פרופ' שמואל מורה ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 24.09.17, בשעה 16.00, בית ההספד קהילת ירושלים, בית עלמין הר המנוחות, גבעת שאול, ירושלים.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב נהר פרת 3, מבשרת ציון.

צוות משרד דוד ידיד, עורכי דין ונוטריון אבל ומנחם את המשפחה ועדת יוצאי בבל על פטירת יקירם, חתן פרס ישראל, יו"ר אגודת האקדמאים יוצאי עיראק ולוחם במאבק להכרה בזכויות נפגעי הפרהוד כניצולי שואה.

האוניברסיטה העברית בירושלים והפקולטה למדעי הרוח מכבדות את זכרו ומנחמות את המשפחה על פטירת יקירם.

מרכז מורשת יהדות בבל אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירם, חתן פרס ישראל ויו"ר המועצה האקדמית של מרכז המורשת.

5 תנחומים

  1. ד"ר שלמה אלון

    שמואל(סמי) מורה היה חוקר דגול בתחומי הספרות, השירה הערבית וההיסטוריוגרפיה של מצרים. לאורך עשרות שנות פעילותו האקדמית בהוראת ערבית באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל פרץ דרכים בהוראת ערבית בערבית, במחקר ובהדרכת תלמידיו הרבים. 5 הכרכים של אלג'ברתי הם מלאכת מחשבת נדירה. חבל על דאבדין.

  2. יוסף עוזר

    פרופ' מורה – לעת זו של לכתו מאיתנו, מן ראוי יהיה להתייחס לשמואל האדם, מה נותר לו לאדם, מעבר לכל התארים החשובים?
    מפעלו הגדול זיכה אותו בתארים שערכם רב לחברה שלנו מפנים ומחוץ- באיזור הזה. שיעור קומתו כחוקר, כמגשר בין תרבויות, נודע מעבר לארץ. והנה… שלוש וחצי שורות קראתי אודותיו בעיתון ynet –
    [ www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5019705,00.html ]
    "…והיה חוקר בעל שם עולמי לספרות ערבית". שלוש וחצי שורות … על מפעל חתן פרס ישראל במזרחנות, פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית, וחוקר בעל שם עולמי לספרות ערבית- – -. ומכאן נלמד על ההערכה הלקויה שלנו לכל הקשור לזהות ולתרבות ובמיוחד בהקשר הייחודי בו פעל שמואל בחכמת דעת וברגישות אנושית.
    לי יקר היה לחוות את האיש כשהזמין אותי לביתו. לבביות היא העניין שמעבר לכל היתר. יצאנו מהבית והוא הוביל אותי לעצי הפרי שלו. עצים גדלים בגינתו ויצאנו לשוח ביניהם והיה טעם הפרי הנאכל כפרי המחשבה שהביע בשיקול, על היותנו במרחב הזה. "איך אתה לא יודע ערבית? מה יהיה אתנו כאן?"
    שמואל נטע דעת בתלמידיו ונטע גם באדמה. והאדמה השיבה פירות ופרחים. את זה אהבתי מאוד. סופר זורע לרוח. לא כל אחד גם טורח להתכופף ולתת חיים בעפר. חוֹם לחיצת היד נותר ועדותו פנימית.
    שמו ומפעלו התפרסמו גם בארצות ערב. וזה בעצם גשר שיכולנו לעבור עליו מגדת העוינות הישראלית למזרחיות אל גדת העוינות הערבית… במקום לעבור על גשר גלילים… שמואל יסודי דקדקן ותובעני… לפעמים… תובעני מִדַּי… הרי בראשית דרכו שאף להיות פיזיקאי! ואולי הוא נותר פיזיקאי – חום היד מוכיח שוב שחוק שימור החומר אפשר שממדו לא פיסי בלבד. יקר היה!

  3. אהרון גבע קלינברגר

    למשפחת מורה היקרה,
    משתתף בצערכם. לצערי, נבצר ממני להשתתף בלוויה ובשבעה, בשל היותי בחו״ל. פרופ׳ מורה, זכרונו לברכה היה חוקר דגול ומדריכי לעבודת התואר השני. יתרה מכך, הוא היה אדם נפלא, שקשה לתארו במילים. הוא נצור בלבי בסיטואציות שונות בחיי, אותן ליווה גם מחוץ למסגרת האוניברסיטה והוא ימשיך ללוות אותי כל חיי. הייתי מאד חפץ להגיע לנחם, גם אחרי המועד. שלכם, פרופ׳ אהרון גבע קלינברגר

  4. עו"ד רזי בטט

    למשפחת מורה היקרה.שמעתי בתדהמה על פטירתו של אבי המשפחה פרופ' שמואל מורה היקר.איש רב פעלים חוקר ומומחה לתרבות הערבית, חתן פרס ישראל, בעל ידע רחב ביותר ובעל שם הינלאומי בתחום מחקריו.הרבה מהחוקרים הבינלאומיים מסתמכים על מחקריו ומצטטים אותו בספריהם.פטירתו הינה בעיקר אבידה גדולה למשפחתו הקרובה והוא גם אבידה לאוניברסיטה העברית,למדינת ישראל,ליהדות בבל בישראל,ולמוזיאון מורשת בבל שהיה היועץ המדעי שלו. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
    יהיה זכרו ברוך ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
    יו"ד רזי בטט,ירושלים.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *