החברים: משפחות: אדלמן, אנגלר, וכטל, מזאל, קוניצר, שטיינברג, שלם, שני ותורג'מן אבלים ומנחמים את טובי וילדיו: יואב ובני ביתו, נעמה ועמית ומשפחות חיימוב וקוכמן על מות יקירתם.
האגף לנשים ומיילדות והמרכז הרפואי הדסה ירושלים אבלים על פטירתה של רופאה בכירה במערך הפריון במרכז הרפואי וראש החוג למיילדות וגניקולוגיה באוניברסיטה העברית.
האגודה הישראלית לגיל המעבר מנחמת את משפחת חיימוב קוכמן על פטירת יקירתם.
האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לרפואה, בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירתם, יו"ר החוג למיילדות וגניקולוגיה.
את מלאך שנתן לי את המתנות הכי חשובות בחיי.
תודה לך – על האמון, על השיחות, על התקווה, על החיוכים, על הצחוק – על הכול!
22.12.18
היית רופאת הנשים שלי, רופאה אנושית ותמיד מחוייכת..טיפלת בי בהמון מסירות וסבלנות. ועל כך תודה , אין ספק שתחסרי לי..יהי זיכרך ברוך.
משתתפת בצער המשפחה.
נשבר הלב ולא נתפס. רופאה מדהימה. אצילה וטובת לב, רגישה, יפה מבפנים ומבחוץ. תנחומיי למשפחה היקרה. יהי זכרה ברוך
טובי היקר הייתי בהלם מהידיעה המכאיבה הזו והבילתי ניתפסת …זוכרת כשניכנסה למירפאה בריינס בית הרופאים יפיפיה ומלאת אור להודיע לך שהיא פה ומחכה עברו 16 שנה פשוט לא יאומן משמיים תנוחמו שרון עידן סייעת שלך לשעבר
רונית קוכמן . היית שם בשבילי בימים הקשים של בעיות הפוריות . היית איתי בחדרי הניתוח . היית איתי בהתאוששות . והיית לצידי ביציאה הביתה עם ילדי שנולדו גם בעזרתך .
לא אשכח את הפגישה הראשונה שלנו בה נטעת בי תקווה . אותו חוט של תקווה שלא נגמר עד שחבקתי שישה! ילדים . .
התפעלת מכל אחד מהם. כאילו הם הילדים הראשונים שאת רואה .
הייתי גאה להציג את תמונותיהם בפנייך.
ואת באמת שמחת .
הלב נשבר עם הוודע הבשורה המרה .
את היית משכמך ומעלה.
העשייה כאן -בעולימינו-מוצתה מבחינתך.
.
מעכשו תחיי את חיי הנצח גם דרך החיים שהשארת כאן .
על פני ובתוכי האדמה .
אהבתי אותך . היית לי אור בימים קשים. ושבעתיים בימים מאושרים.
יהי זכרם ברוך.
אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב. רק שמו הטוב ומעשיו הטובים שפיזר לאנשים מסביבו . וכזאת היית ותישארי.
ת.נ.צ.ב.ה.
אני בוכה ומתאבלת על מותך. ליווית אותי בשנתיים האחרונות במסירות ובטוב לב מאין כמותו. היית בעיניי מופת מושלם בכל כך הרבה תחומים. הרופאה היחידה שנתנה לי תקווה והיחידה שלה האמנתי ונשמעתי. קשה להאמין שלא אראה שוב את פנייך הטובות. חבל על דאבדין! נוחי בשלום פרופסור יקרה. את, שכעת יושבת לימין הגבורה. את, שתוכך רצוף אהבה. את, הראויה כל כך לחיים. את, שאינך אלא חן וחסד שניתנו לעולם ונלקחו בטרם עת.
עד עכשיו אני לא מצליחה לעבור לסדר היום … מצטרפת לכל מילה וכואבת כל כך….
עצוב וקשה, אישה מדהימה משכמה ומעלה.
איזו אבדה לעולם, לנו הנשים שהיו צריכות אותך. לילדים המדהימים שהגיעו לעולם בזכותה.
למשפחתה היו חזקים ותנוחמו מן השמיים.
עצוווווווווווווווווב עצוב עצוב עצוב