תלמידיו וחבריו באוניברסיטה העברית אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירם, מדען פורץ דרך ומורה.
האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ומכון רקח לפיסיקה אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם.
תלמידיו וחבריו באוניברסיטה העברית אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירם, מדען פורץ דרך ומורה.
האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ומכון רקח לפיסיקה אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם.
הצטערתי מאד מאד לשמוע על מוצו של גידי.
גידי היה מן החוקרים המוכשרים, היצירתיים, החדשניים, ופורצי הדרך בתחום מדעי החיים והרפואה בארץ!!
הערכתי אותו מאד.
בת-שבע, תבדקי את מי את מספידה ואם טעית תתנצלי על החיפזון שלך.
הצטערתי מאוד לשמוע על מותו של פרופ' גדעון רכבי (גידי) איש מלא חן חכמה וידע. יהי זכרו ברוך.
פרופסור גדעון רכבי היה המדען שתרם יותר מכל האחרים לעשייתה ומעמדה של ישראל כמדינת גרעין.
הוא עשה את תרומתו לענין הזה — הנושא הכל כך בעייתי הזה מבחינה מוסרית שניצב לו אי שם בין הנשגב למקולל — למפעל חייו. את התודות וההערכות על עשייתו זאת הוא קיבל תמיד בחשאיות ובצניעות. אבל שמורה לו מניית היסוד מדעית החשובה בתחום.
ניסיתי פעם, לפני שלושים שנה לנסות ולדובב אותו בנושא. נכשלתי באופן חרוץ. אפילו העמיד פנים שהגעתי לאדם הלא נכון.
דומני שהיה משוחח איתו כיום. חבל שלא ניסיתי להגיע אליו לפני שנפטר.
יהי זכרו ברוך.
אבנר כהן – יש לך בעייה יסודית כי לפי דבריך ניסית לפנות אליו לפני שנים רבות והוא הסביר לך שטעית באיש. יתכן שהגעת לאיש הלא נכון שנושא אותו שם פרטי ושם משפחה. אינך היחיד שמתבלבל – ראה את התנחומים של בת שבע כרם באתר "אבלים" ואת התגובה שלי.
יורם, אני חוזר ואומר, והפעם ביתר בהירות, פרופסור גדעון רכבי הוא (אולי יותר מכל השותפים הרבים האחרים) האב המדעי של מעמדה הגרעיני של ישראל, כלומר אבי הפצצה הישראלית, והקרדיט הזה על כל עוצמתו צריך להינתן לו, ולו גם עם אחרי מותו.
נפגשנו, ולא טעיתי באיש למרות שסירב לשוחח עימי בנושא. אגב, באדיבותו הסכים לשוחח על ריאקציות היתוך בליבות כוכבים אן על מורהו הראשון באוניברסיטה העברית, גוליו רקח. חבל שלא שוחח איתי, משום שאני האדם הנכון והמתאים שישוחח, אבל מבין שכל חייו ראה את "עשיית המדינה" שלו כעשייה מחתרתית.
קצת מגוחך שאתה מנסה להתייחס אלי כאחד שלא מבין, או כאחד שאולי טעה והגיע לאדם הלא נכון.
מכל מקום. ומי אתה? יורם מה?
אבנר כהן – פירסמת כאן את ההספד על פרופ גדעון רכבי כשנה וחצי אחרי מותו.
באמת וברצינות מחקרית, מה התירוץ שלך לשיהוי שתקף אותך?
אולי בגלל שבשבוע שעבר, הודיעו כאן, שזוכה פרס ישראל בחקר הרפואה בשנה 2020, הוא פרופ גדעון רכבי – רופא, המטולוג ואונקולוג, חוקר בתחום הגנומיקה והאונקולוגיה, מנהל המרכז לחקר הסרטן בבית החולים שיבא, פרופסור להמטולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
אכן. אני חי במונטריי/כרמל קליפורניה ולצערי לא הייתי מודע כלל לפטירתו של גידי. מתן פרס ישראל לאונקולוג ווהמטולוג ד״ר גדעון רכבי אכן עורר את סקרנותי ופליאתי, ולכן עשיתי חיפוש על גידי רכבי האחר, זה שאיתו השתוקקתי לשוחח.
רבים סיפרו לי בהרחבה על עשייתו הביטחונית-מדעית של גידי, ומדוע הוא, בין כל הרבים האחרים שהיו מעורבים בעשיי המדעית, זה שתרם הכי הרבה, לאורך עשורים רבים. ועשה את תרומתו למפעל חיים. הוא גם שילם אקדמית עבור תרומתו זו שכן פירסם מעט מאד פרסומים אקדמיים. גם על כך למדתי. הראשון שרמז עליו היה מוניה מרדור בספרו, תחת שם מעט שונה, ולאחריו שוחחתי ארוכות, וההמון פגישות, עם אברהם חרמוני זכרונו לברכה שמלק עימו המון.
אנא יורם צור עימי קשר ונשוחח. קל למצוא אותי ברשת. תודה. אבנר
ביום שישי, 09.10.2020, פירסם העיתון ידיעות אחרונות את רשימת ה-24 שכתב איתן הבר, ביום העצמאות ה-60, 4.5.2008. הרשימה עסקה בגיבורים האלמוניים שהקימו את "כוח ההרתעה של ישראל". ברשימת השמות אין תארים ואין תפקידים. הראשון ברשימה הוא ארנסט דוד ברגמן וסוגר אותה יצחק גורביץ. במקום ה-17 מופיע גדעון רכבי.
נדרשו לי כמה וכמה חודשים לוודא את מה שכתב אבנר כהן בקשר לפרופסור גדעון רכבי, בספר של מוניה מ. מרדור "רפא"ל, בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל", 1981, משרד הבטחון, ההוצאה לאור. ובכן, בדף 198, נכתב שד"ר אליעזר ג., חוקר בכיר ברפא"ל, הצליח "לרתום" את פרופסור גדעוני, לתרום את חלקו למחקר השימושי ברפא"ל. השם "גדעוני" מאוד מוזר והוא כנראה שיבוש מכוון של מחבר הספר, כפי שקבע בצדק רב אבנר כהן. הקשר והדמיון המובהק לשם המלא גדעון רכבי הוא פשוט מדהים וכל זה מתאים לגישה השו-שו-איסטית של מחבר הספר. יתר על כן: בכל המיקרים כולם, ללא יוצא מהכלל, המחבר נותן קיצור שו-שו-איסטי לשם המלא כך שהוא נותן רק את האות הראשונה בשם הפרטי או בשם המשפחה. לדוגמה, אליעזר ג. בראש התגובה הנוכחית. מעניין, שהשם הזה ד"ר אליעזר ג., מופיע בדף 498 בהקשר לפעילות מאומצת ברפא"ל בימים האחרונים של מאי 1967. לפי דף 373 בספר, אותו ד"ר אליעזר ג. היה פעיל בשנות ה-50, בקבוצת מחקר שפיתחה מרעום קירבה (מק"ר). אבל, זוהי כמובן פרשה אחרת השונה בהחלט ממה שמתואר בדף 498.
לזלמן ק: אכן פרופסור גדעוני הוא השם בו מכנה מוניה מרדור את פרופסור גדעון (גידי) רכבי. אליעזר ג. הוא ד״ר אליעזר גון, יד ימינו של גנקה באותו פרוייקט עלום שמרדור אוהב להזכיר אך אינו יכול לומר עליו הרבה. לימים אליעזר גון היה סגן נשיא רפאל.