עמירם זמני ז"ל

אבלים: רעייתו: עירית אלטשולר זמני, בנותיו: רונית (זמני) ויגאל ערמוני, יעל (זמני) ושחר ענבר, נגה (זמני) ושי קינן, אחותו: אביבה שפירא, נכדיו: עמרי ועדו ערמוני, תומר ויניר ענבר, נעם, שירה, רון ואלה קינן.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 05.06.18, בשעה 17.30, בית עלמין בשביל מנוחה נכונה, רחוב יוסף בורג, ראשון לציון. הכניסה דרך הפניה לבית העלמין הצבאי.
יושבים שבעה בבית המנוח, גבעת אנדרומדה, כניסה 3, קומה 1, יפו, בין השעות 09.30 – 14.00, 16.00 – 20.30. כניסה לחניון מרחוב לואי פסטר 3, יפו.

7 תנחומים

  1. תמי בהירי

    מפגש ראשון עם עמירם ועירית, בטיול משותף לאינדונזיה. עוד קודם ששמעתי את קולו הנפלא, התרשמתי מנועם הליכותיו ומאור פניו. והנה, יום שישי לפנות ערב , אנו בנסיעה דוממת מאי-שם לאי-שם, ולפתע קול בריטון נפלא משמיע זמר לשבת. כל כך מרגש.
    עמירם האיש, נשמה גדולה. כך אזכור אותו.
    תנחומיי הכנים לעירית.

  2. עדיאל אלופי

    למשפחת זמני היקרה.
    כאשר ראיתי במקרה את מודעת האבל על פטירתו של עמירם ז"ל, נזכרתי בו. בשנות הארבעים ערב הקמתה של המדינה גרנו שנינו בחיפה ברחוב בצלאל, ילדים בני אותו גיל בערך וחברים. הכרתי גם את משפחתו של עמירם את אביו , שהיה בעל חנות לצרכי צילום, את אמו שהיתה מתנדבת במגן דוד אדום ונדמה לי שאם אחותו הגדולה ממנו. קרתי שעמירת היה זמר ואין תימה בדבר שכן הוא השתתף דרך קבע במקהלת הילדים של בית הכנסת הגדול בחיפה תחת ניצוחו של המנצח ביק אם איני טועה) . שירתו זו במקהלה עוררה את קנאתי אך קנאה אינה יכולה להוליד כשרונות מוסיקאליים שאינם בנמצא. המשחקים האהובים היו משחקי לוח אפילו שחמט ששחקנו בו תחת הדרכתו של אביו. נהגנו לשחק בחצר הבית (שהיה כולו של הוריו) בבלורות (גולות בטרמינולוגיה התל אביבית) דבר אחד לא נשכח ממני, בעת אחד המשחקים שבהם הוא הפסיד, לא היה מוכן לקבל את ההפסד, חטף את הבלורות וברח לביתו. נדמה לי שעדיין לא החזיר לי אותן. בכל מקרה אני מוחל לו. כשעזבתי את חיפה עם הוריי ואחיי ב 1949 פסק הקשר והנה בנסיבות אלו התעוררו הזכרונות. טוב הדבר לעורר זכרונות לאו דווקא מטיול באינדונזיה או אירוע גדול אחר. היינו פעם ילדים וגם זה משהו . ת'נ'צ'ב'ה' הצלחתי אפילו לאתר תצלום ישן בו צולמנו על ידי אביו של עמירם (שהיה בעל חנות לצרכי צילום ולא היו רבים כמותו בחיפה של אז) התצלום האחר הוא שלי רכוב על הקורקינט מעשה ידי להתפאר.

  3. יוסי גולגנברג

    תנחומי גם יוסי גולדנברג רמי הוא בן דוד של אבי דוד ז"ל זוכר את הביקורים ברחוב בצלאל החיפה יחד עם הורי אצל אימו צילה נם רמי דיברתי ערב טיולו האחרון ונידברנו להפגש חבל שלא הספקנו

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *