פרופ' ישראל שצמן ז"ל

אבלים: רעייתו: תחיה, בנותיו וכלתו: ורד, יעל, קרן ונעמי ובני ביתן, נכדותיו: אור, עדן ותום.
ההלוויה תתקיים ביום ד' ה- 25.10.17, בשעה 16.00, בית עלמין בנימינה.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב סנהדרין 16, קומה 6, דירה 21, תל אביב, בין השעות 10.00 – 14.00, 16.00 – 20.00.

נשיא האוניברסיטה הפתוחה והעובדים אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם, סגן נשיא האוניברסיטה הפתוחה לשעבר ועמית פעיל באוניברסיטה.

האוניברסיטה העברית בירושלים והפקולטה למדעי הרוח אבלות ומנחמות את המשפחה על פטירת יקירם.

הוצאת הספרים כרמל אבלה על מותו.
המנוח כתב ההערות והיה העורך המדעי של הספר "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" מאת יוסף בן מתתיהו.

חברי אגודת נחלת ז'בוטינסקי אבלים ומנחמים את מרים הולצר, חברת האגודה, על מות אחיה.

הספריה הלאומית אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקירם, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בשנים 1990 – 1997.

7 תנחומים

  1. יוחנן גלוקר

    ישראל שצמן היה גם מלומד גדול, אבל — ובעיקר — בן אדם. למדנותו המופלגת, תרומותיו המקוריות למחקר ההיסטורי (שהוא הקפיד לפרסמן גם בעברית), והתפקידים המרכזיים שמלא בעולם המדעי הישראלי לא ״עלו לא לראש״, והוא התנהג לכל אדם כשוה בין שוים. גם ההרצאות שלו היו מעין שיחות, אבל מי שמתמצא בשטח הבין מה חדש בהן. לפני הרבה שנים הוא הרצה הרצאת אורח באוניברסיטה שלימדתי בה אז באנגליה, והרשים את כל שומעיו. מזכירת החברה הקלאסית אמרה בישיבה בסוף השנה שמכל ההרצאות של השנה הטובה והמקורית ביותר היתה של ד״ר (אז) שצמן. הסטודנטים שהוזמנו לארוחת ערב אתו ראו לפניהם איש שמדבר אתם ״בגבה העינים״ ומגלה ענין בהם כבני אדם. היה זה יצוג נאה גם לעולם המדעי הישראלי — של אז. חבל שבגלל נכות ברגלי איני יכול לחלוק לו כבוד אחרון. Sit tibi terra levis.

  2. מנדלס דורון

    אני כותב מחו"ל. ישראל ואנכי היינו עמיתים וידידים כמה עשורים. ישראל היה מלומד מצוין, איש נעים הליכות וחבר טוב. בשנה האחרונה ביקרתי אותו כמה פעמים ולבי נחמץ כל פעם מחדש על שקיעתו האטית ולבסוף על מותו.
    מיכל ואני משתתפים באבלה של ידידתנו משכבר הימים, תחיה, הבנות והנכדות. שלא תדעו עוד צער,
    דורון מנדלס

  3. יעל שצמן

    דורון היקר, תודה על השתתפותך בצערנו. ישראל יחסר לנו מאוד. לידיעתך, למרות הפגיעה הפיזית ישראל המשיך בפעילותו האקדמית עד יום מותו. ספרו על האימפריאליזם הרומי התפרסם לפני מספר חודשים בהוצאת האו"פ, וספר נוסף שהוא כתב בתקופה זו בנושא הדוכסים של פלשתינה, עומד לצאת לאור בהוצאת יד בן צבי.

  4. גיל רענן

    למדתי שני קורסים בתואר הראשון בהיסטוריה באוניברסיטה העברית אצל פרופ' שצמן והייתי ממשיכה איתו גם לשנה השלישית אלמלא פרש… הצטערתי מאוד ללמוד על פטירתו. הוא זכור לי בעיקר כאדם נעים וסבלני וכמורה נהדר.
    משתתפת בצערכם.

  5. רפי יקר

    עצוב.
    כשנודע לי, נזכרתי דווקא בדמותו כאיש מילואים המשתתף בתחרות משיכת חבל ביום ספורט יחידתי. כך הופיע בחטף בכתבת טלביזיה על כוחות צה"ל בחזית הדרום, לאחר מלחמת יום הכיפורים. כשסיפרתי לו שראיתי אותו, אמר: "גם דברים כאלה אני עושה".
    בראשית שנות השבעים למדתי אצלו בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, במסגרת לימודי התואר הראשון. לאחר מכן, נפגשנו תכופות בחוג, כאשר כתבתי את הדוקטורט שלי בהיסטוריה עתיקה, אצל פרופ' גייגר. באמצע שנות השמונים, בהיותו סגן נשיא האוניברסיטה הפתוחה, נוכחתי ביכולותיו כאיש ניהול וארגון והתרשמתי מאוד מן הסמכות השקטה שלו.
    פעמים מספר נפגשנו, אני וזוגתי, במקרה, איתו ועם רעייתו, במהלך טיולים בארץ.
    מורה מצוין, נגיש ונעים הליכות. יהי זכרו ברוך.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *