבאבסתא כאלה מקסימים ואוהבים.

    ים…חובלים…חברים …מסתכל על תמונה של מוישה הצעיר עם השפם ודרגות הצוער ונזכר בכל הסיפורים לאורך השנים ושמח שהדבקת אותי בחיידק ויכולתי לטעום בזכותך מה זה החייל הזה יצירת האחווה של החובלים שתמיד נשארת איתנו לא משנה מה ….אפילו את ליאורה הכרתי בזכות קורס חובלים….
    היית לי דוגמא לחריצות ומנהיגות תמיד נפעמתי לראות את יכולות פיתוח קשרי העבודה שלך ואיך
    בכל מקום שתהיה גם אם הוא מקום עבודה תיצור מסביבך רשת של חברים והערכה.

    צרובים בלב שלי המון רגעי אושר שלנו שנוצרו באהבה גדולה…. מימי בקבוק השוקורוקו שהכנת לי כל לילה בבאר שבע בזמן לימודיך שהייתי דופק על החלון…דרך כל רגעי האושר שלנו כמשפחה מצומצמת ומורחבת…וכן גם עד הרגע האחרון שחייכת אלי מהמיטה בביח" תוך מתן פקודות נחרצות מה אני צריך לעשות.

    כמו שאתה תמיד אמרת תחזיק את הדגל מורם בראש התורן…אז אבוש אתה יכול לנוח ולהתרווח לך עם כל החברים ומשפחה שם למעלה… נמשיך כולנו להיות פה מאוחדים ולעטוף את אימוש שלנו
    המורשת שלך חיה וקיימת ודבר אחד בטוח חיית חיים שלמים ומושלמים.

    אוהב אותך מאוד ומתגעגע נדובי.

  4. ארי לסט

    מרים, תמי, נדב וגדי
    משתתף בצערכם מעומק ליבי. אהבתי מאד את משה ממש כמו דוד בזמן ילדותי.
    אדם כל כך אופטימי, חיובי וכריזמטי. יהי זכרו ברוך.

  5. אסתר וראובן קריסטל

    למרים והילדים!
    רק היום בעיתון של צוות נודע לי הל פטירתו של משה.
    שירתנו יחד באחי יפו,היינו חברים וגם שכנים בק. מוצקין,מאוד חיבתי אותו,ועם מרים שוחחנו וצחקנו בספרדית.
    נפגשנו במרכז ודרכינו נפרדו,אבל תמיד נשארו הזיכרונות של עבר רחוק ומאושר.
    זיכרונו ברוך! חיבוק וירטואלי.
    אסתר וראובן קריסטל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן