פרופ' יוחנן פרס ז"ל

אבלים: רעייתו: חנה פרס, אחיותיו: רותי אוטולנגי ויונה אשכנזי, ילדיו: יובל ודבי פרס, נאוה פרס ורונן ציטבר, נורית פרס ושלומי סיון ומשפחותיהם.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 07.07.17, בשעה 11.30, בית עלמין רמת השרון צומת מורשה.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב מוריה 7, רמת השרון, בין השעות 09.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.

עוה"ד אביב פיני, עוה"ד אויזרוביץ טלי, עוה"ד אינדורסקי אברהם ואסתי אינדורסקי, עוה"ד אלדר אלון, עוה"ד באשי שלומי, עוה"ד ביאו לימור, עוה"ד ביאזי רמי, עוה"ד בכור בוני איימי, עוה"ד בן יצחק גיתית, עוה"ד בש רחלי, עוה"ד גולדנבלום גיא, עוה"ד גייזלר לורי, עוה"ד דיבון עדו, עוה"ד ד"ר דליהו רונן, עוה"ד דרור הראל אורית, ד"ר הדר אורה ועוה"ד הדר עוזי, עוה"ד הופמן סיגל, עוה"ד הלוי יוגב, עוה"ד ולנר זאב, עוה"ד זהר גילי ועוה"ד זהר אלי, עוה"ד זילברמן אורית, עוה"ד זינגר אבנר, עוה"ד חסקי שמעון, עוה"ד טייטלבאום דביר, משרד עוה"ד טירר אהרון, עוה"ד טל יואב, עוה"ד יצחק הלוי משה, עוה"ד ירקוני יורם ומירה ירקוני, עוה"ד ישראלי מרגלית איילת, עוה"ד יששכר אהובה, עוה"ד כריסטוף רפי, עוה"ד ליכט פטרן רוברט ועוה"ד ליכט פטרן שרון, עוה"ד מגל רויטל, עוה"ד מורן שמואל, עוה"ד מייזלס יהודית, עוה"ד מנדלסון יוסי, עוה"ד סידי יעקב (ג'קי) ועוה"ד סידי רועי, עוה"ד סיני עינת, עוה"ד סמוכה ציון, עוה"ד פרי אפי, עוה"ד צפת אורי, עוה"ד קניר פסח ועוה"ד יהונתן קניר, שופטת בדימוס ריש רוטשילד חנה ועוה"ד רוטשילד דידי, עוה"ד רות דיין, עוה"ד ריפל יואל, עוה"ד שלם נסים, עוה"ד שנהב ענבר, עוה"ד שפיצר קורן גלית ועוה"ד שרמן דני מנחמים את עוה"ד נאוה פרס על פטירת אביה.

אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הסגל האקדמי והסגל המינהלי מנחמים את משפחת פרס על פטירת יקירם, מראשוני החוג והפקולטה.

המשפחה מודיעה כי במלאות שנה לפטירת יקירם תתקיים אזכרה בבית משפחת פרס, רחוב מוריה 7, רמת השרון, ביום ו' ה- 06.07.18, בשעה 11.00.
עליה לקברו תתקיים בשעה 10.00, בית עלמין רמת השרון צומת מורשה.

Share Button

11 תנחומים

  1. אורלי בנימין

    יוחנן היה איש מחקר ומחשבה, אזרח מחוייב לדמוקרטיה ולערכים הגבוהים ביותר של שוויון, אחווה ומחוייבות חברתית. בחוכמתו כי רבה, נהנה הנאה מרובה מהתפלפלות סוציולוגית אם כי התעקש לא להתחבר לסוציולוגיה הפמיניסטית שלי. גדולתו היתה ביכולת שלו להכיל את הניגודים והויכוחים ללא אגו. הוא היה המנטור המאפשר האולטימטיבי, אהב ממש את כל מה שאמרתי, עשיתי, כתבתי, אז כשהייתי תלמידה שלו ואחר כך. גם כשלא הסכים איתי. רוחב האופקים שלו, הסיפורים שלו, הלוגיקה החדה שלו, הפכו את העשייה המשותפת ואת השיחות שהיו שנים אחריה, למהנות ביותר. יוחנן היה המורה שלי, האיש שהעביר אותי לצד השני, מהצד של התלמידות לצד של החוקרות. הוא נתן לי את העבודה הראשונה שלי כמרכזת מחקר בתי הספר הקהילתיים שערך עם רחל פסטרנק אי אז בסוף שנות ה- 80 ולאחרונה ממש לקח על עצמו לקרוא את הספרים שלי, להגיב ולהתווכח. אני נפרדת ממנו בצער, צער על האינטנסיביות של היומיום האקדמי שמאפשר כלכך מעט התרפקות על מורי העבר. יהי זכרו ברוך.

    • טובה גמליאל

      למשפחת פרופ' יוחנן פרס היקרה,
      תמיד אזכור את יוחנן כמורה דגול ואיש חכם, שחכמתו כמעיין הנובע.
      ועוד הרבה יותר מכך, אנצור בלבי בתמונות, באנקדוטות, בחידודי לשון ובהרבה מילים שהן מילותיו המיוחדות, את דמותו הנפלאה.
      יוחנן היה לי חבר תומך, גם קורא, מאיר, מאתגר ונלהב, בראשית דרכי באקדמיה.
      שולחת אליכם את תנחומיי הכנים. יהי זכרו ברוך

  2. רן חרמש

    קשריי עם יוחנן השתרעו על פני עשרות שנים, מאז היה המדריך שלי ב"תנועה המאוחדת" בשנת 1952. בהמשך, הצטלבו דרכנו פעמים רבות. נפגשנו שוב כשהגרעין שלי, גרעין "ארז", השלים את הקיבוץ בו היה יוחנן חבר, צרעה. פתאום מצאנו עצמנו במערכות יחסים חדשות, חברים, שכנים, ובהמשך, חברים בצוות הדיר, כשאני, כמרכז הענף, ה"מבוגר האחראי". כשהחלטנו, אשתי שולה ואני לעזוב את הקיבוץ ולצאת ללמודים באוניברסיטה העברית, התייעצתי איתו הן ביחס לכיוון הלימודים והן ביחס ל"מענק העזיבה", לו הייתי זכאי לרגל עזיבת הקיבוץ. יוחנן, כדרכו, היה יצירתי. הוא הציע לי לבקש טילון, אופניים עם מנוע עזר שיוצרו במפעל של הקיבוץ. כך, אמר לי, לא תטיל על הקיבוץ, השרוי בבעיות כספיות, עול מיותר ואילו אתה תוכל להתנייד עם משפחתך. כשיצאתי ללימודי דוקטורט ב-UCLA, שהו יוחנן ומשפחתו בבוסטון. יום אחד הגיע מכתב מיוחנן ובתוכו חבוי צ'ק. "מצבי הכספי טוב", כתב יוחנן "ואתה בוודאי תמצא שימוש מועיל לכסף". ומאז, קשרי חברות שנמשכו שנים רבות. לפני כמה שנים הזמנו את יוחנן ואת חנה למפגש בו השתתפו רבים מחברי הגרעין. שוב נפגשנו עם המדריך, אלא שבמקביל להתרגשות שבמפגש, נחרדנו משבירותו של יוחנן. הוא גילה עניין והתבדח כדרכו, כך שיכולנו לשחזר קמצוץ מאותם ימים רחוקים בהם נפגשנו בתנועה. לאחרונה, היה משתף אותי בהגיגיו, שהיו לאורך כל הדרך יצירתיים ומעניינים . מי ששמר איתו קשר התכתבות ולא פגשו, לא יכול היה לחשוד עד כמה היתה פעילות זו כרוכה בנחישות נוכח מצבו הבריאותי. נזכור אותו בהערכה ובחיבה לעד.

  3. פרופ מולי להד

    צוות פיתוח מדד החוסן הקהילתי CCRAM מביע את תנחומיו לחנה ולמשפחת פרס עם מותו של פרופ. יוחנן פרס.
    פרופ פרס, בנדיבות רבה במוח חריף של חוקר דגול ובאורך רוח העניק לנו מחכמתו ניסיונו וידיעותיו וסייע לעיצוב המדד .
    יהי זכרו ברוך
    פרופ לימור אהרונסון דניאל, פרופ. מולי להד וצוות פיתוח הCCRAM.

  4. עמנואל מרקס

    חנה יקרה,
    צר לי על מותו של יוחנן, האיש החכם, המלומד והשנון, שניסיתי במשך חמישים שנה ומעלה ללמוד ממנו שיטות מחקר כמותיות. אני משער שבימים האחרונים היה סבלו רב ושהקלתם עליו ככל יכולתכם. אני מבקש להביע את תנחומי לך ולילדים ומתנצל על שחולשתי לא מפשרת לי כרגע לבא לביתך. בידידות, עמנואל

  5. ד"ר יערית בוקק-כהן

    פרופ' פרס היה מראשוני הסוציולוגים בארץ וממייסדי הדיסציפלינה הסוציולוגית באקדמיה הישראלית.
    על הישגיו האקדמיים המרשימים אין צורך להכביר במילים והם פורסמו במיטב הבמות בארץ ובחו"ל. ראוי לציין כי נמנה בין קומץ הסוציו-ביולוגים בישראל. אבקש להקדיש מספר מילים להיפרד מיוחנן, כאדם ערכי , צנוע ועניו ששם את המשפט 'קדמה דרך ארץ לתורה' כנר לרגליו. יוחנן היה חביב ואהוד על כל עמיתיו וממוניו, והעמיד דורות רבים של תלמידים, הלא הם צאצאיו האקדמיים. הייתה לי הזכות להימנות בין תלמידי הדוקטורט שלו, ולהיווכח בעוצמות האדירות של ההערצה והאהבה להן זכה מכולם.
    יוחנן לא רק דגל בכבוד האדם מבחינה אידאולוגית, אלא אף התנהג בכבוד לכל אדם באשר הוא, הלכה למעשה.
    שני הדברים הזכורים לי ביותר מהתקופה בה שימשתי כאסיסטנטית שלו היו : 1) היחס הלבבי והידידותי לתלמידי הב.א. והמ.א., אותם הזמין בכל שיעור לקפטריה לשתות איתו קפה בחברותא בהפסקה שבין חלקי השיעור, הפסקה אותה כינה 'מוסד הקפה' ובמהלכה החליף דעות עם קבוצת סטודנטים שתמיד התקבצו סביבו ושמחו לשוחח עם פרופסור דגול שמדבר עימם בגובה העיניים; 2) היחס החברותי והחם שהעניק לעובדות הניקיון ולעובד הקבוע בעמדת הקפה בקפטריה בבניין נפתלי, שהיו פלסטינים אשר כבודם ורווחתם היו חשובים ליוחנן, ותמיד הקפיד להתעניין בשלומם ולהחליף עימם מספר מילים בערבית.
    יוחנן הכיר בחשיבות השפה העברית כנכס של העם היהודי, ועל כן הקפיד לדבר עם עמיתיו ותלמידיו בעברית צחה, ולהשתמש במושגים הסוציולוגיים המקצועיים בעברית במקום בלעז. זאת תוך שילוב תובנות גאוניות ובדיחות ופיליטונים מרובים שהדגימו אותן, שזורות בהומור השנון הייחודי לו ורק לו.
    רבותיי, אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ [מִיכָה ז' ב']. אדם גדול ואציל נפש הלך מאיתנו.
    יוחנן, לעולם לא נשכח אותך ואת מורשתך.

  6. נימה דיקר גפן

    לא מכבר קראתי את דבריו הנכוחים וחכמים של יוחנן פרס בסקר על ענייניי השעה. בשבוע שעבר, בהרצאתו ( הנהדרת) של יובל פרס בתל אביב נזכרתי בדבריו של האב בהערכה ושמחה על התורמים לחיינו בעבודתם, משפחתם, ואישיותם.

    הצטערתי לקרוא על מותו. אורו ברוך.

  7. אבי לפידות

    לא ידעתי על פטירתו – וצר לי
    הגענו לצרעה יחד, באותו גרעין, ובזמנו גוייסנו באותה תקופה להדריך גרעינים בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת".
    חוש ההומור של "פוז" ( כשמו ביננו ) בא לידי ביטוי ביום הקמת יוטבתה על ידי גרעין בוגרי הכפר הירוק שהודרך על ידנו.
    אמרתו לגאוותם ביום ההקמה היתה: "אתם נוהגים כאילו אתם חורשים עם האף את העננים"
    בצרעה הקמנו יחד, במסגרת תפקידנו בקיבוץ אז, עלון למידע עדכני פנימי וקראנו לו "עד-כאן".
    העלון ממשיך להתפרסם כל השנים ברציפות, באותו שם ולאותה מטרה, גם כיום.
    יהי זכרו ברוך
    אבי לפידות

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here